לא קל לעיקול

לא מעט מהישראלים מתעוררים בוקר אחד ומקבלים הודעה מהבנק – לקוח נכבד, יש לך עיקול על חשבון הבנק. אחרים מגיעים לעבודה ומקבלים טלפון ממחלקת משאבי אנוש שם מודיעים להם שהוטל עיקול על משכורתם. איך מתמודדים עם עיקולים, איך אפשר לבטל אותם ואיך החוק יכול לשמור גם על החייבים, על כל אלה בטור השבועי של המחלקה המשפטית של עמותת "ידיד".

ההליכים הזמינים לזוכה במסגרת ההוצאה לפועל מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: עיקולים והגבלות. בעוד שהמטרה של עיקולים היא לממש את נכסיו של החייב לכיסוי החוב, מטרתן של ההגבלות היא להטיל על החייב סנקציות על מנת לדרבן אותו לפרוע את חובו.

בשנת 2017 גבתה רשות האכיפה והגבייה באמצעות גבייה ישירה (כספים שהחייב משלם) ובאמצעות עיקולים חילוט ערבונות או תקבול ממכירת מיטלטלין במחסני הוצאה לפועל 1,530 מיליון ש"ח. כך על פי נתוני הדו"ח השנתי על פעילות רשות האכיפה והגבייה לשנת 2017 (פורסם במרץ 2018).

אלו עיקולים ניתן להטיל בהוצאה לפועל?

  • עיקול משכורת – למעט סכומים פטורים מעיקול לפי חוק כפי שנפרט בהמשך
  • עיקול חשבון בנק – למעט כספים שאינם ניתנים לעיקול כפי שנפרט בהמשך
  • עיקול רכב
  • עיקול מקרקעין
  • עיקול מיטלטלין

אילו כספים אסור לעקל?

החוק אוסר על עיקול נכסים מסוימים אשר נחוצים לאדם לצורך קיום מינימלי בכבוד, לרבות: כספי מזונות; כספים שמגיעים לחייב כמענק עבודה (מס הכנסה שלילי) מרשות המסים – האיסור על העיקול מתקיים 90 ימים מרגע שהועברו הכספים אל חשבון הבנק; כספים שמקבל החייב כסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון – חשוב לדעת שאין איסור על עיקול כספים אלו אם הזוכה הוא בעל הדירה שמשכיר את הדירה לחייב, והחוב הוא עבור שכר הדירה שהחייב לא משלם; דמי ליווי לעיוור המשולמים לחייב על ידי משרד הרווחה והשירותים; קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי; קצבאות ותשלומים מסוימים המשולמים לניצולי שואה.

 שימו לב – האיסור על עיקול כספים אלו חל 30 יום מהיום שהם הועברו לחשבון הבנק של החייב. זאת אומרת, שאחרי 30 ימים שהכספים הועברו לחשבון, ניתן לעקל אותם. במשך אותם ימים יכול החייב למשוך את הכספים.

 כספים שהופקדו בקופת גמל לטובת פיצויי פיטורים או קצבה (פנסיה) – לא ניתן לעקל  לפני שהגיע המועד בו זכאי החייב למשוך את הכספים.

 האם ניתן לעקל משכורת? והאם ניתן לעקל את כל סכום המשכורת?

הזוכה יכול להטיל עיקול על משכורתו של החייב ישירות אצל המעסיק, אשר מחויב להעביר חלק ממנה לזוכה מרגע שקיבל את צו העיקול, ואם לא יעשה כן מסתכן בכך שיחייבו אותו בחוב של החייב.

בתיקים שאינם חוב מזונות, לא ניתן לעקל את מלוא שכר החייב, ונקבעו בחוק הגנת השכר סכומים הפטורים מעיקול, בהתאם למצבו המשפחתי של החייב, על מנת לאפשר לו ולמשפחתו קיום מינימלי. נציין שמדובר בסכומים נמוכים יחסית, שברוב המקרים רחוקים מהסכום שנדרש על מנת להתקיים בכבוד.

כמו כן, גם כספים המגיעים לחייב שאינו עובד פטורים מעיקול וכך הדבר לגבי חייב המקבל פנסיה תקציבית וזאת  עד לגובה שכר העבודה הפטור מעיקול או כאשר מדובר פנסיה תקציבית עד מחצית הקצבה (הסכום הגבוה מבניהם).

האם יש מיטלטלין שלא ניתן לעקל?

בחוק ההוצאה לפועל קיימות הגבלות על עיקול על רכוש מסוים של החייב, מתוך הנחה שציוד זה נחוץ לצרכים בסיסיים וקיומיים ועיקולו יוביל לפגיעה קשה בזכויות החייב ובני משפחתו. בפועל מדובר ברשימה של ציוד מאוד בסיסי שערכו נמוך מאוד ואף אינו ריאלי למצב כיום, כך לדוגמא:

  • לא ניתן לעקל אוכל עבור החייב ובני משפחתו.
  • בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח כלי בית, כאשר מדובר בצרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו אשר גרים איתו.
  • לא ניתן לעקל תשמישי קדושה (למעט כאשר החוב נובע מרכישת אותם תשמישי קדושה).
  • לא ניתן לעקל בעלי חיים, כלים מיטלטלין שבלעדיהם החייב אינו יכול לעבוד לפרנסתו, בתנאי שהמכונות אינן יקרות מ-5,000 ש"ח ושהמיטלטלין האחרים אינם יקרים יותר מ-1,300 ש"ח. למרות זאת, אם החוב נובע מרכישת אותם מכשירים, מותר לעקל אותם.
  • לא ניתן לעקל כלים מכשירים ובעלי חיים השייכים לנכה ונחוצים לו בגלל נכותו. למרות זאת, אם החוב נובע מרכישת אותם מכשירים או בעלי חיים, מותר לעקל אותם.
  • לא ניתן לעקל פריט אחד מכל אחד מארבעת הסוגים הבאים (אלא אם החוב שבגללו הוטל העיקול נובע מרכישתם של אותם פריטים, ואז מותר לעקל אותם):
    • מכשיר טלוויזיה ששוויו אינו עולה 500 ש"ח או מכשיר רדיו ששוויו אינו עולה על 150 ש"ח.
    • מחשב אישי ששוויו אינו עולה על 1,000 ש"ח או מדפסת ששוויה אינו עולה על 200 ש"ח.
    • מכשיר טלפון ששוויו אינו עולה על 150 ש"ח.
    • מכונת כביסה ששוויה אינו עולה על 1,000 ש"ח.

חשוב להדגיש – בימים האחרונים הגיש משרד המשפטים תקנות חדשות המגדילות את שווי המטלטלין שניתן לעקל לסכום מינימלי של 700 ₪ ובתנאי שיש לפחות 3 פריטים שכאלה. תקנות אלה ימנעו בסופו של יום עיקולים של מטלטלין המשמשים את החייבים בחיי היום יום שלהם.

מה אפשר לעשות כשמקבלים הודעה על עיקול?

ראשית, חשוב לפעול בתוך פרק הזמן שנקבע בהחלטת הרשם או בחוק, בין אם באמצעות הגעה להסדר עם הזוכה הכולל הסרה של העיקול ובין אם בהגשת בקשה לביטול או עיכוב של העיקול.

במקרה שרשם ההוצאה לפועל נתן צו עיקול מבלי שניתנה לחייב הזדמנות לטעון נגד מתן הצו, רשאי החייב להגיש בקשה לביטול הצו. את הבקשה יש להגיש בתוך 7 ימים מהיום שנודע על ההחלטה.

אם החייב אינו יכול לשלם את מלוא החוב, מומלץ להגיש בנוסף להגשת הבקשה לביטול העיקול בקשה לביטול או עיכוב תוגש על גבי טופס מס' 214. יש לפרט את נימוקי הבקשה (למשל חשיבות הנכסים לחייב לצורך מחייתו או לצורך החזרת החוב).

על החלטת רשם בבקשה ניתן גם לערער לבית המשפט. בחלק מהמקרים אין לחייב זכות לערער ועליו להגיש בקשת רשות ערעור, תוך המועד שנקבע בחוק

מה עושים כאשר מופיעים מעקלים בבית הוריו או בני משפחתו של חייב שאינו מתגורר במקום או במקרה והחפצים אינם שייכים לו

במקרה שכזה יש להגיש תצהיר לבית משפט השלום ובמסגרתו יכולים הבעלים האמיתיים של המטלטלין לבקש מבית המשפט להוציא צו אשר קובע כי המטלטלין שייכים להם. בעת הגעת המעקלים לבית צריכים בעלי הנכס להראות להם את הצו שאושר על ידי בית המשפט ובמקרה זה אסור למעקלים לבצע עיקול כל שהוא.

עוד חשוב לציין כי אסור לבצע עיקול מטלטלין כאשר במקום בו הם נמצאים שוהים קטינים ללא הוריהם או ללא מבוגר אחראי עליהם.במקרים בהם יש חריגות מהוראות אלה יש להגיש בקשה לביטול העיקול ללשכת ההוצאה לפועל.

**

עו"ד זהבית קורבר היא עו"ד במחלקה המשפטית של עמותת "ידיד"

לפרטים וקבלת סיוע בהסרת עיקולים והסדרי חוב הנכם מוזמנים לפנות לקו החם של עמותת "ידיד" 1-700-500-313

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר