חשבון החשמל מסתבך

הרפורמה במשק החשמל לא מפריטה רק את ייצור החשמל, אלא גם, בסופו של דבר, את הקשר עם הלקוחות. בסופו של תהליך שיימשך כמה שנים ישלים החשמל, בעקבות הטלפון, הסלולר, הטלוויזיה, האינטרנט והגז, את המעבר של משק הבית לעסק קטן, כשהאחראים עליו נדרשים לעבוד מול עוד ועוד 'ספקים'. פתיחת תחום תעריף החשמל לתחרות לא בהכרח תביא הוזלה בשנים הקרובות, כך מעידים הנתונים ובכך מודים גם מובילי הרפורמה עצמם. היא כן תייצר, תוך מספר שנים, תחום חדש ולא מפוקח של צרכנות, ושכבה חדשה מתעשרים שינסו לנתב אותו לטובתם. מבדיקת 'דבר ראשון' נראה, שלגופים הרגולטורים אין ולו בדל של תכנית בנושא.

ועידת האנרגיה ועסקים בכפר המכבייה שופעת בהבטחות ורודות על הפרטה במשק החשמל: יעילות, הורדת מחירים ומסחור של החשמל. ההזדמנויות בעבור יצרני החשמל וגורמים מסחריים אחרים הן ברורות – כיום רק חברת החשמל מורשית למכור חשמל למשקי הבית, אך הרפורמה במשק החשמל מתירה ליצרנים הפרטיים למכור את החשמל ישירות ללקוחות, וכן לגורמים עסקיים נוספים להפוך לסוחרים בחשמל, ובהמשך אף לחברת החשמל. בקיצור, בשנים הקרובות תצטרכו ללמוד מה זה קוט"ש וכמה אתם מוכנים לשלם עליו.

אסף אילת (קרדיט: יעל צור, באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים)

18 מיליארד שקלים בתחרות לא מפוקחת

אם עד היום התרגלתם שחשמל הוא מוצר פשוט שקל להבין כמה צרכתם וכמה צריך לשלם, תשכחו מזה. תכניות ההפרטה והתחרות של המדינה בדרך להתממש, ולהפוך את הנושא למורכב הרבה יותר, ולכן גם לכזה שיכול להפיל משקי בית בפח של עסקאות גרועות, שעד היום לא היו אפשריות, בשל הפיקוח על המחיר האחיד של חברת החשמל, והאסור למכור מוצרים נוספים.

משקי הבית עלולים להפסיד מהמלך ובגדול. לכאורה, כל משק בית יוכל להשיג הנחות של כמה אחוזים במחיר החשמל, אבל המחיר בדרך לשם יהיה כבד. מדובר במהלך עסקי עצום שפותח לתחרות הכנסות של מעל 18 מיליארד ש"ח – היקף ההכנסות השנתי של חברת החשמל – רובו המכריע ממכירת חשמל לצרכנים. חלק משמעותי מהסכום הזה, יפתח לתחרות, שיכולה "לגלח" חלק מהכנסות חברת החשמל ולהעשיר קופות של ספקים פרטיים. המיליארדים מיועדים להיפתח לתחרות, בהתאם לרפורמה במשק החשמל, ע"י שני סוגים של שחקנים – יצרני חשמל פרטיים ועסקים למכירת חשמל. אמנם, יצרנים פרטיים מוכרים היום חשמל במחיר שנמוך 5-8 אחוזים מחברת החשמל, אבל מבנה ההוצאות שלהם שונה לחלוטין. אין להם הוצאות שיווק, גביה ומערך שירות לקוחות שמיועד להיקפים גדולים. תחרות בתחום, כמו בכל תחום, מחייבת עודף בהוצאות אלו – יכולת להתמודד עם יותר צרכנים ממה שיש, וזה אומר עוד הוצאות, כך שנתיב ההנחות ללקוחות לא בהכרח יהיה משמעותי. מצד שני, היכולת לעשות מניפולציות על הלקוחות נראית די מבטיחה.

ומה עם עסקים שכבר ערוכים לטיפול בהמוני לקוחות ?

עסקים שכבר יש להם תשתיות לשירות לקוחות, גביית תשלומים ופיזור ארצי חזק – דוגמת חברות סלולר, רשתות מזון ואחרות בהחלט יכולות להעמיס עוד הרבה לקוחות על המערכת הקיימת שלהן באופן יעיל, בלי תוספת הוצאות גדולה. אבל איך יראו העסקאות ? למשל, מועדון הלקוחות של הסופר, יאפשר לכם עסקה לרכש חשמל, בתוספת מיקסר חינם, לצד קו סלולרי וכרטיס אשראי. מי מאיתנו מסוגל להשוות מחירים בעסקאות מסוג זה ? מספיק להיזכר אך נראה שוק הסלולר בתחילת עידן התחרות כדי להבין מהו גודל הפתח לתנאים עסקיים מקפחים, שמשקי הבית לא ערוכים ולא מעוניינים בהם.

עפר בלוך (קרדיט: יעל צור, באדיבות ועידת אנרגיה ועסקים)

ללא הגנות ברורות, שמונעות התניית שירות בשירות, סטנדרטים ברורים לעסקאות ברות השוואה ומניעת כבילת לקוחות לתקופות ארוכות, משקי הבית יותקפו בשלל הצעות שיווקיות עם יכולת מעטה להבין האם באמת מדובר בהצעות עסקיות מיטיבות, או במלכודות שיווקיות מסובכות, שקשה להתיר, והמחיר בהן יכול "לקפוץ" פלאים לאחר שנה של הנחות, אם לא שמנו לב לחדש את החוזה במסלול מבצע.

חברת החשמל תמשיך להחזיק את רשת החשמל עצמה וגם כאן תצוץ השאלה, איך תיראה התקשורת אם חברה שמשק הבית איננו לקוח שלה, כאשר יש בעיה בציוד שלה, ומספקת החשמל מנועה מלתקן את הבעיה בקווי החשמל או במוני החשמל, שלא שייכים לה.

האם חברת החשמל תקדם את עיצוב השוק לשם הגנה על לקוחותיה לשעבר ?

לא בדיוק. החברה דווקא נערכת להפוך למתחרה בשוק, פעילות שתותר לה ברגע שחלקה במשק ירד מתחת ל-60%. עופר בלוך, מנכ"ל החברה התייחס להיערכות זו היום: "ברגע שתהיה תחרות אמיתית בקמעונאות, וחברת החשמל תוכל להיכנס לתחומי הבית חכם, התייעלות, סייבר ברמת בית האב – אלו תחומים שהיום במסגרת ההפרדה של מקטע ההספקה מהרשת, אנחנו עוסקים בזה. גייסנו אנשים מבחוץ – מומחים בתחומי שיווק ומכירות ואנחנו מתכוונים לתת שירותים ללקוחות שלנו".

החברה נערכת להציע ערך מוסף ממשי, שכיום אסור לה להציע, אך לא בטוח איזה חלק ממשקי הבית בכלל זקוק או מעוניין בשירותים כאלו. מי שרוצה את המסלול הפשוט – להשתמש בחשמל, לשלם לפי הצריכה ולא לקבל עשרות הצעות לרכישת עוד מוצרים – הוא זה שהולך להיתקל בקושי הולך וגובר. משקי הבית לא נשאלו ע"י המדינה לדעתם לגבי שינוי עולם אספקת החשמל. המדינה פעלה בהנחה גלויה שהפרטה ותחרות גלויה יקדמו התייעלות ובעקבותיהן גם הוזלה. איש לא בדק השוואתית האם מערך שירות הלקוחות והגביה בחברת החשמל אכן יעיל פחות ממערכים דומים בחברות מסחריות. בעבור מרבית הלקוחות, מדובר במערכת פשוטה יחסית עם מוצר אחד נדיר מאוד – עלות חיבור, ומוצר אחד שוטף – חשבון החשמל הדו חודשי. דווקא מערכת כזו קלה יחסית לניהול יעיל.

מי יכול להרוויח מההפרטה ?

השחקנים המקצועיים במשק החשמל, שיש להם יכולת לבצע תחשיבים מדוייקים עשויים להרוויח מהרפורמה. מדובר במעמד חדש שנקרא PROSUMER – יצרן/צרכן במקביל. צרכנים גדולים כמו בתי חולים וקניונים יורשו להקים תחנות כח קטנות ויעילות ששיטת קוגנרציה. הם יורשו למכור עודפי חשמל לחברת החשמל או לצרכנים קטנים בסביבתם, מודל שיתאפשר גם באזורי תעשייה, בהם מפעל גדול יותר יקים תחנה שתספק חשמל לסביבתו הקרובה.

מרוויחים ברורים הם כמובן יצרני החשמל הפרטיים, אשר כיום מורשים למכור חשמל אך ורק לצרכנים גדולים או לחברת החשמל. גם בעלי גגות שיכולים להתקין מערכות גדולות לייצור חשמל סולרי, ובעתיד גם צרכנים בעלי יכולות לאגירת אנרגיה בסוללות, יוכלו להרוויח מההסדרים החדשים, ולנצל את כח השוק שלהם, בהתאם לחולשות של ייצור החשמל. במצב דמיוני, 100% יעילות בייצור מושגת כאשר כל יחידות הייצור פועלות במלוא התפוקה כל הזמן. אלא שעונות השנה, תחלופת הים והלילה, חובת החיבור של ייצור תנודתי באנרגיות מתחדשות, תקלות, תחזוקה ושדרוגים, כמו גם מגבלות רשת ההולכה ופיזור הצרכנים ברחבי הארץ יוצר מורכבות גדולה מאוד במערכת. כל מי שיכול לסייע ליצרנים להקטין את התנודתיות בייצור יכול לחסוך להם הוצאות משמעותיות. לכן, ככל שתתרחש דהרגולציה של משק החשמל, אכן הPROSUMERS  יזכו לתגמול כספי ולכח שוק, ככל שיפתרו בעיות מקומיות.

לרוב משקי הבית אין יכולת משוכללת בניהול עסקאות, למרות שהצורך ביכולת הזו עולה כל הזמן. יו"ר רשות החשמל, אסף אילת, שהינו גם ד"ר לכלכלה תיאר את ההתפתחות מנקודת מבטו כרגולטור היום בכנס: " שוק אנרגיה זה דבר קריטית לאספקה פרטית. יהיו כמה פיילוטים. גישה אחת זה שיצרנים ימכרו ללקוחות סופיים קטנים. דבר שני, יהיו שחקנים שהם רק מספקים, שקונים מיצרנים ומוכרים לצרכנים ויש אפשרות לשוק גיאוגרפי – בניינים, שכונות ועד קיבוצים והמשק צריך לאפשר את זה. אנחנו רוצים לנסות את המודלים. בתחום הצרכנות, הרפורמה נועדה להעצים את המונח צרכן. במקום שיהיה פאסיבי שפשוט מקבל חשבון חשמל ומשלם עליו, למי שמייצר, אוגר ויכול למכור חשמל לרשת. אנחנו רוצים צרכנים שהם גדולים ועצמאיים – מרכזי קניות, אונ', בתי חולים, הרבה מרכזים כאלה – שנחשבו לקבוצה של בניינים – והיום הם צרכן אחד גדול, והם יוכלו לנהל חכם, להתייעל אנרגטית ואנחנו רוצים צרכנים יותר אקטיביים".

תמונת העולם הזו באמת הולמת את היכולות של השחקנים המסחריים, אך איש לא בדק באמת את הצרכים של משקי הבית, היכולות שלהם וההגנות להם הם זקוקים, בתנאי הפרטה ותחרות. מעבר לכך, כל ההפרטה באספקה נשענת על האספקה בייצור. למרות כל המאמצים האדירים בהפרטת ייצור החשמל ב-20 השנים האחרונות, אין כל ודאות שהם יוליכו להורדה במחירים. אמיר רשף, רכז אנרגיה באגף התקציבים שבמשרד האוצר הסביר כי "הרפורמה תוודא שעלויות הפרישה של עובדי חברת החשמל לא יעלו את התעריף. אני לא יכול להתנבא מה יהיה המחיר לצרכן בעוד כמה שנים". במילים אחרות, התעריף אכן יכול לעלות, אם כי לא בגלל שאלות של הפרטה או הלאמה.

רכש הדלקים הוא הסעיף המרכזי ביותר בתעריף החשמל, גם הוא נתון לתנודות. שילוב האנרגיות המתחדשות גם הוא יכול להוזיל את תעריף החשמל, בשל ירידת מחירי הפאנלים הסולרים והשיפורים בעתיד בהתייעלות הטכנולוגית, והמחיר עשוי להתייקר בשל הצורך להשקיע כספים רבים בשחלוף תחנות כוח קיימות ובבניית חדשות. כל אלו יכתיבו את המחיר יותר מאשר החלק העיקרי ברפורמה – ההפרטה של הייצור.

במשרד האנרגיה בחרו שלא להגיב לדברים.

מהרשות להגנת הצרכן נמסר: הרשות טרם נכנסה לתחום אספקת החשמל. אנחנו נקיים פגישה עם רשות החשמל על מנת לבדוק את הנושא.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר