טיוטת התכנית לתעסוקה: המודל הגרמני בחוץ, דמי אבטלה גמישים בפנים

המודל הגרמני בחוץ, דמי אבטלה גמישים ומעקב אחר עובדים בפנים: צוות המנכ"לים לעידוד תעסוקה גיבש את מסמך ההמלצות הראשוני שלו. המלצות המסמך שפורסמו היום (שלישי) לראשונה בכלכליסט, נוגעת בשלושה תחומים מרכזיים: שינוי התמריצים בשוק העבודה, הכשרה מקצועית וטיוב נתוני התעסוקה.

עוד לא נקבע מועד להגשת ההמלצות הסופיות לצוות אותו מובילים מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר, מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, וחברים בו נציגי משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה, הלמ"ס, ביטוח לאומי לשכת התעסוקה ועוד.

שינוי התמריצים: דמי אבטלה חלקיים ו"קנס" לעובדים כדי למנוע ניצול החל"ת ע"י המעסיקים

כדי לעודד חזרה לעבודה של עובדים גם במקרה של "שינמוך" משרה מוצע בדו"ח לאפשר לעובדים דמי אבטלה חלקיים במשך 4 חודשים. מדובר בשכלול של מנגנון החל"ת, כך שלא יפסק בהכרח ברגע שהעובד נכנס לעבודה. בנוסף מוצע להקדים את תשלום מס ההכנסה השלילי – כך שיעבור אחת לרבעון ולא אחת לחצי שנה.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בצד המעסיקים, מוצע לתקן את מסלולי המענקים לקליטת עובדים, צעד שכבר החל שר הכלכלה עמיר פרץ לממש. הצעה נוספת שמוזכרת אך בצורה מצומצמת היא הכנסת עלויות השכר למסלול התמיכה בעסקים שנפגעו.

סעיף שצפוי לעורר מחלוקת הוא מנגנון שמטרתו למנוע לניצול לרעה של החל"ת על ידי המעסיק – שפוגע בתנאי בפועל העובד. על פי הסעיף, כדי למנוע "שימוש לרעה בכלי", בעיקר בימי חופש או בתקופת החגים, דמי החל"ת ינתנו רק 5 ימים אחרי יום הרישום – שאותם ידרש העובד לקחת על חשבון ימי החופשה שלו, או לא לקבל בכלל. עובד שלא נותרו לו ימי חופש לא יידרש להמתין.

מטרת סעיף זה היא להרתיע מעסיקים מלהוציא עובדים לחל"ת קצר כתחליף חופשה. עם זאת, בפועל הוא עלול להשית חלק מהעלויות דווקא על העובד: עובד שיוצא לחל"ת "יקנס" בחמישה ימי חופש שיכול היה לפדות עם סיום העסקתו.

בנוסף מציע הדו"ח לחייב מובטלים להגיע ללשכת העבודה "על מנת לוודא כי דורשי העבודה מבצעים פעולות אקטיביות להשתלבות בשוק העבודה", ובאמצעים אלה ונוספים להגביר את המעקב עליהם. בנוסף יצטרכו המובטלים לתקף מחדש את דרישתם לעבודה מידי שבוע.

טיוב הנתונים: לפתור את חידת מספר המובטלים

טיוטת מסמך ההמלצות נוגעת באחת הנקודות המורכבות בהתמודדות עם נגיף הקורונה – הקושי לקבל תמונה עדכנית ומלאה של מצב שוק העבודה. מה שנחווה בעבור הציבור כאוסף נתוני אבטלה סותרים ומשתנים, נובע מקיומם של גופים שונים שפועלים בכלים שונים על מנת להבין את המצב. מצב זה, כותבים בדו"ח, מוביל "ליצירת בלבול בממשלה ובציבור ומוסיף לאי-הוודאות הקיימת סביב הקורונה". מעבר לכך, למספר המובטלים יש השפעה ישירה גם על צעדי מדיניות וחקיקה הנוגעים לטיפול בקורונה.

כדי לטייב את הנתונים מציעים כותבי הדוח שורת צעדים – בראשם הקמת בסיס נתונים ממשלתי אחיד שיספק תמונת מצב עדכנית ורלוונטית לקובעי המדיניות. מסד הנתונים המכונה "דשבורד" יתעדכן על בסיס יומי, דו שבועי וחודשי, במגוון נתונים על שוק העבודה.

בנוסף מוצע לשנות את אופן הדיווח לביטוח לאומי  כך שיכיל יותר מידע על המועסקים, ולהגביר את שיתוף הנתונים בין הלמ"ס, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה, שעוסקים בנתונים. עוד מוצע להקים מאגר מידע לגבי הביקוש לעובדים.

הכשרה מקצועית: סיעוד והוראה – והסבת אקדמאים להייטק

מערך ההכשרה המקצועית בישראל הוא אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם המשבר בטווח הארוך, והוא מקבל מקום מרכזי בדו"ח. חלק מההצעות בו חופפות את אלה שהוצגו בחוק ההסדרים.

בין השאר מציע הצוות על יצירת מערך להקניית של כישורי יסוד שאינם הכשרה מקצועית ישירה – שפה, טכנולוגיה וכדומה, וזאת כדי "לנצל" את הזמן בו נמצאים העובדים מחוץ לשוק העבודה לסגירת פערים. בנוסף מוצע להקים מעין מסלול הסבת אקדמאים לתחומי ההייטק.

בנוסף מסמן הצוות את לימודי ההנדסאות – כמקצוע בו דרישות הנמוכות יחסית והתשואה הגבוהה. בנושא זה מוצע להרחיב תכניות התומכות בלימודים לאוכלוסיות נזקקות.

מיפוי שנעשה על ידי הצוות מצא מספר מקצועות  בהם קיים מחסור במשק: סיעוד, תזונה, פיזותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית והוראה. במקצועות אלה מוצע לתמרץ את מוסדות ההכשרה לפתוח מחזורים גדולים בשנתיים הקרובות כדי לענות לדרישות השוק.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר