"אל תתעלמו מאיתנו יותר"

"תקפו אותנו כל כך חזק, היתה תחושה שיכולנו לנצל את המומנטום כדי לשנות משהו ולהביא לשקט ממושך. במקום זה חזרנו לאותה נקודה – שקט מזויף ושדות שרופים", אמר דור סדן, תלמיד כיתה י"ב מקיבוץ מפלסים. יחד עם עשרות תלמידים מהתיכונים 'שער הנגב' ו'השקמה' שבמועצה האזורית חוף אשקלון, הפגין סדן הבוקר (רביעי) במחאה על הפסקת האש שהושגה אתמול, ללא הישג משמעותי לישראל או ערובה להפסקה ארוכת טווח של סבבי שיגור הרקטות ובלוני התבערה. אחרי שבשבוע שעבר הובילו תלמידים מהאזור צעדה לירושלים במחאה על התעלמות הממשלה ממצוקת הדרום, הבוקר הם השביתו את הלימודים בתיכון שער הנגב, והתכנסו ברחבה הסמוכה לו כשהם מניפים שלטים עליהם נכתב 'תנו לגדול בשקט'.

"החלטנו להפסיק את הלימודים הבוקר כי החלטנו שזה חשוב", אמרה ענבל בן דרור ממושב כוכב מיכאל, "בקבוצת הווטסאפ של הצעדה, שנשארה פעילה, כתבו הבוקר שכל מי שרוצה שממשלת ישראל תנקוט פעולה אקטיבית ואחריות על מה שקרה, שיבוא הבוקר".

"אנחנו רוצים שלא יתעלמו מאיתנו יותר", הוסיפה בן דרור, "שלא יהיה מצב כמו אתמול, שמכריזים הפסקת אש וכבר כל תשומת הלב עוברת למי זכה בבחירות בירושלים. איפה אנחנו שחטפנו טילים לפני רגע? בזמן הטילים הייתי פה בשדרות, אבל גם מי שגר ביישובים ש'פחות חוטפים' הוא חלק מהסביבה הזו וכל החיים שלנו כאן."

הפגנתי בני נוער במחאה על המצב הבטחוני, 14 בנובמבר 2018 (צילום: ניצן צבי כהן)

בן דרור הוסיפה כי המניעים למחאה אינם פוליטיים. "אנחנו לא רוצים לנקוט עמדה, כדי שכולם יוכלו למחות ביחד. העיקר זה פתרון ארוך טווח", אמרה.

"הבעיה שלי עם הפסקת האש היא שברור שהיא לשם התחמשות של החמאס", אמר טמיר שלומי, תלמיד י"ב המתגורר בשדרות, "אין פה הבטחה לשקט לטווח הארוך. אנחנו מכירים את הנוהל הזה וחיים אותו כבר 17 שנה. אנשים מימין וגם משמאל פשוט רוצים פתרון, ולא אכפת להם מה. רוצים לראות את הממשלה מחפשת פתרון ושמה את זה בראש סדר היום. שלא תהיה עוד שבועיים עוד כתבה עם אותם עיתונאים וכותרות, בלי ששום דבר ישתנה."

להפגנה הצטרפה גם רויטל חן, תושבת שדרות ועובדת מכללת ספיר, אם לילדים הלומדים בכיתות ו', ז' וי"ב. בסרקזם המהול בתסכול אמרה חן כי "באתי להפגנה כדי לתמוך במנהיג החמאס, איסמאעיל הניה, שהוא בעיני מנהיג דגול שיש לו התחייבות כלפי האזרחים שלו ויש לו מילה – לא כמו ביבי וליברמן שהם בדיחה בעיני, וגרמו לתושבים ולצה"ל לצאת מושפלים מה'מבצע' האחרון". חן קראה לנתניהו ולליברמן להתפטר: "הם לא מסוגלים לנהל את המדינה. הייתי מתומכיו המובהקים של ביבי, בביקורו האחרון בעיר, בתי הגישה לו זר פרחים ליום הולדתו. אני מאוכזבת שהוא לא יכול לדאוג לילדה הזו, בת ה-11 לשקט ולביטחון" (הדברים נאמרו בטרם הודעת השר ליברמן על התפטרותו – נ.כ.)

"קטונתי מלתת פתרונות מדיניים", הוסיפה חן, "אבל הצבא שלנו הוא החזק בעולם, ולא יכול להיות שהוא יתקפל כך כמו שפנים אחרי שלושה ימים. לא יכול להיות שאנחנו נידרש לשלם את המחירים הללו במשך 18 שנים, הילדים שלנו וגם אנחנו. אני לא מתביישת להגיד שאני מפחדת".

גם אבירם, חבר קיבוץ דורות והורה לילד בחטיבת הביניים, הגיע להפגנה. "באתי לתמוך בקבוצה המדהימה הזו של התלמידים שמרימים את קולם, ולמעשה זועקים את הקול של כולנו. המציאות כאן בלתי אפשרית, מדברים הרבה ועושים מעט. שמונה חודשים, סבב אחרי סבב, קבעו מין מדיניות שהעוטף יכול לספוג הכל – רקטות ושריפות. רק כשזה עובר את קו ה-40 ק"מ אז פועלים. הגיע הזמן למדיניות שמגינה על כלל אזרחי ישראל. אנחנו מרגישים כאן לבד, והחבר'ה כאן רוצים ומגיע להם לגדול בשקט. הקיבוץ שלנו, דורות, נמצא כאן מעבר לגבעה. הילדים שלנו לומדים בבית הספר כאן, אבל לא מוגדרים בתוך עוטף עזה. מישהו הגדיר ש-200 המטר האלו זה מה שמשנה. צריך לשים לזה סוף כך או אחרת. רוצים שלום? תביאו שלום. רוצים מלחמה? תעשו מלחמה. אבל שתהיה מדיניות."

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר