"בזמן המשבר יש להגדיל את מספר הזכאים ואת גובה דמי האבטלה"

הקורונה מאיימת על מטה לחמם של מאות אלפי ישראלים וראש הממשלה חזר והבטיח אמש (רביעי) לפרסם תכנית כלכלית נרחבת. הממשלה אמנם הכריזה על הקלה מסוימת בקריטריונים לזכאות לדמי אבטלה אבל בהיעדר נכונות ממשלתית "לשלוח את היד לכיס" ולפתוח את הברז התקציבי, נותר הביטוח הלאומי כמנגנון המרכזי המגן על אזרחי המדינה מהמשבר הכלכלי שיצרה המגפה. כששיעור האבטלה חצה זה מכבר את ה-18% וממשיך לעלות, עולה גם השאלה האם הקצבאות הן אכן הכלי הנכון לשעה זו. כדי לענות על השאלה, פנינו לפרופ' לאה אחדות ממכון ון ליר בירושלים.

פרופ' אחדות, את שימשת בראשית שנות האלפיים כסמנכ"ל מחקר ותכנון של המוסד לביטוח לאומי. מה התפקיד של קצבאות אבטלה בטיפול במשבר הזה?

"תשלום קצבאות יכול להוות מכשיר לייצוב המצב הכלכלי. זה מה שנקרא "מייצב אוטומטי". ברגע שהביטוח הלאומי נותן קצבאות הוא פועל כנגד המחזור שהמשק נמצא בו. זאת אומרת שאם המשק נמצא כרגע במיתון, התשלומים של הביטוח הלאומי ממריצים אותו. תשלום דמי אבטלה הוא אחד מהמייצבים האוטומטיים החשובים ביותר, בעיקר במשבר מסוג כזה. המשבר הזה ממש מראה את הנחיצות של המערכת הזאת, שספגה בעבר הרבה ביקורת שאינה במקום".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה היתרון של השימוש בביטוח הלאומי לעומת כלים אחרים, למשל הוצאה ישירה מתקציב המדינה?

" בממשלה לפעמים אומרים 'יש לנו כלל הוצאה, אנחנו לא יכולים להוציא יותר'. אם הם רוצים להוציא יותר מזה הם צריכים לשנות את החוק. לביטוח הלאומי יש אפשרות להוציא יותר כסף בכל זאת. לביטוח הלאומי אמורה להיות יתרה של כמה מיליארדי שקלים בסוף השנה, אותה הוא מלווה לממשלה כנגד אגרות חוב. מה שיקרה זה שב-2020 הוא לא יעביר את העודף לתקציב המדינה. יכול להיות אפילו שהשנה בכלל לא יהיה לו עודף אלא גירעון, אבל בכל אופן אין לו מגבלת הוצאה. הוא חייב לשלם קצבאות על פי חוק. אין דבר כזה שהמדינה לא משלמת קצבאות בגלל שיש גירעון.

הממשלה לא יכולה להגיד שאין כסף לשלם ביטוח לאומי, כי זו חריגה מהתקציב?

דמי האבטלה הם רכיב מאד משמעותי בחבילת הסיוע הזאת בדיוק בגלל הסיבה הזו. המקרה היחיד שבו לא ישולמו דמי אבטלה זה אם מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שלה, כלומר פשיטת רגל. זה לא יקרה. כלל ההוצאה לא חל על הביטוח הלאומי. מה שזה יעשה זה להגדיל את גירעון הממשלה שיהיו לה פחות הכנסות כי הביטוח הלאומי לא יעביר לה כסף בסוף השנה.

הממשלה לא יכולה להגביל את הקצבאות בדיעבד?

היא יכולה לשנות את תנאי הזכאות או לומר שהיא מקצצת את שיעורי הקצבה, אבל בשלב הזה אין אפשרות אלא לשלם את הקיצבאות. כל הדיבור על היתרות של ביטוח לאומי, האם יש לו או אין לו, זה ממש לא משנה להיום. הקצבאות ישולמו כך או אחרת, וזה מה שהופך את הביטוח הלאומי לכלי מייצב אוטומטי".

יש דוגמאות למשברים דומים בעבר שבהם קצבאות אבטלה שימשו כמיצב אוטומטי אנטי מחזורי?

"המשבר של 2008 עבר לידנו. בנק ישראל הפעיל מדיניות אנטי מחזורית, אבל לא הממשלה, ולא היה משבר אבטלה חמור. במדינות אירופה באותו הזמן היו מגוון מנגנונים בתוך מערכת הרווחה שפעלו באותו האופן של הביטוח הלאומי כאן".

"מה שממשלת ישראל עשתה באותה תקופה היה דווקא הורדה של דמי הביטוח של המעסיקים כדי לעודד אותם שלא לפטר עובדים. כלומר השתמשו במדיניות המימון של הביטוח הלאומי כדי להוריד עלויות העסקה וכך לעודד העסקה, אבל היום הפתרון הזה לא מתאים כי מקומות עבודה נסגרים. אצלנו ב-2008 המעסיקים לא רצו לפטר עובדים, אז הם הסתפקו בהפחתת שעות העבודה. היום זו לא חלופה רלוונטית כי עסקים פשוט נסגרים. זו בדיוק הסיבה שהיכולת של ביטוח הלאומי לתת מענה מהיר לאותם עובדים היא מאד חשובה".

למעשה, רמת הכיסוי של ביטוח האבטלה היום היא מתוצאות אותו קיצוץ בתשלומי המעסיקים?

"לצערנו ביטוח האבטלה בישראל הוא לא מהנדיבים ביותר שקיימים במדינות מערביות. בתקופה של המשבר הקודם בתחילת שנות האלפיים קיצצו מאד את דמי האבטלה. אבל אם רוצים יש כלים שאפשר להשתמש בהם גם היום כדי להגדיל את מספר הזכאים לדמי אבטלה וכדי לתת סכומים גבוהים יותר של דמי אבטלה".

כמו ההקלה בהגדרות הזכאות לדמי אבטלה שהוכרזה על ידי הממשלה?

"הדבר הכי משמעותי מבחינת מספר האנשים שיהיו זכאים לדמי אבטלה זה תקופת ההכשרה. זה הפרמטר הכי משפיע. ב-2001, זה היה חצי שנה מתוך שנה. אח"כ הקשיחו את התנאים ל- 12 חודשי עבודה מ- 18 החודשים האחרונים. התיקון הזה חתך המון זכאויות לדמי אבטלה והזרים הרבה כסף לתקציב המדינה. בפרסומים שלהם הם עדיין כותבים 12 מתוך 18. האם הממשלה אמרה 6 מתוך 18 או 6 מתוך 12? זה עושה שינוי מאד גדול. יש אנשים שאין להם רציפות בתקופות העבודה, אז אם משך הזמן שאתה בוחן הוא גבוה יותר יש להם יותר סיכוי להיות זכאים".

"חשוב שאנשים יבינו, הקריטריון של תקופת הכשרה הוא קריטי כדי לקבוע כמה אנשים יקבלו דמי אבטלה. כשעשו את התיקון ב 2001 אף אחד לא היה מודע לקריטיות של זה. בתקופתי בביטוח הלאומי עשינו חישובים והראנו שהמעבר בין התקנות מכניס לביטוח הלאומי ולאוצר המון כסף. לכן, אני יכולה להסיק שאם אתה חוזר לכיוון הקריטריונים של 2001 אתה מגדיל באופן משמעותי את מספר האנשים שיהיו זכאים".

יש עוד מגבלות כמו תקופת האכשרה, שיפריעו לאנשים לקבל קצבאות אבטלה?

"יש מה שנקרא הגשת תביעה חוזרת לדמי אבטלה. אם בתוך 4 שנים המבוטח בא פעם שניה לבקש דמי אבטלה אז בתקופה השניה הוא מקבל רק 80% ממשך הזמן, וסכום דמי האבטלה הוא רק 85%. זו למעשה הרעה לגבי אנשים שתובעים פעם שניה במשך 4 שנים. לטעמי, אפשר קצת להקל, ולהתעלם מעניין התביעה השניה בתקופה זו. האנשים האלה לא חיפשו לחזור לדמי אבטלה, המצב אילץ אותם. אפשר זמנית לפחות להקל בנקודה הזאת".

"הקלה נוספת שניתן לעשות קשורה לפרילנסרים, שהם עצמאים, אבל מתייחסים אליהם כמו שכירים והם זכאים לדמי אבטלה. למשל מורי דרך, ספורטאים, אמנים וכו'. הם זכאים לדמי אבטלה, יש על זה כל מיני תנאים, אבל כל האוכלוסייה הזאת כן זכאית לדמי אבטלה. חשוב שהם ידעו את זה. בנוסף אפשר לנסות לשכלל את המנגנון הזה כך שניתן יהיה להכניס עוד אוכלוסיות להגדרה הזאת כך שיוכלו לקבל דמי האבטלה. אפשר לשנות את כל הדברים האלו דרך חקיקה, צריך פשוט לחשוב על דרכים יצירתיות לעשות את זה".

בימים האחרונים אנחנו שומעים הרבה על עובדים שעברו את גיל הפנסיה ולא זכאים לדמי אבטלה. צריך להרחיב את הזכאות כדי לאפשר גם להם לקבל קצבה?

"אני פחות מודאגת מהעובדים המבוגרים, אני יותר מודאגת מהצעירים. עובדים שחצו את גיל הפרישה מקבלים קצבת זקנה ויש השלמת הכנסה, לחלקם יש גם פנסיה. המוקד פה הוא הצעירים. לקשישים יש בעיות אחרות במשבר הזה. מי שקרוב לפרישה אולי ניזוק מאוד בגובה הפנסיה שלו, אבל העניין המרכזי בהקשר של הדיון שלנו הוא האוכלוסיה העובדת, שהיא צעירה יחסית".

את מדברת על תיקונים שיאפשרו ליותר אנשים להינות מדמי אבטלה. יש מנגנונים נוספים שעשויים לסייע?

"כן. כולם מדברים היום על אבטלה, אבל חשוב שהציבור יכיר עוד מנגנונים שיש לביטוח הלאומי להציע.  אם אתה לא עובד ולא זכאי לדמי אבטלה אתה עדיין יכול ללכת למערכת הבטחת הכנסה ולקבל גמלה, שתלויה בהכנסה המשפחתית ולא במשכורת. מדובר ברשת ביטחון שמיועדת לאוכלוסיות חלשות".

"גם פה כדאי לנסות לתת הקלות. למשל, אם יש בבעלותך רכב ששוויו מעל סכום מסוים זה יכול לשלול ממך את הבטחת ההכנסה. עכשיו, אם עצמאי שאינו זכאי לדמי אבטלה מגיע, ואין לו כלום מלבד הרכב, אנחנו לא רוצים שימכור את האוטו כי אולי עוד חודשיים שלושה הוא יצטרך אותו כדי לחפש עבודה. ולכן אפשר לעשות הקלות זמניות בסיפור הזה".

בנוסף יש מה שנקרא מס הכנסה שלילי או מענק עבודה, למי שההכנסות שלו מעבודה נמוכות. יכול להיות שיש אנשים שלא פיטרו אותם אבל הקטינו את השכר שלהם, ויתכן שחלקם זכאים עקב כך למענק עבודה. נכון שהבקשות למענק עבודה הן לקראת סוף השנה, אבל העובדים, וגם העצמאים שגם הם זכאים להשלמת הכנסה, צריכים להיות מודעים לזה".

אנחנו יודעים שהמשבר הזה פרץ בזמן שהביטוח הלאומי נאבק על עצמאותו מול משרד האוצר. את חושבת שהמשבר מקדם את השחיקה במעמד הביטוח הלאומי או דווקא מחזק את המוסד?

"אני מקווה מאוד שראשי הביטוח הלאומי ידעו להשתמש במה שקורה היום כדי להדגיש את הנחיצות של המוסד, ואת הצורך בזה שמקורות הביטוח הלאומי יהיו איתנים ולא ישחקו. זה מאד חשוב שיש מקורות מחוץ לתקציב המדינה שיכולים לסייע להתמודדות עם משברים. חשוב שלא ישתמשו במשבר כדי לפגוע במקורות של הביטוח הלאומי בגלל הגירעון. בסוף, מה שיקבע זה ההכרה הציבורית בחשיבותו של הביטוח הלאומי".

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר