בג"ץ סירב לבקשת המדינה לדחיית דיון בנושא העלאת דמי הליווי של אנשים עם עיוורון

 לאחר כשנתיים של דחיות, בג"ץ סירב לבקשת המדינה לאפשר דחייה שלישית במועד קיומו של דיון על הגדלת דמי הליווי של אנשים עם עיוורון. המרכז לעיוור ביקש להשוות את גובה הקצבה לדמי הניידות של אנשים עם מוגבלות בגפיים תחתונות שאינם מחזיקים רכב, וטוענים כי הפער בין הקצבאות מהווה אפליה אסורה. העתירה הוגשה כבר בשנת 2017 וכעת הדיון נקבע ל-18 בדצמבר. מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק-כהן: "לא נקבל מזור משום גורם פרט לבית המשפט".

אישה עיוורת (צילום: shutterstock)

ברקע העתירה קיימת עתירה נוספת כנגד חברות תחבורה בישראל בשל היעדר נגישות לאדם העיוור. המרכז לעיוור בחן במשך כמעט שנתיים את הנושא והסתבר כי מהמקרים שנבחנו כ-50% מהם מראים היעדר הנגשה בחברות האוטובוסים המהווים אמצעי תחבורה מרכזי לעיוורים. גם נגד דואר ישראל הוגשה עתירה בשל אי עמידה בנהלים של מסירת דבר דואר לעיוור. כל אלו מרכיבים חשובים ביכולת של האדם העיוור להתנהל באופן עצמאי יותר בחייו, למנוע את בידודו ולאפשר לו להתנייד ממקום למקום.

לאור חוסר היציבות השלטונית המדינה ביקשה לדחות שוב את הדיון בנוגע לדרישת המרכז לעיוור בישראל להשוות את דמי הליווי של אנשים עם עיוורון לקצבת הניידות של אנשים עם מוגבלות בגפיים התחתונות מחוסרי רכב. אך הפעם, לאחר שתי דחיות שאושרו וכשנתיים של עיכובים מצד המדינה, בג"ץ דחה השבוע את בקשת המדינה לדחייה נוספת של מועד הדיון על השוואת דמי הליווי לאנשים עם עיוורון ולקויות ראייה לדמי הניידות של אנשים עם מוגבלות בגפיים תחתונות, וקבע שהדיון יתקיים ב-18 בדצמבר כסדרו. בחודש יוני האחרון, ביקשה הממשלה וקיבלה ארכה שנייה עד לאחר הבחירות, בנימוק כי אינה יכולה לקבל החלטות כממשלת מעבר.

בעתירה שהוגשה כבר בשנת 2017 נגד שר האוצר, שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי, נטען כי: "השוני בגובה הקצבאות הוא בגדר אפליה אסורה. הסיבות הפיזיולוגיות השונות הגורמות לפגם התפקודי הקשה אינן מהוות שוני רלוונטי המצדיק את האפליה הפסולה".

במרץ 2018, לצד תיקון החקיקה שאפשר העלאה בקצבאות הנכות, אישר חיים כץ, שר הרווחה דאז, תוספת של 50 מיליון שקל בדמי הליווי עבור אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה. זאת במטרה לסייע להם  בפעילויות המצריכות ניידות. כיום הקצבאות עומדות על 1,353 שקל לחודש. כדי להשוות את תנאי הזכאות לאותו סיוע בניידות שמקבל נכה גפיים ללא רכב, 2,450 שקל לחודש, יש צורך בעוד כ־100 מיליון שקל לשנה. מתוך 24 אלף מחזיקי תעודת עיוור בישראל, רק 8.5 אלף מקבלים דמי ליווי כלשהם לצורך ניידות. העתירה מתייחסת ל-8.5 אלף הזכאים ולא לכלל מחזיקי תעודת העיוור.

מנכ"ל המרכז לעיוור, נתי ביאליסטוק- כהן: "אני תולה תקווה שהחלטת כבוד המשנה לנשיאת העליון תאפשר להביא סוף טוב ומהיר לפרשה, ומאד מסקרן יהיה לראות, סוף סוף, מה באמת חושבת המדינה על בקשתנו". הוא הוסיף כי "המרכז לעיוור ימשיך לפעול ולדרוש שיווין זכויות לאנשים עם עיוורון ולקויות ראיה ולתיקון עוולות של שנים".

דמי הליווי לעיוורים ולקויי ראיה מתנהלים באופן נפרד מקצבאות הנכות וקצבאות הניידות. הם לא מתקבלים דרך הביטוח הלאומי אלא דרך משרד הרווחה. 

מי שזכאי לדמי ליווי הוא מי שיש לו תעודת עיוור ועומד בקריטריונים שהציב משרד הרווחה ושיש לו 100% נכות בביטוח לאומי. כיום מקבלים דמי ליווי 7,500 עיוורים ולקויי ראיה ויש 24,000 עיוורים ולקויי ראיה בסך הכל. כחלק מהעתירה מבקשים המרכז לעיוור להרחיב את הזכאות לדמי ליווי.

תביעות נוספות

המרכז לעיוור הגיש בחודש האחרון שתי תביעות ייצוגיות, אחת נגד דואר ישראל והשנייה נגד החברות שמפעילות תחבורה ציבורית וזאת בעקבות חוסר הנגשה לציבור לקויי הראייה.

התביעה נגד דואר ישראל הוגשה בשם נושאי תעודת העיוור על כך שלמרות שדואר ישראל חייבת להעביר "דואר עיוורים" לבתי הנמען היא לא עושה את זה. לטענת המרכז לעיוור, על חברת הדואר לבצע ניסיון מסירה ראשון ובמקרה של אי הצלחה, עליה לתאם עם הנמען מסירה במועד נח לו. חברת הדואר אינה מקיימת את חובתה. המרכז לעיוור טוענים כי למרות כל פניותיהם לחברה, ברמה המקומית וברמת ההנהלה שלה, נתקלו בסירוב לבצע את המוטל עליה, בתירוצים שונים או בדרישה כי המסירה תיעשה בתשלום ולכן החליטו לפנות לבית המשפט. תשובת חברת הדואר לתובענה שהוגשה, טרם התקבלה.

התביעה הייצוגית השנייה שהוגשה בימים האחרונים עוסקת בנגישות התחבורה הציבורית בישראל. תחבורה ציבורית נגישה היא צורך חשוב לעיוורים ולקויי ראיה שכן כך הם יכולים להתנייד. המרכז לעיוור בדקו במשך כ-21 חודשים את התנהלותן של מספר חברות, תיעדו מקרים שהוגדרו כנגישים או שאינם נגישים, לפי פרמטרים שמוגדרים בתקנות ובכללים שמחייבים את חברות התחבורה הציבורית. מהתיעוד הסתבר שכ-50% מהמקרים שתועדו הוגדרו כלא נגישים ועל כן בחרו לפנות לבתי המשפט. 

מחברת דן נמסר כי היא "מספקת, עניין שבשגרה, שירות נגיש באופן מלא לאנשים עם מוגבלות בראייה. כתב התביעה טרם התקבל בחברה והיא תגיב לטענות בבית המשפט".

טרם נתקבלו תגובות מחברות נוספות.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר