"להוביל שינוי תרבותי": התכנית של הח״כ היוצא בן ראובן למאבק בתאונות הבנייה

אחרי ארבע שנים בכנסת בהן נאבק בתאונות הבנייה, ח"כ לשעבר האלוף (מיל') איל בן ראובן ממשיך לפעול בנושא ממקום אחר: הוא מונה לראש מטה הבטיחות באתרי הבנייה, המשותף להתאחדות בוני הארץ ולהסתדרות. כעת הוא מסמן יעדים, ובמקום הכלים הפרלמנטריים בהם השתמש כח"כ, הוא מבקש לחולל שינוי תרבותי של שמירת החיים. "יש מי שמזלזל במילה תרבות – אני מפרש אותה קודם כל כמעשים. דיווח, תחקור, הפצת הידע – זה קריטי. אני בא מארגון שזה לב ליבה של האיכות שלו – צה"ל", אמר בן ראובן לדבר העובדים.

אייל בן ראובן (תמונה באדיבות המצולם)

כבר כשהבין שלא יתמודד לכנסת ה-21, הבהיר בן ראובן שאת נושא הבטיחות באתרי הבנייה אין בכוונתו לנטוש וכי יחפש היכן יוכל להמשיך ולהשפיע בתחום. ההצעה לא אחרה לבוא, והיא הגיעה מראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ – להקים את מערך הבטיחות המעשי של הארגון. כעת, לאחר האסון ביבנה שגבה את חייהם של ארבעה עובדים, נפגשו בן ראובן וסרוגו עם יו"ר ההסתדרות, שהוביל להקמת מטה משותף. בעוד כשבועיים צפוי להתקיים כנס המיועד הן לעובדים והן למעסיקים בענף, ובו יציג המטה החדש את תכנית העבודה שלו לשנה הקרובה. 

מיד לאחר התאונה ביבנה, הגיע בן ראובן לאתר. כבר ביום שלאחר מכן קיבלו כל הקבלנים החברים בהתאחדות הודעת מייל ובה לקחים ראשוניים – רשימת נושאים שאותם התבקש כל קבלן לבדוק בגזרתו. "אמרתי לראול שאנחנו חייבים להראות שאנחנו מנערים את העץ, שאנשים יראו את זה, כדי להביא לתוצאה מהירה", הוא מספר. "הצעד הבא אחרי התחקיר היה מיידי. באותו היום כבר אמרתי לו – אנחנו צריכים לעצור את הבנייה לכמה שעות, כדי ליצור לאנשים תודעה".

גם את הגישה הזו, של עצירת עבודה, שהוא מקווה שתוטמע גם ברמת החברות השונות במקרים של תאונות לצורך תחקור ורענון נהלים, שאב מהצבא. "היום אם חס וחלילה התהפך טנק או הייתה תאונה של מסוק, הרמטכ"ל קודם כל מורה לעצור פעילות. מסתכלים בראי, מדברים בטיחות. עשינו על חצי היום הזה הרבה עבודה – עברנו דרך היזמים: משרד הביטחון, נתיבי ישראל, השלטון המקומי וגופים נוספים ששיתפו פעולה, כי הרי היזמים יכולים להפעיל לחץ – מה זה לעצור עבודה לחצי יום? והיו גם קבלנים שאמרו לנו 'השתגעתם, אתם יודעים כמה כסף זה עולה?".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ מעביר תדריך בטיחות באתר בנייה. (צילום: מור הופרט)

"ברור שזה אחרת לגמרי מצה"ל כי כאן אין פקודות. אם הייתה לי סמכות צבאית או ממשלתית – זה היה דבר אחר. אבל אין לי", הוא מודה. "אני הרי לא יכול לתת פקודה לקבלנים 'תעשו כך וכך'. הסמכות שלי היא מקצועית, אנשים משלמים כסף כדי להיות חברים בהתאחדות שתטפל להם בכל מני דברים, ואני מטפל להם בבטיחות. ומתוך ההבנה שזה חשוב, זו הסמכות שלי. אני כבר אומר, חלק יקבלו, וחלק זה ילך יותר קשה. זה המון עבודה של לדבר ולשכנע. מה שיש לי בלו"ז היום זה בעיקר מפגשים עם מנהלי חברות וקבלנים".

שיתוף הפעולה בין יו"ר ההסתדרות לנשיא ההתאחדות נותן לי גב. הכוח החשוב ביותר והדומיננטי של ההסתדרות הוא העניין הציבורי, והמרחב הציבורי, ראו הסכם הבטיחות שנחתם לבסוף מול הממשלה

ככלל, הוא מבקש להעמיד בראש ובראשונה את תכנית הבטיחות שלו על הגישה של דיווח, תחקור, ולמידת המסקנות. "נושא התחקור וההפצה הוא לא פשוט בכלל. חלק מהקבלנים יפחדו, כי אם הייתה אצלך תאונה, הדבר האחרון שתרצה לעשות זה להגיד ישר 'אני אשם'. אני בונה תהליך שבו תוך 12 שעות מדווחים שהיתה תאונה, הרי בין כה וכה זה כבר מדווח בתקשורת. הדבר השני זה התחקור – אני רוצה שהקבלן ישלח לי את ההמלצות שלו לעצמו – מה לעשות כתוצאה ממה שקרה. אני אפיץ את זה לכולם, אבל בלי שם החברה. מה אני ממליץ לכל אחד לבדוק וליישם".

כבר היום לדבריו, ישנן חברות שכל דיון אצלן מתחיל ממעבר על אירועי הבטיחות של השבוע החולף, ושהמנהלים בהן עורכים גם תחקירים על אירועי 'כמעט ונפגע', ומפרסמים אותם לעובדים באמצעות מערכות התקשורת הפנימיות. "לשם אנחנו צריכים לקחת את הענף, ותפקיד החברות הגדולות להיות מובילות השינוי. אני מתכוון לגייס אותן לכך, ויש לזה היענות".

מימין: הפיגומים באתר הבנייה ברחוב אחד העם בנתניה. משמאל: פיגומים בתקן אירופאי (צילום: אלירן אביטל תיעוד מבצעי מגן דוד אדום, עמר כהן)

רגל נוספת של תכנית הבטיחות, היא תחום ההכשרות המקצועיות. "היום אתה יכול להגיע עם שפכטל לאתר בנייה, להגיד 'אני רצף' ולהיכנס לעבוד. זו שערוריה. הנושא הזה עלה גם בדיון המשותף עם ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, שמשתפת מאוד פעולה". מחקרים בעולם מעידים כי עובדים מקצועיים נוטים פחות להיפגע, וכמובן שכל הכשרה מקצועית שכזו תכלול גם העמקה בתחום הבטיחות. לדברי בן ראובן, ההתאחדות מוכנה להיות הגורם המבצע, בדומה למודל הקיים כיום ביחס לעובדי בניין סינים המגיעים לעבוד בישראל, שמדריכים מטעם ההתאחדות נשלחים אליהם עוד בשלב המיונים בסין. אלא שהנושא דורש תקצוב, להערכתו כ-12 עד 15 מיליון שקלים. "יש היום חברות שפתחו לעצמן בתי ספר לבטיחות: אלקטרה, שיכון ובינוי, דניה סיבוס. אני ביקשתי 'תוכנית מבצע' איך אנחנו יכולים בתוך תקופה לא ארוכה להגיע למצב שאין פועל שיכול להיכנס לאתר בלי הכשרת בטיחות. ההסתדרות כבר שמה מיליון שקל, אבל המדינה היא זו שצריכה להיות אחראית. אנחנו נעשה את הביצוע – אבל שהמדינה תשקיע בכך, תעזור, תצטרף למאמץ הזה".

היום אתה יכול להגיע עם שפכטל לאתר בנייה, להגיד 'אני רצף' ולהיכנס לעבוד. זו שערוריה. מחקרים בעולם מעידים שעובדים מקצועיים נוטים פחות להפגע

בכלל, הוא סבור ששיפור מצב הבטיחות בענף דורש לא רק הגדלת המשאבים הדלים שמשקיעה המדינה בתחום האכיפה, אלא גם הגדלת התמריצים לשילוב מנגנוני בטיחות מתקדמים באתרי הבנייה עצמם. "כל שנה משקיעה מדינת ישראל כ-5 מיליארד שקל בתשלום פיצויים לקרבנות. תנו 5-10% מהדבר הזה לבטיחות. תגדירו שתוך שנה כל האתרים סגורים ומגודרים כמו שצריך. תגידו שאתם מסבסדים ב-30% את הפיכת אתרי הבנייה לטכנולוגיים. הקבלנים הרי ירוצו לשם כי הם ידעו שאם לא עכשיו, מחר הם יצטרכו לשלם על זה מחיר מלא מכיסם". לדבריו כבר היום ישנן חברות בנייה המשלבות טכנולוגיה מתקדמת באתריהן. כך לדבריו באתר של חברת אלקטרה, בו ביקר במהלך יום ההדממה, נעשה שימוש במערכת בקרה אלקטרונית המזהה את המבקשים להיכנס בשערי האתר, ומאפשרת להם כניסה רק במידה ומופיע במערכותיה כי עברו את ההכשרה הנחוצה לשם כך.

מנופים מעל בתים בתל אביב. ארכיון (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

בן ראובן מבקש גם לפעול מול המדינה בנושא שינוי המכרזים הממשלתיים, כך שהיזמים יצטרכו לתכנן ולתמחר תכנית בטיחות, שלא תהיה נתונה לתחרות בין החברות השונות. רק לאחרונה פורסמה הוראה המחייבת את כלל משרדי הממשלה לשלב במכרזי הבנייה שלהם מפרט בטיחות – אלא שנוסח ההוראה מדגיש כי 'אין בה התייחסות לתקצוב השתתפות בעלויות הבנייה'. בפועל, נושא הבטיחות נתון לתחרות ככל רכיב אחר בעלויות הבנייה, וגורר את הקבלנים לצמצם עד כמה שניתן במטרה לזכות במכרז. "היום מנצחים במכרזים הממשלתיים מי שמציעים פחות בטיחות כי בבטיחות קל להוריד מחיר. כי בטיחות לא 'צועקת' עד שתאונה לא מתרחשת". לדבריו, גם במקרה זה מי שמביע התנגדות הוא משרד האוצר, שחושש מפני עלייה במחירי הבנייה.

"אנחנו עושים גם עבודה על יצירת 'מדרוג חברות'. ההתאחדות תיקח את זה על עצמה. ניתן נקודות לטוב ולרע למי שעוסק בבטיחות, והוא תהפוך לפרמטר מרכזי בנושא של איכות חברות. חברה שהיו בה הרבה תאונות – אנחנו נפרסם את זה" מוסיף בן ראובן ומציין שמדובר בצעד מרחיק לכת, שלמרות שהוא זוכה לגיבוי, יש גם מי שחושש ממנו. "יש לנו מטרה והיא לגרום לכך שכל הקבלנים במדינת ישראל, כל מי שעוסק בבנייה, יבינו שנגמר הסיפור. במדרוג שלנו יהיו שותפים גם היזמים הממשלתיים, שהמדרוג שלנו יהיה גם פרמטר במכרזים, מה שנקרא 'שווה כסף'. מי שלא ישקיע בבטיחות, ישלם על זה".

"יש היום חברות שהפיגומים והמעקות אצלם עושים 'בית ספר' לבטיחות. הכל ממתכת, סגור, מוקפד. סיכמתי עם ראול שנעשה השתלמויות של 'אתר מודל', נזמין לשם את כל הקבלנים להשתלמויות, כי יש קבלנים שלא יודעים איך אתר בנייה אמור להיראות. ביום ראשון הייתה התאונה בלוד, הגעתי גם לשם. תשמע, אתה רואה אתר שאתה לא מבין איך לא היו בו שישה הרוגים בשבועיים האחרונים. ברדק, הכל פרוץ. כל ילד מהסביבה שרוצה לשחק מחבואים יכול להיכנס".

גב מההתאחדות ומההסתדרות

"כשראול הציע לי את התפקיד אמרתי לו שהתנאי היחיד שלי הוא שאנחנו לוקחים אחריות יחד. 'אני מקדימה, אתה מאחור'. אני מוכרח להגיד לך שאני מסיר את הכובע בפניו בתחום. הוא לקח את הבטיחות כנושא מרכזי שדנים בו היום בהתאחדות בוני הארץ." אומר בן ראובן.

גם על שותפיו בהסתדרות יש לו מילים חמות. לדבריו יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד נרתם בנפש חפצה לנושא, לצד יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ איציק מויאל. "אני חושב ששיתוף הפעולה בין יו"ר ההסתדרות לנשיא ההתאחדות נותן לי הרבה גב. סוכם שזה מטה בטיחות משותף, ואנחנו נבנה את השיתוף הזה. תמיד אבקש את שיתוף הפעולה הזה, וגם במשאבים ההסתדרות עוזרת. נדרוש כמובן מאצ'ינג גם מהממשלה" אמר. 

"הכוח החשוב ביותר והדומיננטי של ההסתדרות הוא העניין הציבורי, והמרחב הציבורי" הוא אומר, ומצביע על החשיבות הגדולה של הסכם הבטיחות שהוביל יו"ר ההסתדרות היוצא, כיום ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) מול הממשלה. "האיום של ההסתדרות בשביתה הזיז וזירז את קצב החקיקה באופן משמעותי, וזה עניין מרכזי. הטענה המרכזית שלי כלפי המדינה ומינהל הבטיחות היא קצב העבודה. השר חיים כץ דוחף, מינהל הבטיחות עובד, אבל הקצב בלתי אפשרי כשכל יום יש לנו תאונה. לכן קראתי כל כך הרבה פעמים להכריז על מצב חירום, כי המשמעות היא שמשנים קצב, לפעמים מדלגים על פרקי בירוקרטיה. אנחנו במצב חירום אמיתי עם הרוגים ופצועים, אז למה לוקח לכל חקיקה כל כך הרבה זמן? למשל השבוע בעקבות התאונה ביבנה עלה נושא המנופים, ולמדנו שאין נוהל שמסמיך מי יכול להרכיב ולפרק מנופים – נוהל כזה צריך היה לצאת תוך שבועיים, אפילו אם זמני. אני חושב שכשמדובר בחיי אדם צריך לעבוד במקצבים אחרים, ולהסתדרות יש הרבה כוח בעניין הזה".

מגיע מהכנסת

לנושא, שהיה לתחום עיסוק מרכזי אותו הוביל כחבר כנסת (מטעם 'התנועה' בסיעת המחנה הציוני), הגיע כמעט במקרה. "אני לא בנאי, לא יודע גם לתקוע מסמר. אני יודע לפרק זחל של טנק, את זה אני עוד זוכר", סיפר. באחד מימיו בכנסת נכנס לדיון שסקרן אותו בנושא התאונות בענף הבנייה, בוועדת העבודה והרווחה בה כלל לא היה חבר. "ישבתי בדיון והזדעזעתי. כמו רוב החברה הישראלית בכלל לא ידעתי, ופתאום אני שומע על 200 הרוגים בחמש השנים האחרונות. מתחיל סבב, וכל גורם פותח את דבריו במשפט 'אני לא אחראי".

בעקבות הדיון הציע בן ראובן ליו"ר הועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו) קונספט שלא ממש קיים על פי רוב בכנסת: הקמה של 'צוות פעולה', שיפעל בלוחות זמנים צפופים, משבוע לשבוע, כנגד התופעה. לשניים הצטרף גם ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (רע"ם-בל"ד, בכנסת הקודמת חבר ברשימה המשותפת), מהנדס בניין במקצועו, שמאוחר יותר גם מונה ליו"ר ועדת משנה שעסקה בתחום. יחד הם דחפו במרץ, קיימו שורה ארוכה של ישיבות, הובילו תהליכי חקיקה ותקנוניזציה, ותקפו את הנושא מכמה כיוונים – לא רק מכיסאות הכנסת, אלא גם תוך עריכת ביקורי פתע תכופים באתרי הבנייה עצמם ברחבי הארץ.

"העברנו שלושה חוקים, שהדרמטי מביניהם הוא חוק 'עוזרי הבטיחות', שקבע שבכל אתר בנייה גדול יהיה אדם שתפקידו יהיה לעסוק רק בבטיחות, ולא בשום דבר אחר" אומר בן ראובן. קביעת התפקיד המוגדר עונה על צורך שעלה מהמפגש בשטח עם מנהלי העבודה הכורעים תחת הנטל באתרי הבנייה ההולכים וגדלים, ומתלוננים שאינם מסוגלים לעמוד באחריותם לבטיחות העובדים לבדם. חוק משמעותי נוסף שהעבירו השלושה כבר ב-2016 קבע כי אתרי בנייה בהם ארעו תאונות קשות או קטלניות ייסגרו באופן מיידי ליומיים עד חמישה ימים. מדובר בחוק חשוב המיושם בשטח, אך בן ראובן מוסיף שייתכן שחמישה ימים הם מעט מדי: "היום אני תוהה אולי זה לא מספיק, יכול להיות שבאסונות מסוימים צריך לסגור ליותר". החוק השלישי עבר ממש ערב פיזור הכנסת, וקובע כי מפעילי עגורן צריח יועסקו בהעסקה ישירה, או באמצעות חברות כוח אדם ייעודיות לענף בלבד – ובא לעשות סוף לתופעה המסוכנת של 'חאפרים' בתחום.

"השגנו שלושה חוקים, תקנות, אבל ההישג המרכזי שלנו הוא העניין הציבורי, זה שהציבור היום ער לעניין הזה שיש בעיה בנושא הבטיחות, וזה הישג גדול" אומר בן ראובן, אך מודה בכנות: "איפה נכשלנו, גם אני? בתוצאה. אנשים ממשיכים ליפול, להיפצע ולהיהרג. אולי אילולא הצעדים שעשינו היו מתרחשות יותר תאונות – אבל זה לא מנחם אותי. מבחינתי, בנושא של הנפגעים אנחנו כעת בהתרסקות מוחלטת.  לא השגנו את המטרה וזה אומר שצריך לעשות עוד, הרבה – וכנראה גם אחרת".

אלאלוף ובן ראובן לא התמודדו לכנסת ה-21, ומ'צוות הפעולה' נותר בכנסת ח"כ חאג' יחיא לבדו. עם זאת הוא מאמין שבאווירה הציבורית הנוכחית, גם הזירה הפרלמנטרית צפויה למלא את החלל. יו"ר ההסתדרות לשעבר ח"כ אבי ניסנקורן, שהוביל את הסכם הבטיחות מול הממשלה, הודיע לו כי בכוונתו לפעול להקמת שדולה בנושא בכנסת הקרובה, ויחד עם ח"כ חאג' יחיא הוא כבר מתכנן לבקש ולעשות יום מקיף בנושא הבטיחות בבנייה בכנסת. היום (שני) צפוי להתקיים גם כן כנס חירום בכנסת, על רקע התאונות החמורות של השבוע שעבר, בהשתתפות נציגי הקבלנים, ההסתדרות ומשרד העבודה. 

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר