האנטנות נעלמות והקרינה עולה: התמונה המדאיגה של תשתיות הסלולר

למרות שחברות הסלולר מנסות לשדר חדשנות וקידמה, התשתיות בהן הם משתמשות נמצאות בהידרדרות מתמדת כבר שנים, כשבכל שנה יורד מספר האנטנות למרות שהשימוש עולה, דבר שגורם להגברת הקרינה. אתמול (שני) עלה הנושא לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, כשבמרכזו דו"ח שחשף ירידה של 20% במספר האנטנות ב-5 השנים האחרונות, אל מול עליה של פי 12 בצריכת מידע בסלולר. עד כה משרד התקשורת לא עשה דבר כדי לשנות מגמה, והתמקד בסוגיית המחיר בלבד, תוך שהוא מפקיר את איכות התשתית. בדיון הצהירו נציגי המשרד כי מתגבשת ההבנה שיש לשנות כיוון.

"היה קשה לאסוף נתונים האם החברות עומדות במדדים הכתובים ברישיון", אמר יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה אורי מקלב (יהדות התורה) בפתח ישיבת הוועדה, בהתייחסו לדו"ח, שחיבר אלירן זרד חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת באישור יובל וורגן, ראש צוות במרכז. "אמורות להיות מפות כיסוי ואין מפות כיסוי", הוסיף, תוך שהוא רומז לבעיה במשרד התקשורת, אשר לא עומד ב75% מהיעדים שהציב לעצמו לפי הנתונים של עצמו. הסיבה היא שמשרד התקשורת לא מבצע שום בקרה על הנתונים שמעבירות חברות הסלולר לגבי רמת ואיכות הכיסוי שלהן.

לפי הדו"ח, השיפור הטכנולוגי של המעבר לדור 4, מאפשר גידול בתעבורה בפחות מתקנים, אך פריסת הדור ה4 בסלולר איננה מלאה בישראל. בשנת 2014 היו בישראל 9,723 אנטנות סלולריות, על היקף גלישה נמוך בהרבה. 7,821 אנטנות מספקות (מתוכן כ-5,400 בדור 4) כיום את התשתית ל-3 רשתות סלולר בישראל מקיפות. 3 הרשתות משרתות 6 חברות סלולר, (לא כולל מפעילות וירטואליות): פלאפון, PHI, בה שותפות הוט מובייל ופרטנר וסלקום. על הנייר, אקספון וגולן טלקום שותפות עם סלקום במיזם משותף. זהו ישראבלוף בחסות משרד התקשורת, כאשר כל תפעול הרשת נעשה ע"י סלקום בלבד. אמנם גולן טלקום נענשה על אי הקמת הרשת שלה בדמות חילוט העירבון, אך זוכתה בהחזר אגרת התדרים בסכום גבוה יותר.

מוקדי השידור הסלולריים בארץ בחלוקה למעפילים 2018 (מתוך מרכז והמחקר והמידע של הכנסת)

מוקדי השידור הסלולריים בארץ 2012-2018 (מתוך מרכז והמחקר והמידע של הכנסת)

"אני גר בשכונת רמות בירושלים, 4 קילומטר מהכנסת והרבה פעמים השיחה מתנתקת", אמר מקלב, בהתייחסו לבעיות התשתית הסלולרית.

הבטחות ללא כיסוי

מכיוון שמשרד התקשורת נסמך על נתונים שמעבירות חברות הסלולר ולא מבצע בדיקות עצמאיות של איכות הקליטה, גם חברות הסלולר חדלו מלבצע בדיקות מעמיקות לגבי העמידה בחובותיהן. יתרה מכך, משרד התקשורת הפחית את הדרישות מחברות הסלולר מרמת כיסוי מלאה, לרמת כיסוי המנוסחת באופן שלא ניתן באמת לבחון אותו.

כך הודיעה בזק לבורסה בפברואר 2017: " רישיונות המפעילים יתוקנו באופן שבו יהיה על המפעילים לעמוד בדרישות כיסוי התואמות למצב הכיסוי הקיים. בהתאם, להערכת פלאפון לא יידרש שינוי מהותי בתכניות פיתוח הרשת של פלאפון ובהתנהלותה הקיימת בנושא". סף הכיסוי בישראל בדור 4 גבוה מהנדרש, אך ורק כי הדרישה היא די נמוכה – 65% כיסוי בשלב זה. בעולם מתקדמים במהירות לקראת דור 5, אך בישראל איננו צפויים לראות את הדור החמישי בסלולר בקרוב.

"טרקטור סובייטי" גם במהירות הסלולר

מהירות הגלישה הממוצעת בסלולר בישראל היא 22 מגה בלבד, מקום 63 בעולם, ירידה של 2 מקומות בדירוג (נתוני אתר ספידטסט, אוקטובר 2018). בדיוק מעלינו בדירוג נמצאים האיים המלדיביים, אקוודור ומיאנמר. בראש הדירוג נורבגיה ואיסלנד עם מהירות של 67 מגה. נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת,  טען כי "לא ניתן להשוות את שוק הסלולר הישראלי לשווקים אחרים בעולם", בטענה שהשוק הוא דינמי מאוד ומשתנה – תופעות שקיימות גם בעולם ולא שונות בכלל מאשר בישראל. "אנו מתלבטים עד מתי נשמר את דור 3 במדינת ישראל, בואך דור 4 ודור 5 אחריו". כהן לא התייחס לעובדות יבשות – הצמיחה במספר השכונות בישראל וסלילת הכבישים לעומת הירידה באנטנות, או להחלטות ההקלה שנעשו במשרד לפני כהונתו בתקופתו של שלמה פילבר, כיום עד מדינה בתיק 4,000.

כהן טען ש-CMG  מנהלת רשת סלולר משותפת, תוך שהוא מסווה את העובדה שמדובר ברשת סלקום, ללא שום שותפים ממשיים, אלא שותפים "על הנייר" בלבד. הבלוף של חברת סלולר עם תדרים ללא רשת, הוא חלק מהסיבות שמאפשרות לחברות כמו גולן טלקום ואקספון להציע מחירי רצפה. כך נעלמו לא רק המחירים המופקעים בחברות הסלולר, אלא למעשה כמעט כל הרווחים, באופן שלא מאפשר לחברות להיכנס להשקעות משמעותיות. אם ב-ARPU (הכנסה ממוצעת ללקוח) של 50-60 שקלים החברות מגיעות לרווח של אחוז או שניים על המחזור, ברור שבמחירי 40 שקלים לקו או פחות, החברות נמצאות בהפסדים. סלקום לבדה, לדוגמה, נושאת חובות של 3 מיליארד שקל, אשר לא תוכל להחזיר בקלות, כשהתזרים שלה די חלש.

לטענת כהן, גם ב-OECD נשענים על דיווחי החברות ומבטיח שב2019 "נשפר את כלי האכיפה" לגבי העמידה ברשיונות. "המדדים מצויינים", אמר, "אין חולק על כך שמה שכתוב ברשיון עומד בסטנדרטים גבוהים". היו"ר מקלב לא הצליח להבין איך במדדים הללו מוגדר בכלל "ניתוק שיחה", למשל במקרה בו השיחה לכאורה נמשכת, אך בפועל הצדדים לא שומעים דבר או שומעים רעשים בלבד.

המחלוקת על האנטנות

עד לפני מספר שנים, נאבקו חברות הסלולר על הוספת אנטנות, בכדי לשפר את הקליטה, כאשר התחרות לא הייתה אך ורק בנושא המחיר, אלא גם בנושא איכות השירות. בהלת הקרינה הסלולרית בישראל מעודדת אזרחים רבים להתנגד להקמת אנטנות סלולריות בקרבתם או בקרבת בתי ספר וגני ילדים. הסיכון הממשי מקרינה סלולרית הוא נושא טעון. אנטנה סלולרית משדרת קרינה בעוצמה גבוהה לסביבתה הקרובה ביותר, אך מנגד, מחסור באנטנות גורם להגברת הקרינה במכשירים הסלולריים הקרובים לגופנו, או אף צמודים לאוזן. הפתרון הסביר ביותר, הוא ריבוי של אנטנות קטנות, בעלות עוצמה מוגבלת, לטובת כיסוי מקסימלי, אלא שברשויות המקומיות מערימים קשיים בתחום זה, לעיתים מבלי להבין שהוספת אנטנות צפויה להוריד את רמת הקרינה הנספגת בגופנו. לחברות עצמן זה דווקא משתלם, ורואים זאת בדמות ההסרה המסיבית של האנטנות בשנים האחרונות, ברובן מתקני שידור בטכנולוגיות מיושנות, אך הצמיחה הגבוהה בביקושים לגלישה סלולרית מחייבת שינוי מגמה.

בינתיים, משרד התקשורת מסתפק בהצהרות, ללא כל מעשים. מנכ״ל משרד התקשורת ציין בדברי הסיכום כי זו העת להעביר את מרכז הכובד של המשרד מהגברת התחרות והמחיר ההוגן, להשקעה בתשתיות. דבר שישרת את המעברים לדור הבא. "לא נזניח את המחירים, אבל החברות חייבות להשקיע בתשתית". איך כל זה יקרה, ומתי ? אין לדעת.

 

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר