בניגוד לדעה הרווחת: התמתנות במגמת הפרישה של מורים חדשים

למרות הדימוי הרווח, המורים החדשים מחזיקים מעמד במשרותיהם יותר ממה שחושבים. דוח הלמ"ס לניידות ועזיבה של עובדי הוראה שיוצא היום (רביעי) מצביע על כך שמגמת הנשירה, בקרב מורים חדשים שנכנסים למערכת, נמצאת בירידה בשנים האחרונות. שיעור המורים העוזבים בתי ספר כדי ללמד בבתי ספר אחרים קטן גם הוא, אך שיעור המורים החדשים העוזבים בתי ספר לבתי ספר אחרים, במיוחד ביסודי, ממשיך להיות גבוה מהשיעור הממוצע

למרות הביקורת כלפי האופן בו מערכת החינוך קולטת מורים חדשים, והנתון הידוע על כך שכל מורה חדש חמישי עוזב את המערכת תוך מקסימום 5 שנים, הדו"ח החדש מדגיש שניכרת מגמת ירידה קלה בשנים האחרונות בשיעורי העזיבה של עובדי הוראה מכ-15 אחוז בממוצע בשנים 2003-2001 לכ-11 אחוז בממוצע בשנים 2016-2014. גם שיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים כעבור 3 שנים נמצא במגמת ירידה, מכ-23 אחוז בממוצע בשנים 2003-2001 לכ-19 אחוז בממוצע בשנים 2014-2012. בקרב כלל עובדי ההוראה ניכרת גם מגמת ירידה כללית בשיעורי עזיבה מ- 4.6% בממוצע בשנים 2003-2001 ל- 3.9% בממוצע בשנים 2016-2014.

מחאת המורים על קיזוז במשכורתם מול מטה משרד החינוך בתל-אביב, אוקטובר 2016. (צילום: דבר ראשון).

בעשור האחרון התגברה הביקורת הנוגעת לתהליך ואופן ההכשרה והמעבר מההכשרה לעבודה. תהליכי ההכשרה השתנו עם הזמן ופרחי הוראה רבים מציינים שנכרת מגמה של שינוי בהכשרה בכך שתתאים יותר למערכות העכשווית. נתוני הדו"ח מאששים את הביקורת, ומצביעים על כך ששיעורי העזיבה בקרב עובדי הוראה חדשים שלא עברו התמחות, גבוהים פי שניים ויותר בהשוואה לעובדי הוראה שעברו שנת התמחות במסגרת הכשרתם להוראה

הביקורת על הקושי בהתאקלמות ובעיות בתהליכי קליטת המורים במוסדות החינוך משתקפות היטב בנתון אודות התניידות מורים חדשים. בקרב עובדי הוראה חדשים, שיעורים ניכרים (25-20 אחוז) עוברים ללמד במוסדות אחרים לאחר שנת עבודתם הראשונה במערכת, חלק גדול מהם בציפייה בכך שהמערכת הקולטת במקום אחר תהיה טובה יותר. הדו"ח מציין ששיעורי הניידות גבוהים יותר משמעותית בקרב עובדי הוראה חדשים, ובאופן בולט בקרב עובדי הוראה חדשים בחינוך הקדם יסודי, בחינוך הממ"ד במחוז הדרום, ובקרב נשים וצעירים.

במחקר שנערך לפני שנתיים בשביל משרד החינוך נמצאה מגמה מדאיגה שמתוך 400 מנהלים שהמשרד ממנה כל שנה כ-29% מהם מפסיקים לעשות את תפקידם בצורה זו או אחרת בשנתיים הראשונות. ע"פ הדו"ח, בקרב מנהלי בתי ספר חדשים שעזבו את המערכת כעבור 3 שנים, ניכרת מגמת ירידה ניכרת לאורך השנים, מכ-12 אחוז בממוצע בשנים 2002-2000 לכ-7 אחוזים בממוצע בשנים 2012-2014. ע"פ המחקר, הסיבות לפרישה של מנהלים חדשים כוללות תשישות מוגברת, קושי בעבודה מול גורמי הפיקוח, עודף משימות וחסך בהכשרה. גם שיעורי הניידות הפנימית בקרב מנהלי בתי ספר חדשים נמצא  במגמת ירידה מכ-9 אחוזים בממוצע בשנים 2002-2000 לכ-7 אחוזים בין 2012 ל2014. שיעורי העזיבה השנתיים גבוהים יותר בדרך כלל בקרב מנהלי בתי ספר בחינוך העל-יסודי ובממלכתי ובקרב נשים יותר מגברים

Leave a Reply

Name *
Email *
Website