דרך עוקפת: בזק בינלאומי מבקשת רישיון הנחת והפעלת סיבים אופטיים

חברת בזק בינלאומי הגישה לפני כחודשיים בקשה לרשיון לפרוס סיבים אופטיים. על פי מספר פרסומים, במשרד התקשורת בוחרים להערים קשיים על היוזמה. הקושי המרכזי ביותר הוא הדרישה של המשרד שלא להניח סיבים במקומות שבהם כבר פרוסים סיבים של בזק, קושי אליו מתנגדת החברה.

בזק בינלאומי היא חברת בת של בזק, ולא מוטלות עליה מגבלות רגולטוריות מהסוג שמוטל על החברה האם. לבזק בינלאומי אין נסיון קודם בתחום תשתיות נייחות, כמו סיבים אופטיים, וכן אין לה עובדים המיומנים בפעילות זו.

החנת סיבים אופטיים תת קרקעיים (צילום: Shutterstock)

מנגד, גם לחברות פרטנר וסלקום לא היה נסיון קודם בטרם התחילו בפעילות זו, תוך שימוש בתעלות ובגובים של חברת בזק, כאשר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, התיר להן לעבוד בתוך התשתיות של בזק באמצעות קבלנים חיצוניים, אף שמדובר בתשתית אסטרטגית ברמה הלאומית, ולפרטנר וסלקום אין ולא היה רשיון לפריסת סיבים, מאותו הסוג שמבקשת בזק בינלאומי כעת

המרוץ לדירה

תחרות של ממש בתחום פריסת הסיבים לא מתקיימת, וספק אם היא אפשרית. בעולם מקובל לפרוס תשתית סיבים באמצעות מודלים חסכוניים שונים של חלוקת שוק מסודרת. בישראל היו עד תחילת השנה חמש חברות בעלות תשתית נייחת, כשעסקת סלקום-IBC, הורידה את המספר לארבע,  שאין ביניהן שום הסדר שכזה. מתוך הארבע, בזק היא היחידה שמחוייבת להגיע לפריסה ארצית.

במקום ליצור חלוקת שוק מסודרת, במשרד התקשורת מובילים הסדרה תחרותית. למרות שמה, היא לא צפויה להוביל לתחרות, אלא למצב של חלוקת שוק בפועל, באופן כאוטי. ברגע שבעל תשתית מגיע לבניין ומחבר את הדיירים שמעוניינים בכך, הסיכוי של מתחריו להגיע לרווחיות בפריסת סיבים אל אותו בניין שואפת לאפס. בכוונת המשרד לאפשר לחברות לשתף בפעולה בעלויות הפריסה בתוך הבניין עצמו, אך גם פעולה זו תקטין את הרווחיות בפעילות. מכיוון שהמשרד מקשה על בזק לפעול בתחום באילוצים מרובים, היא נמנעת מכך. בזמן שחולף, פרטנר וסלקום מצליחות לחבר יותר ויותר בתים באיזורים צפופי אוכלוסין, ולכן רווחיים יותר, ומשאירים לבזק, אם אי פעם תפרוס, רק לקוחות באיזורים רווחיים פחות.

הבקשה של בזק בינלאומי, היא ככל הנראה נסיון לתפוס מקום ב"מרוץ לדירה", כדי להשאיר חלק מאזורי ישראל הרווחיים בידי קבוצת בזק.

פגיעה בלכידות הקבוצה?

עצם הגשת הבקשה מטעם בזק בינלאומי, פוגעת לכאורה בפוטנציאל התחרותי של חברת האם עצמה, שכבר הניחה תשתית סיבים לכ-1.6 מליון בתי אב, מבלי להתקין ציוד אקטיבי, ומבלי להפעיל את הרשת – בשל החובות שמשרד התקשורת מעוניין להטיל עליה מיום הפעלת הרשת, כולל חובת השכרתה לכל מתחרה במחיר מפוקח.

הלחץ שמפעיל המשרד על בזק, וסירובו לבטל את ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, גורם להנהלת החברה לנקוט במספר צעדים בתוך הקבוצה, כדי לעקוף את המגבלה: איחוד פעילות בין החבורת הבנות, השקת מוצר "טריפל" של אינטרנט, טלפון וטלוויזיה על בסיס פעילות יס ובשידורים באמצעות האינטרנט (OTT).

מבנה השליטה בבזק (גרפיקה: אידאה)

בזק החלה גם לשווק מכשירי סלולר, תחום בו עוסקת חברת הבת פלאפון, וייתכן שתשקול בעתיד להיכנס לתחום שידורי ה-OTT  בעצמה. לתחום זה יש חקיקה המגדירה דרישות פיקוח, אך משרד התקשורת לא אוכף את החוק וכל ספק שרוצה, מהארץ או מחו"ל, מעביר שידורים באופן חופשי על גבי האינטרנט ללא פיקוח.

בינתיים, הבקשה רק חושפת משהו ממדיניות המשרד , שמצטיירת כמדיניות "אנטי בזק": מי שפורס סיבים ללא רשיון, מקבל עידוד, ומי שמגיש בקשה לרשיון – נתקל בהערמת קשיים.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר