החוק לסימון ארץ המוצא של תוצרת חקלאית אושר לקריאה ראשונה

קניית ירקות בסופרמרקט (צילום אילוסטרציה: יוסי אלוני/פלאש90)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה אתמול (רביעי) לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב סימון ארץ המקור של תוצרת חקלאית שאינה ארוזה. מטרת החוק, על פי ביטון, היא לאפשר לצרכן הישראלי לבחור בתוצרת החקלאית הישראלית ולקדם את הייצור המקומי.

"כל אדם שלובש חליפה או קונה אוטו יודע איפה הם יוצרו, אבל תוצרת חקלאית, שיש משמעות לארץ הייצור בשל הפיקוח על איכותה, הצרכן לא יודע איפה יוצרה", אמר
ח"כ רם בן ברק, מיוזמי החוק.

הדיון התמקד בשתי סוגיות עיקריות. הראשונה היא על מי יוטל סימון התוצרת ובאיזה אופן,  והאם חובת הסימון תחול על המגדלים או על הקמעונאים; השנייה היא האם נחוצה בנושא חקיקה ראשית, חקיקה משנית על ידי צווים ותקנות או שיש להסתפק בהמלצה שמימושה וולונטרי.

ח"כ נירה שפק, ממגישי הצעת החוק טענה שסימון הערכים התזונתיים ומרכיבים של מוצרי מזון ארוזים מחויב בחוק וכולל אזהרות בריאותיות וציון ארץ הייצור. לדבריה, זכות הצרכנים לדעת גם איפה יוצרה התוצרת החקלאית הטריה שהם קונים. ח"כ ינון אזולאי, שגם הוא חתום על הצעת החוק, הוסיף שמדובר בערבות הדדית לטובת הציבור, החקלאים והפריפריה.

לעומתם, טענו נציגי הקמעונאים שחובת סימון התוצרת תטיל עלות על הרשתות, שתתגלגל לצרכנים. מנהל תחום רשתות המזון באיגוד לשכות המסחר, נמרוד הגלילי, טען לשותפות בין הרשתות לחקלאים וציין ש-95% מהתוצרת שנמכרת בארץ מיוצרת בישראל. עם זאת, ציין שחקיקה כזו תטיל עלויות כבדות על הרשתות, שידרשו להפריד בין התוצרת המקומית לזו המיובאת במחסנים ועל המדפים. דבריו של גלילי זכו למחאה מצד ח"כ יעל רון בן משה שדרשה: "שיסביר מה זו השותפות הזו, שבה החקלאי מקבל שקלים בודדים ואת הרווח לוקחת רשת השיווק".

עו"ד ערן מאירי, היועץ המשפטי של רשת שופרסל ציין שהרשת החלה כבר לפני שנה וחצי בסימון מרצון. הוא הביע דאגה, שכן עם החלת חובת הסימון הרשת תהיה חשופה לתביעות במקרים בהם הלקוחות ערבבו את התוצרת. "אנחנו לא יכולים לשים עשרה סדרנים ליד הבסטות. הלקוחות הישראלים רוצים לממש, לקחת ולפעמים גם להחזיר את התוצרת", אמר.

באשר לשאלת אופי החקיקה, ציינה נציגת משרד החקלאות, עו"ד דפנה טיש, שהממשלה תמכה בהצעות בתנאי שיקודמו בתיאום ובכפוף להצעת חוק ממשלתית, ולכן ביקשה להמתין להצעה הממשלתית. נציגה נוספת של המשרד, הגב' ציפי פרידקין, הוסיפה שחקיקה מסוג זה מחייבת אכיפה ופיקוח של הרשות להגנת הצרכן. לדבריה יש להמתין עוד חודש כדי שהממשלה תוכל לקדם את ההצעה במתכונת שהיא סבורה שהיא הנכונה. לכך השיבה ח"כ שפק בקצרה: "שקלנו, והתשובה היא לא". גם היו"ר ביטון העיר בתגובה: "כשחברי הכנסת רואים שהממשלה לא פועלת הם מביאים חקיקה פרטית, והממשלה יכולה להתנגד או לתמוך. את הדקדוקים והחידודים להצעה תעשו בהמשך הדרך. השר פורר בעד וזה חלק מההסכם בענף הצומח".

נציגת הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן במשרד הכלכלה, עו"ד אילנה מזרחי, ברכה על הרעיון, אלא שלעמדתה יש להכליל את תוכנו בצו של השרה שכבר כיום קובע חובת סימון, אך מחריג את התוצרת החקלאית.

בתגובה לדבריה הדגיש ח"כ בן ברק: "אנחנו רוצים את זה בחוק כדי שהשר הבא לא יוכל פשוט לבטל את הצו". בן ברק אף דחה את הטענות כאילו הצעת החוק תעלה את יוקר המחייה.

היו"ר ביטון הוסיף: "כבר ראינו שרים שעושים מחטפים ומחליטים לבד, בעוד שחקיקה ראשית היא תהליך שקוף ופתוח לציבור. אם הממשלה הייתה מביאה את הצו קודם לכן, אז חברי הכנסת לא היו מביאים הצעת חוק. בוששתם להביא את הצו אז ההצעה תקודם".

לשאלתו של בן ברק מדוע לא אושר הצו עד היום, השיבה עו"ד מזרחי שהרשות מבצעת תהליך של בחינת השפעת הרגולציה החדשה (RIA), שצפוי להסתיים בסוף החודש וראוי להמתין לתוצאותיו. ח"כ שפק התייחסה גם היא לדברי עו"ד מזרחי, ואמרה: "לרשות קוראים 'הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן'. הצעת החוק גם מגנה על הצרכן וגם מאפשרת סחר הוגן. אני שבעה מתהליכים שלכם שכל הזמן נעצרים. אז כן, לקחנו את החוק לידיים, תרתי משמע, וזו זכותנו".

עו"ד איתי עצמון, היועץ משפטי לוועדת הכלכלה, אישר שהאכסניה המתאימה לחוק הזה הוא חוק הגנת הצרכן שקובע חובה אופרטיבית בחקיקה הראשית. "שורה ארוכה של חברי כנסת מבקשים לקבוע הוראה ואין מניעה שזה ייעשה בחקיקה ראשית", אמר.

הצעת החוק אושרה ההצעה פה אחד והיא תעבור למליאת הכנסת לקריאה ראשונה. במידת הצורך יוכנסו שינויים בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

יו״ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״האישור של ועדת הכלכלה משמעותי מאוד לחקלאים ולצרכנים וכאחד. הצעת החוק מדגישה את התוצרת האיכותית והטרייה של החקלאים המקומיים מול התוצרת המיובאת ומיטיבה עם הצרכנים שיוכלו לבחור בתוצרת החקלאית שהם מעדיפים לקנות. אני מברך את יו״ר ועדת הכלכלה, את חברי הועדה ואת כלל יוזמי החוק על שקידמו את ההצבעה בוועדת הכלכלה לקראת קריאה ראשונה עוד לפני פיזור הכנסת״.

בארגון מגדלי הדגים ברכו על החלטת הוועדה: "מדובר בחוק חיוני שהוא שילוב הדוק בין הגנה על הצרכן ועמידה על זכויותיו, לבין תמיכה וקידום החקלאות הישראלית". אלי שריר, מנכ"ל הארגון הוסיף: "מדובר בחוק חיוני שהוא שילוב הדוק בין הגנה על הצרכן ועמידה על זכויותיו, לבין תמיכה וקידום החקלאות הישראלית. לצרכן הישראלי מגיע לבסס את החלטות הרכישה שלו על מידע מלא ונגיש. החוק יאפשר לכל אחד מאיתנו לבטא את העקרונות, הערכים וסדרי העדיפויות שלנו במעמד הרכישה".

גיל עוז, היועץ המשפטי לארגון מגדלי הדגים שנכח בישיבה אמר: "את הזכות לבחור את המזון שלנו עוד לא סיפקנו לאזרחי ישראל. האזרחים שבויים של רשתות השיווק. התיקון הקטן הזה ישחרר את האזרחים מהשבי והם יוכלו לבחור את המזון שלהם בתבונה. כיום האזרח לא יכול לזהות התוצרת הכי מובחרת שיש לישראל. היכולת הזו היא דרמטית לתזונה בריאה ולהמשך קיומה של החקלאות בישראל."

ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: "אנו תקווה שהחוק יועבר עוד טרם פיזור הכנסת. החוק יטיב עם החקלאים ועם הצרכן הישראלי שידוע כמי שמעדיף תוצרת חקלאית מקומית כחול לבן, וידע במעמד הקנייה לבחור את התוצרת שלו".

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר