אבדן כושר ההרתעה

דו"ח חריגות השכר במגזר הציבורי מתפרסם, ומציג מחדש את התמונה הידועה. כאשר עובד במגזר הציבורי מקבל שכר לא חוקי, יחידת האכיפה בודקת את הנושא ומתקבלת החלטה להשיב את השכר ולקחתו מהעובד, עדיין לא נוצרת הרתעה מספקת נגד מאשרי השכר הבלתי חוקי, ואלו חוזרים על מעשיהם. עם זאת, על פי נתוני האוצר 6 מיליארד ש"ח נחסכו מאז הקמת יחידת האכיפה בשנת 1997.

בשנת 2017 לבדה נחסכו כ-309 מליון ש"ח (מדובר בהערכה) בעקבות החלטות יחידת האכיפה להשיב שכר חריג ובלתי חוקי ולמנוע את המשך התשלומים לעתיד. כך לפי דו"ח חריגות השכר בגופים ציבוריים של יחידת האכיפה ויחידת החקירות של הממונה על השכר לשנתיים 2016 ‑2017 שפורסם היום (ג').

חריגות נפוצות – בגופים הנתמכים, בעיריות וגם במשכורות נמוכות

קופות חולים ואוניברסיטאות הן גופים הנתמכים ע"י המדינה, ולכן כפופים לבדיקות היחידה. בשבעה מתוך 41 גופים שכאלו נמצאו חריגות שכר. כך למשל, החלטות היחידה גרמו להפסקת תשלומי שכר של 7.5 מליון שקל לשנה באוניברסיטה העברית ב2017 ואילך, ולחיסכון משוער של 120,000 ש"ח, וזאת ללא החלטה על השבת שכר. במרכז האקדמי לב, השבת 22,000 מעובד בודד שקיבל גמול לא חוקי, תחסוך במשוער, כ-321,000 ש"ח לאורך השנים.

גוף בולט נוסף בתשלומי שכר לא חוקיים הוא עיריית באר שבע, בה הושבו השנה כחצי מליון ש"ח, תוך הפסקת תשלומים שנתית של 8.5 מליון ש"ח, ולחיסכון עתידי משוער של 139 מליון ש"ח. שכרם של קרוב ל400 מעובדי העירייה יופחת בסכום משמעותי של 787 ש"ח, ואילו 299 סייעות יקבלו שכר מקוצץ ב-595 ש"ח. כך, גם כשמדובר בעובדות בשכר די נמוך, במשרד הממונה על השכר מונעים תוספות שכר שלא ניתנו על פי הנהלים. חריגות שכר נוספות בעיריית באר שבע מוסדרות השנה. עיריית תל אביב גם היא גוף בו נמצאות חריגות שכר באופן רצוף משנת 2013 ואילך.

איך מאתרים חריגות שכר?

יחידת האכיפה והחקירות במשרד הממונה על השכר באוצר מקבלת דיווחים על תלושי השכר של עובדי המגזר הציבורי. מודלים ממוחשבים מנסים לאתר קפיצות בשכר בין תקופות זמן, או ביחס לתפקיד מוגדר אותן הן "מדלגות". כאשר חריגה כזו מתגלה הדבר מוביל לבירור. ליחידה שמשלמת שכר חריג לכאורה יש אפשרות להסביר מדוע השכר עלה, ולאחר תגובתה קובעת יחידת האכיפה האם באמת מדובר בתשלומי שכר בלתי חוקיים. ביחידה מודים שאינם מצליחים לטפל בכל היקפי תופעת חריגות השכר, כאשר יש חריגות שכר קשות לאיתור, בייחוד אם הן וותיקות ומוטמעות בבסיס השכר של העובדת/ת.

הצלחה לאורך זמן – או הסוואה מתגברת?

בשנת הקמת היחידה -1997, אותרו חשדות לחריגות שכר ב-44% מהגופים שנבדקו. בשנת 2016 נמצאו חריגות רק ב-83 גופים, המהווים כ-10% מכלל הגופים המדווחים. על פניו, נראה שהגופים הציבוריים לומדים לעבוד על פי הנהלים ולא לשלם שכר חורג. מנגד, קיימת גם האפשרות שתוספות שכר משולמות גם באופנים שאינם מאותרים כיום. מכיוון שתשלומי שכר מורכבים גם מהגדרות תפקיד וגם מנסיבות סוציאליות, הסכמים קיבוצים וגורמים דינמיים כמו שעות נוספות, כוננויות ושינויים בהיקפי המשרה, טעויות יכולות להתרחש גם בכיוון ההפוך, בו שכר תקין נחשד כחריגה בלתי חוקית.

ההשלכות הקשות של השבת שכר

כל משכורת במגזר הציבורי צריכה להיות מאושרת על ידי בעל תפקיד אחראי. הליך של השבת שכר הוא הליך בעייתי מאוד, משום שמקבלי השכר החורג רגילים לקבלו ומסתמכים עליו בתכנון הוצאותיהם, כולל מחויבויות עתידיות כמו משכנתא. הרבה פעמים השבת השכר היא פשרה בסכום קטן לעומת הסכום ששולם וגם היא נפרסת לאורך זמן. משמעותי יותר הוא ביטול התשלום מעתה ולעתיד, וגם זה עלול לפגוע מאוד בעובדים אשר סברו שאין שום בעיה עם שכרם, ולעתים החלטות יחידת האכיפה איננה מתקבלת כפשוטה אלא מובילה לדיונים משפטיים. לכן גם אנשי היחידה קובעים כי הדרך לשנות מצב זה מיסודו איננה דווקא בדיקות יותר ויותר מקיפות, אלא הרתעה יעילה כנגד מאשרי השכר, באופן שימנע את הצורך בעתיד להחלטות כלפי הפסקת תשלום והשבת שכר חורג. ב-2009 הוקמה היחידה לחקירות שכר, אשר אמורה לאתר את מאשרי השכר החורג, אך הדו"ח קובל על חסמים שמונעים מהחוקרים להביא להרתעה של ממש, והנהלים הקיימים גורמים לכך שרוב הנזק מוטל על העובד ששכרו חרג, ולא על מי שאישר לו את השכר.

איך השבה של 10.5 מליון מביאה לחיסכון 309 מליון?

יחידת האכיפה לחריגות שכר מונה 12 עובדים, הממונים על בדיקת תשלומי השכר במגזר הציבורי, הכולל גם את הרשויות המקומיות וגופים נתמכים, ולכן יש בו מאות אלפי עובדים. סכומי השבת השכר עצמם נמצאים דווקא בירידה. ב2017 הושבו 10.5 מליון ש"ח, לעומת 21 מליון ב2016 ו36.4 מליון ב2015. עם זאת השבת השכר עצמה, היא רק קצה הקרחון לחיסכון לציבור בשל הגורמים הבאים: מניעת התשלומים בעתיד, הקטנת עלויות מעביד הנלוות לשכר, הקטנת תשלומי פנסיה וקצבת שארים בעתיד. לכן הסכום הממשי שנחסך גדול בהרבה מהכסף שחוזר לקופה הציבורית, אם כי מדובר בהערכות ולא בסכומים מדויקים.

שואפים לקפוץ מעל חוקת העבודה

על הדו"ח חתומה אתי גבאי מורלי, סגנית בכירה לממונה על השכר. לדבריה "כיום במדינת ישראל אין משנה סדורה לצמצום שביתות ועיצומים וכתוצאה התגבשה מסורת לפיה בסכסוכים הקיבוציים אשר באים בתגובה להפעלת סמכותו של הממונה על השכר לא נמנעת מהעובדים על ידי בתי הדין האפשרות לנקוט בצעדים ארגוניים של השבתה ועיצומים". חשוב לציין שלעיתים ישנן אי הסכמות על הגדת חריגות השכר, כאשר העובדים רואים בכך פרשנות לא נכונה של ההסכם הקיבוצי החל עליהם. במקרה זה מבקשת מורלי לצמצם את זכות השביתה ולהוציא את הוויכוחים על השבות השכר מחוקי העבודה הרגילים.

מנקודת מבטם של ארגוני העובדים, אין זה משנה האם ההוראה הגיעה ממשרד האוצר או מהנהלת הגוף המעסיק, כל הפרה של ההסכם הקיבוצי היא עילה לסכסוך עבודה, ולמעשה מבקשים עובדי היחידה לאכיפה השכר לקבל מעמד חריג שניצב מעל לחוקת העבודה בישראל, כך שאסור יהיה להכריז על סכסוך עבודה בעקבות החלטה שלהם, וגם בית הדין לעבודה יחויב לא להכיר בצדקתם של סכסוכים כאלו. מכיוון שקביעת השכר כתקין או חורג ובלתי חוקי יכולה בקלות להיות שאלה שיש כלפיה כמה עמדות והמחלוקת סביבה לגיטימית, ובנוסף לכך, כיוון שכלל ההסכמים הקיבוציים בגופים הציבוריים טעונים אישור מקדים של הממונה על השכר באוצר, נראה כי מדובר בדרישה יוצאת דופן העלולה לפגוע חמורה בזכויות של עובדי המגזר הציבורי להתארגנות.

בימים אלו מונע משרד הממונה חתימה על הסכם קיבוצי של 15 עובדים בסך הכל. מדובר בעובדי הכרמלית בחיפה, המועסקים באמצעות תאגיד עירוני בבעלות עיריית חיפה. סכסוך העבודה נמשך כבר שבע שנים, וגם כאשר עיריית חיפה והנהלת הכרמלית מוכנות לחתום עליו, עובדי משרד הממונה על השכר באוצר מונעים את אישורו, תוך שהם לא בוחלים משימוש בטענות על קוצו של יוד, לגבי הסעיף המבטיח יום חופש לעת הבר-מצווה של הבן.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר