חמישה שיעורים שכדאי ללמוד משנת הלימודים תש"ף, ועוד אחד

אחת משנות הלימודים החריגות ביותר בהיסטוריה של ישראל מגיעה היום (שלישי) לסיומה. שנה שבה שיעורים בזום, מסכות בכיתה וחוסר ודאות האם בית הספר ייפתח מחר או לא כבשו בסערה את מרחב בית הספר והגן. הנה כמה דברים שלמדנו בשנת הלימודים תש"ף:

  • בזמני חירום, תהליכים של שנים מצטמצמים לימים
  • או יותר נכון – ליומיים. זה הזמן שבו לקח ל-200 אלף מורים להושיב מול מסך המחשב מעל לשני מיליון ילדי גנים ותלמידים כדי להמשיך בשגרת הלימודים. הניסיון להעביר את מערכת החינוך מהפכה דיגיטלית המותאמת למאה ה-21 נמשך למעלה משלושה עשורים, ועד משבר הקורונה נחל הצלחה חלקית בלבד, אם בכלל. אך הזמנים הלא שגרתיים חייבו מאמצים לא שגרתיים, שהמורים והתלמידים אכן יכלו להם, על אף הזלזול שהפגינו הממשלה ומשרד האוצר.

    במוצאי שבת האחרונים התייחס לראשונה שר החינוך יואב גלנט לאפשרות ששנת הלימודים הבאה תתקיים לאורך כל השנה במתכונת היברידית – לימודים מקוונים משולבים בלימודים פרונטליים. האתגר הגדול של מערכת החינוך הוא להצליח לחדש את עצמה גם ללא מגפה עולמית, סגר ותקנות חירום. התכניות להערכה חלופית, למידה דיגיטלית ועוד כבר קיימות במשרד החינוך עצמו. כל מה שנדרש הוא ליישם.
    דבר העובדים בארץ ישראל
    כל בוקר אצלך במייל

    אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

    2. ישראל חייבת לצמצם בדחיפות את הפער הדיגיטלי

    דו"ח שפרסמה בתחילת השבוע הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מתריע על כך שאחד מכל חמישה תלמידים בישראל אינו מחזיק מחשב בביתו. רובם המוחלט של תלמידים אלו מגיע מהמגזר הערבי והחרדי. לדברי גרינברג, המשך הלמידה מרחוק שהונהגה בקורונה "עלול להגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך", שבישראל הם מהגבוהים בעולם.

    בזמני חירום, בהם בתי הספר לא יכולים ללמד כרגיל, מדינת ישראל אמורה לספק לכלל תלמידי ישראל את הציוד המינימלי הנדרש להמשך הלימודים. לא מעט בתי ספר אכן עשו זאת מבחירתם שלהם, לעיתים באמצעות גיוס תרומות. התפרצות המגפה תפסה את כל מערכת החינוך לא מוכנה, אך לקראת שנת הלימודים הבאה, הממשלה תהיה חייבת לארגן במהירות מערך רחב של השאלת ציוד טכנולוגי לכל תלמיד ותלמידה שזקוקים לכך, מבני ברק ועד תל שבע.

    3. היחס הציבורי למורים דורש תיקון ושיקום

    מהיום הראשון בו ננעלו שערי בתי הספר, השיח הציבורי בישראל צמצם את תפקיד בית הספר מצטמצם לאכסניית ילדים במימון המדינה, ואת תפקיד המורים לשומרים. תפקידים אחרים של המורים, כמו הכנת הילדים של היום לאתגרי העתיד, או להיות דמויות מבוגר משמעותיות עבור הילדים, נשכחו בשם המטרה – שההורים יצאו לעבודה. כך גם זכויותיהם הבסיסיות של מורי בתי הספר כעובדים, שכידוע רחוקים מלהיות שיאני השכר במשק, הפכו לפתע ל'פריבילגיות' שעליהן הם התבקשו לוותר בשם 'כניסה מתחת לאלונקה'. כשסירבו, הם הואשמו באנוכיות, בחוסר פטריוטיות ומה לא מצד שרים, מנכ"לי משרדים, חברי כנסת ומגישות חדשות.

    מי שעצרו את הביזיון היו שופטי בית הדין הארצי לעבודה, שמנעו משר החינוך לחייב את מורי התיכון לעבוד תשעה ימים נוספים מבלי להסכים איתם על כך. אבל עלבונם של המורים, ישראל, שמקדישים את חייהם לחינוך ילדי ישראל, יישאר ולא ייעלם בקלות. הממשלה, התקשורת וההורים נדרשים לחשבון נפש, ולהבנה שהמורים הם שותפים חיוניים לתפקוד החברה הישראלית, וראויים לכבוד ולהערכה, ואם זה לא הובן עד כה, גם לתגמול ראוי על עבודתם. 

    4. רפורמת השילוב: אי אפשר להנחית שינויי עומק מלמעלה

    התנהלות משרדי החינוך והאוצר ביישום הרפורמה בחינוך המיוחד יכלה להעיד על העתיד לבוא בתקופת הקורונה. מזה שנתיים שמשרד החינוך מוביל רפורמה חשובה, שמטרתה לשלב ילדים הלומדים בחינוך המיוחד בבתי הספר הכלליים, מבלי לתקצב אותה כראוי. התוצאה היא עומס חסר תקדים על מערכת החינוך, שבסופו של דבר יפגע בכלל הילדים. במחוז צפון, בו פועלת הרפורמה כפיילוט מתחילת השנה, מתריעים מנהלים, אנשי חינוך והורים על מחסור בתקנים, היעדר הכשרות מתאימות לאנשי החינוך שאמורים לקלוט ילדים עם מוגבלויות ואתגרים שונים, הכל כדי לחסוך. בשטח טוענים על הנחתת הוראות מלמעלה, חוסר קשב ומשבר אמון עם הנהגת המשרד ועם המנכ"ל היוצא שמואל אבואב.

    בשנה הבאה אמורה הרפורמה להיות מיושמת בכל הארץ. בחסות המשך המשבר יכול משרד החינוך לפעול ליישום המתווה הנוכחי בעוצמה, דבר שרק יכעיס את השטח עוד יותר ויוביל בסופו של דבר לפיצוץ. זה הזמן לשקם את האמון ולפעול אחרת. תהליכים בעלי משמעויות עומק כה כבדות לטווח הארוך צריך להוביל בשיתוף פעולה אמיתי בין כל הצדדים.

    5. חינוך איכותי ושוויוני דורש להוציא כסף מהקופה הציבורית

    רק אחרי מאבק ארוך, שכלל גם דיון בבית המשפט, הודיעה הממשלה שתכנית בית הספר של החופש הגדול תוארך במימון הממשלה. עלות ההארכה היא כ-250 מיליון שקלים, אך התכנית 'שווה' למשק הישראלי הרבה יותר – היא מאפשרת לכלל ההורים פתרון במחיר נגיש לילדים, והמשך של הרצף החינוכי.

    בימים הקרובים תתכנס ועדת החינוך לדון על תשלומי ההורים לשנת הלימודים תשפ"א, המסתכמים כל שנה במאות עד אלפי שקלים לכל ילד. אחרי שכל השרים ועוזריהם יצאו נגד תשלומי ההורים, אחרי איומים בעיצומים לאורך השנים, שאליהם התווסף גם משבר קורונה, התשלומים הנוספים ככל הנראה יאושרו. מי בכלל זוכר שבשנת 1992 הוחלט לבטל את התשלומים האלה, שעושים צחוק מחוק חינוך חובה חינם בחסות הממשלה, ומאז בכל שנה הם מאושרים מחדש. גם כאן, הפתרון קיים ופשוט מאוד. תוספת הוצאה ממשלתית, שקונה שוויון בחינוך, והרחבה של הפעילות החינוכית מעבר לשיעורים בכיתה בלבד. 

    ועוד שיעור אחד: הנוער הוא התקווה

    350 אלף בני נוער בישראל לוקחים חלק בתנועות הנוער, עוד הרבה לפני הסגר המלא, הם כבר החלו להעביר את הפעילות שלהם לצורות חדשות. מערכים שלמדינה לקח ימים, ולעיתים שבועות לבנות פותחו בתנועות הנוער בימים ספורים בלבד. פעולות, התנדבות, ימי זיכרון, תמיכה בילדים קטנים ונוער בסיכון, משפחות נזקקות ואוכלוסיות מבוגרות. אומרים על בני הנוער שהם עצלנים, ואת ימי הקורונה העבירו בשינה. אבל בעת חירום, רבים מהם הוכיחו שהם יכולים לעמוד באתגר ולהיות עוגן לחברה הישראלית.​

    כתיבת תגובה

    שם *
    אימייל *
    אתר