נדחתה עתירת איחוד מפלגות הימין | איתמר בן-גביר לא ישובץ במקום ה-5

בית המשפט העליון דחה היום את עתירותיהן של רשימת 'איחוד מפלגות הימין', נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לפיה לא יאושר למפלגה לערוך שינויים ברשימת מועמדיה לכנסת. השופט נעם סולברג קבע כי חוק הבחירות לכנסת יוצר הסדר שלילי שאינו מאפשר לערוך תיקונים ברשימה בעקבות פסילתו של מועמד אחר לכנסת.

בדעת מיעוט, סבר השופט אלכס שטיין כי בחוק הבחירות לכנסת קיימת לקונה באשר לאפשרות לתקן את הרשימה שאחד ממועמדיה נפסל מהתמודדות לכנסת; ומשכך, הכללים בדבר השלמת לקונה מחייבים את ועדת הבחירות לתת למפלגה אפשרות לתקן את רשימתה לפי רצונה, וזאת לנוכח חשיבותה של הזכות לבחור ולהיבחר וכן לאור הדרישה שבחוק היסוד כי הבחירות לכנסת תהיינה שוות.

שופט העליון נועם סולברג. (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

כזכור, לפני כשבועיים פסל בית המשפט העליון את ד"ר מיכאל בן ארי מהתמודדות בבחירות הקרובות. בעקבות פסילתו עתרה רשימתו, 'איחוד מפלגות הימין', לוועדת הבחירות המרכזית, בבקשה לאפשר לה לערוך שינויים ברשימה, ובמקום בן ארי (מקום 5) ועו"ד איתמר בן גביר (מקום 8), ישובצו בן גביר במקום ה-5, ונציג נוסף מטעמם, יצחק שמעון וסרלאוף, במקום ה-8. זאת, במטרה לשמר את ההסכמה בין מפלגות הרשימה, ולפיה מקומות 5 ו-8 ישוריינו למפלגת 'חזית יהודית לאומית'. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דחה עתירה זו, וקבע כי לא מוקנית לו סמכות לערוך תיקונים או שינויים ברשימת מועמדים לכנסת בשלב זה. נוכח החלטה זו, הוגשו כאמור העתירות לבג"צ.

בפסק הדין, קבע השופט סולברג כי אין לערוך שינויים ברשימת מועמדים, לאחר הגשתה לוועדת הבחירות. עוד ציין כי במקרה של פסילת מועמד נקבע בחוק הבחירות לכנסת, כי התוצאה היחידה היא מחיקת שמו של המועמד. משלא נקבע בחוק הסדר מפורש המאפשר להחליף את המועמד שנפסל במועמד אחר, יתפוס את מקומו הבא בתור אחריו – זהו הפתרון החוקי הקיים.

בן ארי ובן גביר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השופט שטיין סבר, בדעת מיעוט, כי המצב מחייב את ועדת הבחירות לתת למפלגה, שאחד ממועמדיה נפסל ונמחק מהרשימה, את האפשרות לתקן את רשימתה לפי רצונה, כל אימת שהדבר מעשי.

השופט מזוז, אשר הצטרף לעמדת השופט סולברג, עמד על רצף ההוראות בחוק הבחירות ובחוק יסוד הכנסת מהן עולה הסדר מפורט, מדוקדק ומלא של הוראות לגבי המותר והאסור לעניין תיקון ליקויים ברשימת מועמדים, ומועדים קשיחים לעריכת תיקונים מקום שהדבר אפשרי. הסדר זה, כך ציין השופט מזוז, משמעו כי המחוקק שלל, במודע ובמפורש, אפשרות של תיקון סדר המועמדים ברשימה בעקבות פסילת מועמד, וכי אין מדובר בחסר בחוק אותו יש למלא על דרך היקש. כן עמד השופט מזוז על כך שאין כל סתירה בין הוראות חוק יסוד הכנסת להוראות חוק הבחירות המחייבת לקרוא לתוך חוק הבחירות את שאין כתוב בו.

בתגובה להחלטת בית המשפט העליון, נמסר מאיחוד מפלגות הימין: ״זו הפעם האחרונה שבג"צ מחליט עלינו. אחרי הבחירות אנחנו נחליט על בג"צ״.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר