אחרי הפגנות ושביתת רעב: המאבק בסגירת שדה דב נכנס לישורת האחרונה

בעוד שלושה שבועות צפוי שדה דב להיסגר, ונראה כי אתמול (שלישי) החל השלב האחרון במאבק הארוך נגד הסגירה, עם הצטרפות ההסתדרות למאבק והפנייה לראש הממשלה שיתערב. בקרב מקבלי ההחלטות המשמעויות של סגירת עורק החיים המרכזי של העיר אילת ללא חלופה טובה ידועות – וקשה יהיה למצוא ח"כ שידברו בעד ההחלטה. מעבר לפגיעה בתיירות הפנים, לשדה התעופה יש תפקיד חשוב בשמירה על מרקם החיים של העיר המרוחקת. האיוולת שבסגירתו, בהיעדר חלופה ראויה וכשברור שיעברו עוד שנים ארוכות עד שהבניה באזור תתחיל, זועקת לשמים, אבל ממשלת המעבר המוגבלת של נתניהו מתקשה להתמודד עם המשבר.

מחאת תושבי אילת על סגירת שדה דב. (קרדיט: דוברות עיריית אילת)

במרץ האחרון פתח ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי בשביתת רעב במחאה על הסגירה. העיר אילת הושבתה לכמה שעות, כביש הערבה נחסם וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית באו להביע תמיכה. חודש אפריל הגיע והמערכת הפוליטית הייתה נכנסה לישורת האחרונה של הבחירות וכל נושא אחר נדחק לשוליים. אחרי הבחירות הצליח הלוי לאסוף חתימות של 50 חברי כנסת שיתמכו בחקיקה שתעצור את סגירת שדה דב, אבל הכנסת פוזרה ומועד הסגירה של שדה התעופה בראשון ביולי מתקרב בצעדי ענק. להלוי לא נותרה ברירה ואתמול הוא הכריז "אני עוזב את הליכוד" מאחר ומדובר בתנועה "שמשמידה עיר שלמה בישראל. זו החלטה שיש בה זחיחות ורשעות".

"אני כחבר מרכז ליכוד, לא יכול להמשיך ולהביע את תמיכתי בתנועה ובטח שלא להמליץ לתושבי העיר להצביע עבורה כשהיא פועלת, לצערי הרב מאוד, לפגיעה הרסנית בעיר". אמר הלוי אמש ל’דבר’. "בסוף אנחנו גם בני אדם עם סולם ערכים וקודים אנושיים. בסופו של דבר אני מחויב לתושבים שלי ולא למפלגה כזו או אחרת. אני חושש ממצב בלתי הפיך שעלול להיווצר בראשון ביולי. ואפשר לעצור אותו. ראש הממשלה יכול לעצור את סגירת שדה דב מתוקף היותו גם שר הביטחון. שר התחבורה יכול לעצור את הסגירה, מתוקף היותו שר התחבורה".

באשר להשפעות הצפויות של סגירת שדה דב על תושבי אילת, חלק  מהן כבר החלו ניכרות בשטח. מנכ"ל בית החולים יוספטל ד"ר אלדד ברקוביץ’ , עידכן אתמול כי כשישים רופאים שמגיעים כל שבוע מהמרכז לראות מטופלים בעיר הודיעו לו שיפסיקו להגיע ברגע שייסגר שדה דב.

יו"ר התאחדות המלונאים אמיר חייק סיפר אתמול ל’דבר’ כי כבר היום ניתן לראות ירידה של 25%-30% בטיסות היורדות דרומה הנובעת מהוצאת שדה התעופה מהעיר לשדה רמון. חייק מדגיש כי הטיסות שנפגעו הן דווקא אלו הממריאות מנתב"ג, בעוד שבטיסות הממריאות משדה דב לא נרשמה ירידה. פירוש הדבר הוא שהנוסעים מוכנים לספוג את הנסיעה משדה התעופה רמון לאילת כשהם ממריאים מתוך תל אביב, אך אינם מוכנים לספוג אותה כשהיא מלווה גם בתוספת הנסיעה והכניסה לנתב"ג.

בשלב הנוכחי, מערכת הבחירות המתקרבת דווקא לא מסייעת למאבק של תושבי אילת. הסוגיה שהייתה אמורה להיפתר כמה חודשים לפני הבחירות הקודמות, הפכה להיות עוד פצצה פוליטית על סדר היום העמוס גם כך בפצצות פוליטיות, אותן צריך ראש הממשלה צריך לנטרל רגע לפני שאזרחי ישראל יצאו שוב לקלפיות. אגב אילת, 43% מתושבי העיר הדרומית הצביעו בבחירות האחרונות לליכוד.

בתום פגישה שנערכה אתמול בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, עדכן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, כי ראש הממשלה הנחה אותו לבצע בדיקה נוספת בנושא. קשה לראות איך לממשלת המעבר של נתניהו יהיה את המנדט להפוך לחלוטין את ההחלטה ולבטל את הסגירה, אבל ייתכן שהקפאת מצב עד להקמת הממשלה הבאה, בה יובא הנושא לדיון מחודש, היא אפשרית.

 

הפינוי שנדחה כבר חמישים שנה

נמל התעופה דב הוז הוקם בצפון ת"א והחל לפעול ב-1938 כשדה תעופה אזרחי. בעקבות מלחמת העולם השנייה פעילותו הופסקה, ובמהלך מלחמת העצמאות הוא חזר לפעול כשדה תעופה צבאי. בשנות החמישים הוא חזר לפעול כשדה תעופה אזרחי שלצדו פעל בסיס טיסה של חיל האוויר. החל משנות השישים התרחבו הטיסות המסחריות משדה דב בתוך ישראל, ובכללן הטיסות מתל אביב לאילת.

הממשלה החליטה לפנות את השדה כבר בשנות השישים, ואף מכרה חלק מקרקעותיו לרוכשים פרטיים. בפועל נדחה הפינוי פעם אחר פעם במשך חמישה עשורים. בשנת 2012 קבעה החלטת ממשלה כי שדה התעופה יפסיק לפעול עד יוני 2016 ויפונה עד 2018, ובשטחו ייבנו 12,000 יחידות דיור. הטיסות האזרחיות מת"א לאילת וממנה יועדו לעבור לנמל התעופה בן גוריון. בעקבות עתירה לבג"ץ של עיריית אילת וחברת התעופה ‘ארקיע’ נדחה מועד הסגירה לאפריל 2017.

בעקבות מחאה של תושבי אילת אישרה הכנסת במרץ 2017, חודש לפני המועד שקבע בג"ץ, הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת איציק שמולי ובצלאל סמוטריץ’ לפיה שדה התעופה האזרחי ימשיך לפעול זמנית בתוך מתחם שדה התעופה צבאי, ויפונה רק עם פינוי הבסיס הצבאי ב-2019, ובכל מקרה לא לפני ינואר 2019.

בסופו של דבר הרעיון להפעיל את שדה התעופה האזרחי בשטח הבסיס הצבאי התגלה כיקר מדי, ובנובמבר 2017 החליט שר האוצר משה כחלון להמשיך את פעילותו כפי שהוא עד פינוי הבסיס הצבאי, שיועד ליולי 2019. ב-30 בדצמבר 2018 העניקה ועדת הפנים בכנסת לשר הביטחון סמכות לבחון מחדש את ההחלטה לפנות את הבסיס הצבאי משדה דב ואת ההשלכות הביטחוניות לכך, והחלטה זאת אושרה בכנסת יומיים לאחר מכן.

ב-13 בפברואר 2019 הודיעה רשות שדות התעופה שהשדה ייסגר כמתוכנן ב-1 ביולי 2019, ועיריית אילת חידשה את מאבקה. עם זאת, לשר הביטחון בנימין נתניהו עדיין עומדת הסמכות לדחות את פינוי הבסיס הצבאי בהתאם להחלטת הכנסת מינואר 2019.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website