המלכוד של בנק ישראל: 3 הערות על העלאת הריבית

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החלטת בנק ישראל אתמול (שני) להעלות את הריבית בחצי אחוז, חריגה ביחס לעשור האחרון, אבל לא מפתיעה. מחלקת המחקר של הבנק הציגה תחזית, שיחד עם דברי הנגיד במסיבת העיתונאים, מעלה מספר מגמות שיעצבו את הכלכלה הישראלית בתקופה הקרובה.

1. עליית מחירים גדולה בדרך

השקל התחזק משמעותית במהלך חודשי היציאה ממשבר הקורונה. בנקודת השפל שלו, ירד שער הדולר כמעט מתחת ל-3 שקלים, לראשונה זה עשורים. היו שטענו אז שהגיע הזמן להתרגל לשקל חזק, אלא שמאז המגמה השתנתה והיום שער הדולר נע סביב ה-3.5 שקלים.

העיתוי של התחזקות השקל היה קריטי בהשפעה שלו על האינפלציה. שער נמוך לדולר משמעותו הוזלה של סחורה מיובאת. על פי ההערכות, חלק ניכר מעליות המחירים בעולם נבלמו בישראל באמצעות השקל החזק. אבל נראה שהחגיגה נגמרה.

בניתוח של חטיבת המחקר של בנק ישראל נכתב שהפיחות בשער המטבע הוא גורם מרכזי בהעלאת הצפי לאינפלציה. השפעות הפיחות שכבר התרחש, יתגלו בקרוב. במילים אחרות, המחירים הולכים לעלות.

2. המלכוד של בנק ישראל

ייתכן שדרך בטוחה יותר לצפות מה יהיו החלטות הריבית בישראל, לא עוברת בניתוחים המנומקים של בנק ישראל, אלא במתרחש בארה"ב. סביר מאוד להניח שאם בארה"ב לא היו מעלים את הריבית בחדות, בנק ישראל היה מסתפק גם הוא בהעלאה רגילה של רבע אחוז.

בנק ישראל חוזר שוב ושוב על כך שהאינפלציה בישראל מיובאת, אבל מחלחלת לתוך המשק הישראלי. אלא שהבנק עדיין לא הציג ראיות מובהקות לחלחול כמו לחצי העלאת שכר, לדוגמה. הריבית בישראל לא משחקת תפקיד כשהאינפלציה מיובאת בעקבות עליית מחירי האנרגיה והסחורות בעולם. הריבית אמורה לגרום להאטת הפעילות בכלל המשק: שכר, הוצאות והשקעות, ובעצם לפגוע קצת בכלכלה, על מנת להוריד מחירים.

המילכוד של בנק ישראל הוא שמצד אחד יש חשש לפתוח פערי ריבית עם המדינות המפותחות, בין היתר מחשש להיחלשות השקל. מנגד, ריבית גבוהה יכולה לפגוע במשק הישראלי בלי סיבה. כרגע, הריבית עדיין נמוכה בהשוואה היסטורית, אבל אם בפדרל ריזרב יחליטו להגביר את הקצב, זו תהיה בעיה גדולה לישראל.

3. המצב טוב מאי פעם, ורע

מי שמחפש את התפרקות הממשלה בהחלטת הריבית, צריך להגיע לשלוש השורות האחרונות של ניתוח חטיבת המחקר: ״אי הוודאות הפוליטית יכולה להשפיע על ההתפתחויות הכלכליות ועל המדיניות הפיסקלית בטווח התחזית״.

פרופ׳ אמיר ירון התייחס גם הוא למשבר הפוליטי בסוף בדבריו, אבל ציין ש״כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר, וגם בתנאי אי-ודאות״. אחרי שנים של חוסר יציבות פוליטית, בבנק ישראל הפסיקו להתרגש מעוד מערכת בחירות שאולי תוביל לעוד אחת אחריה.

לדברים הללו מצטרפת תחזית נוספת של ירידה בגרעון, שיעמוד על פי ההערכות על 0.7% השנה, ו-1.2% בשנה הבאה. יחס החוב תוצר צפוי לרדת בשנה הבאה ל-64%, ומתקרב לרמתו לפני הקורונה.

בשורה התחתונה, מצבה הכלכלי של הקופה הציבורית טוב יותר מאי פעם. הסתכלות אך ורק מנקודת המבט של יציבות פיננסית קצרת טווח, יכולה אפילו להוביל למסקנה שמוטב לכלכת ישראל להתנהל בלי ממשלה שקובעת סדר יום ודרישות תקציבות. אבל יש גם את החיים עצמם. שחיקת השכר, הכיתות העמוסות, המחסור בנהגים ובעובדים כמעט בכל שירות ציבורי, ההתמודדות עם יוקר המחייה; הן בעיות השעה בישראל.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר