מאחורי שיעור התעסוקה הגבוה: פערים בין אוכלוסיות והיעדר הכשרות

מאחורי שיעור התעסוקה הגבוהים יחסית של ישראל מסתתר שוק עבודה עם פערים חריפים בין ציבורים שונים בחברה הישראלית בתעסוקה, בשכר ובמיומנויות – כך עולה מדו"ח התעסוקה של משרד העבודה והרווחה לשנת 2018 המתפרסם היום (רביעי). עוד עולה מהדוח הקושי של ישראל להדביק את פריון העבודה של המדינות המפותחות.

בעוד שגבר יהודי עובד שאינו חרדי משתכר בממוצע 15,327 שקלים בחודש, ואישה בפרופיל זהה משתכרת 9,928 שקלים – שכירה ערביה משתכרת בממוצע 5,791 שקלים, וחרדית – 7,527 שקלים. גבר עובד ערבי משתכר בממוצע 8,552 שקלים, וחרדי – 8,467 שקלים.

ייצוג קבוצות אוכלוסייה בחמישוני שכר, מועסקים 25-64. (נתונים: OECD)

פערים אלו מודגשים אף יותר בחלוקת המועסקים לחמישוני שכר – שיעור הערבים בחמישון התחתון  גבוה פי 4 משיעורם בחמישון העליון, ושיעור החרדים גבוה פי 6. עם זאת, ראוי לציין כי גם החמישון התחתון, המשתכר למטה מ-4,628 שקלים, מורכב מ-64% עובדים יהודים – שאינם חרדים. המשמעות היא כי גם בקרב האוכלוסיה היהודית העובדת שאינה חרדית, ישנם עובדים רבים שהכנסתם נמוכה ביותר.

בעוד שרוב קבוצות האוכלוסיה בישראל עומדות על שיעורי תעסוקה גבוהים, ובכלל זאת הצטרפות משמעותית של גברים ערבים ונשים חרדיות המביאה אותם קרוב לממוצע התעסוקה הכללי במשק, בקרב נשים ערביות עומד אחוז התעסוקה על כ-38%, ובקרב גברים חרדים על כ-50% בלבד.

חלק מפערים אלו יכולים להיות מוסברים בשל פער בהשכלה והכשרה. אחוז האוכלוסיה בגיל העבודה שלה תואר אקדמי, גבוהה בישראל במיוחד, ושניה רק לשוויץ, בלגיה ואיסלנד. 43% מבני גילאי 30-40 הם בעלי תואר אקדמי. עם זאת בעוד שבגילאים אלו ל-60% מהנשים ול-47% מהגברים היהודים שאינם חרדים יש תואר אקדמי – בקרב החברה הערבית רק ל-39% מהנשים ול-19% מהגברים ישנו תואר, ובחברה החרדית רק 26% ו-10% בהתאמה.

בעוד ששיעור ההשכלה האקדמית הממוצע בישראל הוא גבוה, ישראל מציגה נתונים נמוכים דווקא בסקר ה-OECD הבוחן מיומנויות יסוד: מתמטיקה, קריאה, ופתרון בעיות בסביבה ממוחשבת. גם כאן, בפילוח לאוכלוסיות השונות ניתן לראות כי מצבה היחסי של האוכלוסיה היהודית הלא-חרדית יותר טוב, אולם גם הממוצע שלה מתקרב אך בקושי לממוצע ה-OECD. כישורי החברה הערבית נמוכים מאוד בכל המדדים, ואילו כישורי החברה החרדית נמוכים אך בקצת מאלו של הלא-חרדים במתמטיקה וקריאה, אך ישנו פער משמעותי יותר בתחום פתרון הבעיות בסביבה ממוחשבת.

מיומנות מתמטית ממוצעת ב-PIAAC, מדינות ה-OECD וקבוצות אוכלוסייה בישראל. (נתונים: OECD)

ייתכן מאוד כי נתונים אלו הם חלק מהנתונים המסבירים את פער הפריון לשעת עבודה של ישראל לעומת יתר מדינות ה-OECD. התוצר לשעת עבודה בישראל אמנם עלה מ-29.5 דולק ב-2001 ל-35.7 דולר ב-2017, אולם שמר על יחס של כ-74% בינו לבין ממוצע ה-OECD.

מחברי הדו"ח מציינים כי "אם ברצוננו להעלות את רמת החיים בישראל, להגדיל את התוצר לנפש, לצמצם את הפערים בתוך החברה הישראלית ואת הפערים בין ישראל והמדינות המפותחות יש להשקיע בפיתוח מחצית מתושבי ישראל המאופיינים ככלל בהשכלה שאינה אקדמית, בייצוג יתר של הקבוצות המוחלשות בחברה, בשכר נמוך, בעבודה בחלקיות משרה, ובענפים עם תוצר נמוך לשעת עבודה". שיעור ההשקעה של ישראל במדיניות פעילה בשוק העבודה הכוללת הכשרות, תמריצים לעבודה וסיוע בשילוב ובקידום בשוק העבודה, הוא נמוך בהרבה מהמקובל במדינות ה-OECD, ועומד על 0.16% בלבד מהתוצר לעומת 0.54% בממוצע ה-OECD.

נתונים אלו מדאיגים במיוחד על רקע המגמות המסתמנות בשוק התעסוקה, המוצגות אף הן בדו"ח, על פיהן תהליכים טכנולוגיים וחברתיים צפויים לשנות את עולם העבודה בעשורים הקרובים, להביא לצמצומם המשמעותי של ענפים ומשלחי יד, לצמיחתם של חדשים ולשינוי אופי העבודה בחלק מאלו שיוותרו. כך, אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה במספר המועסקים במקצועות ממוחשבים ותקשורתיים, ולירידה במספר העובדים בשורה של מקצועות המתאפיינים בהכשרה נמוכה וכישורים נמוכים כגון פקידי משרד כלליים, נציגי מכירות, קלדנים וכו'

ועדה ציבורית לבחינת עתיד שוק התעסוקה בישראל  ל-2030 בראשות פרופ' צביקה אקשטיין, המליצה בהקשר זה על הנגשת המידע לציבור ולמקבלי ההחלטות באשר לשינויי הביקושים בשוק העבודה, על שדרוג כישורי העובדים, קידום למידה לכל אורך החיים וביצוע התאמות בחוקי העבודה לשינויים המתחוללים בשוק התעסוקה. בנוסף המליצה הוועדה על ביצוע רפורמה בהכשרה המקצועית והטכנולוגית כמנגנון מרכזי לשיפור הפיריון והשכר של החציון התחתון, תוך הצבת יעדים במונחי שכר לבוגרי ההכשרות, ושילוב מעסיקים בבניית תכניות הלימודים ומסלולי התמחות. בחודשים הקרובים תגיש הוועדה לשר העבודה והרווחה חיים כץ את הדו"ח הסופי.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר