"למנוע נזק לצדדים ולמשק"

"נציב התלונות על השופטים יכול לדון בשאלות של אתיקה, אבל לא להכריע בשאלות משפטיות בנושא פירוש חוק בית הדין לעבודה ותקנות סדרי הדין", כך אמר אמש נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר, השופט (בדימוס) סטיב אדלר בכנס דיני עבודה באוניברסיטת תל אביב. הדברים נאמרו בתגובה להחלטת הנציב, השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, מתחילת השבוע שקבעה כי לבית הדין אין הסמכות לכנס את הצדדים לסכסוך קיבוצי לישיבות מחוץ לפרוטוקול בלשכת השופטים.

לדברי אדלר, הצדדים השונים ליחסי העבודה רשאים לפנות לבית הדין בבקשה שיסייע להם בפתרון של סכסוך בדרך של הידברות, במסגרתה יושב השופט עם הצדדים, עם או בלי עורכי דינם. "המטרה של הידברות בבית הדין היא להמשיך את תהליך המשא ומתן, למצוא דרך למנוע שביתות ונזק לצדדים ולמשק, ולהגיע לדיון לגבי הסכסוך הממשי במקום לדון בשאלות משפטיות שהן בהרבה מקרים לא יביאו לסיום הסכסוך".

עובדי הנמל בבית הדין לעבודה, ארכיון. (צילום: שי תקן).

 

עם זאת, הוסיף כי "כאשר העתירה אינה מתאימה להליך של הידברות, או שהצדדים אינם מבקשים או רוצים בכך, בית הדין דן בעתירה כמשפט רגיל, במסגרת פירוש הסכם קיבוצי או הכרעה בשאלה אחרת במסגרת המשפט הקיבוצי".

הנשיא אדלר הדגיש כי בניגוד לטענות, הליך הדברות שכזה אינו "הליך גישור" וגם לא "הליך בוררות", שכן בגישור יכול המגשר לשבת עם כל צד בנפרד, ואילו  השופט לדבריו לא יכול לשבת עם צד לבד או לדבר עם צד מחוץ לבית הדין. השופט גם לא בורר בין הצדדים, הוא מלווה את הידברותם אך במידת הצורך – פוסק בהתאם לחוק ולדין.

"משא ומתן מנהלים בין שני הצדדים ולא מול עיני הציבור, זה  א'-ב' של ניהול משא ומתן ויחסי עבודה" חידד אדלר, "הליך של הידברות מתקיים בלשכה כדי שהצדדים יוכלו להתדיין באופן חופשי, ללא הפרעה של התקשורת או גורמים במפעל, בארגון או במשק".

עוד הדגיש כי חוק בתי הדין לעבודה מחיל אמנם על בתי הדין לעבודה חלקים נרחבים מחוק בתי המשפט, אך מציין במפורש כי יחולו "בשינויים המחויבים", וכי  בתי דין מוסמכים לקיים דיון בבקשה לצווים זמנים בדלתיים סגורות.

"בית הדין הוא גוף עם אחריות למשק ולציבור ולשותפים ליחסי עבודה" הסביר הנשיא אדלר, "הוא לא יכול לעמוד בצד כאשר שביתה גורמת נזק עצום למשק  – עובדים, מפעלים ומדינה. בית הדין דואג ליציבותם של יחסי העבודה המתמשכים. הממונה על יחסי עבודה מנוע מלטפל בסכסוכים במגזר הציבורי והצדדים רוצים או מבקשים את ליווי בית הדין".

אדלר שימש כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בין השנים 1997 ל-2010. בעיני רבים הוא נחשב למי שפיתח ושכלל את הגישה על פיה בתי הדין לעבודה אינם שופטים בדין בלבד – אלא גם מלווים סכסוכים, במטרה לפתור סכסוכי עבודה ולצמצם באמצעות חיזוק ההידברות בין עובדים ומעסיקים את היקפי השביתות במשק. בין היתר, נחשב למי שפיתח את הכלי של זימון הצדדים, ולעיתים אף זימונם של שרים ובכירים בארגוני העובדים והמעסיקים ללשכתו, במטרה להבקיע סכסוכים העשויים לפגוע בכלל המשק הישראלי.

"לפני שנים חתמנו על אמנה בחסות בית הדין הארצי לעבודה והתחייבנו עם ההסתדרות ללכת לגישורים ולפשרות" אמר למוסף לידיעות אחרונות נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, "בכיוון הזה הולכים כבר 13 שנה. תרבות השביתות יורדת דרמטית, בין היתר בזכות ההתערבות של בית הדין. אם אנחנו מסכימים לשבת בצד ולהתדיין צריך לברך על זה".

"אם אנחנו מסכימים לשבת בצד ולהתדיין צריך לברך על זה", ברוש (שני מימין) ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בדיון בבית הדין לעבודה. (צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90)

ברוש הסביר כי בעוד שצו שיפוטי עשוי להכריח עובדים בנמל לחזור לעבודתם, הוא לא יכול להכריח אותם גם לעבוד בתפוקה מלאה, בניגוד להסכמות המושגות בליווי בית הדין. "זה חוסר הבנה של מערכת יחסי העבודה", סיכם.

"לצדדים אין בעיה עם המצב הקיים וגם לבית הדין לעבודה אין בעיה עם זה" אמר לידיעות אחרונות יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "לקבל החלטה שסוטה לגמרי מהנורמות של יחסי העבודה זה פשוט תמוה". לדבריו, סכסוכים גדולים במשק נסתיימו בזכות הפישורים שנעשו בלשכות השופטים, כמו השביתה בת ארבעת הימים בדרישה לקליטת עובדי קבלן ב-2012, אז קראה נשיאת בית הדין הארצי דאז נילי ארד, לצדדים ללשכתה מדי יום במהלך השביתה במטרה לקצר אותה.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר