סוף עידן הטרויקה?

המשבר הבא באירופה עלול להיות אכזרי עוד יותר מהקודם: האיחוד האירופי החל השבוע להכין את הקרקע למשבר הבא, ולמעשה לבצר את יכולתו לכפות קיצוצים תקציביים על מדינות אירופה השונות. תכנית שהוגשה על ידי מספר מדינות לנציבות האירופית תתן סמכויות רחבות לגופים פקידותיים לנהל את המו"מ על תנאי ההלוואות שינתנו במקרים של משבר, ללא מעורבות של קרן המטבע. כך, פקידים מטעם האיחוד האירופי יהיו אלו שיקבעו כמה קיצוצים ידרשו בתמורה להלוואה, ולקרן המטבע – שהייתה עד כה הצד המתון ביותר מתוך הגופים הנושים, תהיה פחות יכולת להשפיע על צעדים אלו.

על פניו השינוי נשמע טכני ויבש, אך למעשה זהו צעד פוליטי בעל השפעה עצומה על האופן שבו יתנהל המו"מ של האיחוד עם מדינות הלאום שבו, ובייחוד על מידת הכוח אותה יוכל להפעיל. למעשה, מדובר במהלך שיאפשר לאיחוד האירופי לכפות על מדינות במשבר קיצוצים אכזריים עוד יותר, ובקלות רבה יותר.

בניין קרן המטבע הבינלאומית בוושינגטון (צילום: סוכנות AP).

הרחבת תפקידו של מנגנון החירום, והקביעה שאת המו"מ עם הממשלות יקיימו הנציבות האירופית ופקידי מנגנון החירום בלבד היא שינוי דרסטי. במשבר האחרון, ה"טרויקה" (הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית) הייתה זו שניהלה, במידה רבה במשותף, את המו"מ עם ממשלות מדינות המשבר. קרן המטבע עמדה מספר פעמים מול מנגנוני האיחוד האירופי בטענה שיש להפסיק עם הלחץ לקיצוצים, ולאפשר הרחבה תקציבית הדרגתית, דבר שיצר חיכוכים בין הצדדים.

כעת, במידה ותאושר הרחבת הסמכויות של פקידי מנגנון החירום, יוכלו מוסדות האיחוד האירופי לדרוש קיצוצים חמורים עוד יותר בתמורה לחילוץ בזמן משבר. למעשה, הבטחה שהאיחוד האירופי יוכל לנהל בעצמו את המו"מ מול המדינות השונות מאפשרת חופש פוליטי וכוח רב הרבה יותר בידי אותם הפקידים שכופים מזה כמעט שלושה עשורים חנק תקציבי על מדינות אירופה השונות.

מה היה עד עכשיו? קרן המטבע כאופוזיציה

בשנת 2010 החלו משברי חוב לאומיים באירופה להגיע לקנה מידה בו מספר מדינות נדרשו להלוואה דחופה כדי להצליח להמשיך ולתפקד. מדינות צפון אירופה המבוססות והבנק האירופי המרכזי הכריזו שילוו חלק מהסכום הדרוש, וקרן המטבע הבינלאומית הציעה את יתר הסכום. כך, התחלקו מדינות אירופה עם הקרן בסכומי ההלוואה למדינות המשבר.

אלא שכנהוג עם קרן המטבע, ההלוואות הזולות שלה ניתנו תחת התנאי שהממשלה הלווה תסכים לתנאים הפוליטיים אותם דורשים נציגי הקרן. דרישות אלו כוללות בדרך כלל קיצוצים תקציביים עצומים והפרטת נכסים ציבוריים, אלא שבמקרה של האיחוד האירופי נציגי הקרן היו דווקא הצד המתון במו"מ. בעוד מוסדות האיחוד האירופי דרשו מהמדינות הלוואות קיצוצים בקנה מידה שלא נראה מאז שנות ה-80, אנשי קרן המטבע טענו בעקביות שמדיניות הקיצוצים הרחבה היא טעות, ומבוססת על ניתוח כלכלי מוטעה במקרה הטוב. לטענתם, דווקא הרחבה תקציבית הייתה הדרך להוציא את המדינות הלוות מהמצב בו היו מצויות.

האיחוד האירופי היה זה שהכתיב בסופו של דבר את הכיוון אליו התקדם המשא ומתן, ותחת איום חדלות הפירעון בוצעו קיצוצים עצומים בניגוד לרצון העמים האירופיים השונים. עם זאת, עמדת הקרן עלתה לאיחוד בלא מעט כאב ראש לאורך הדרך. מספר פעמים פרסמה הקרן תחזיות וניתוחים כלכליים שסתרו את אלו של האיחוד, והראו בבירור שכדי להביא ליציאה מהמשבר יש לבצע הרחבה תקציבית. אין לדעת מה התרחש בפוליטיקה מאחורי הקלעים בין קרן המטבע והאיחוד האירופי, ויתכן שהקיצוצים היו אכזריים עוד יותר ללא התערבות הקרן.

לכן, בהנהגת האיחוד האירופי מעוניינים להימנע משיתוף פעולה מהסוג הזה ככל שניתן בעתיד. המהלך האחרון נועד למעשה לאפשר לאיחוד יד חופשית בניהול המו"מ במהלך המשבר הבא – ולמעשה מאפשר לו מנוף פוליטי גדול עוד יותר על אותן מדינות שיקלעו למשבר, מבלי האופוזיציה מצד קרן המטבע.

בנק האיחוד האירופי בגרמניה. צילום: סוכנות AP.

מה יהיה הלאה? שלטון הפקידים

את המהלך יזמו מספר מדינות צפון אירופיות, ובעיקר מדינות אמידות, שלא נאלצו ללוות בעבר תמורת קיצוצים. בהצעה שהוגשה בתחילת החודש נכתב כי "אין ספק שכלווה ה-ESM צריך לאחוז באחריות המלאה להערכה ואישור של התנאים שבהם ניתנת ההלוואה, כמו גם בגודל והטווח של אותה ההלוואה". במילים אחרות, מדובר בתכנית לתת למנגנון פקידותי וביצועי לחלוטין עד כה את הסמכות לנהל את המו"מ עם המדינות הלוות.

משמעות הדבר היא שאותם פקידים יוכלו לסרב לחלץ את המדינות שנמצאות במשבר, אלא אם יעמדו בתנאים שאותם הפקידים בעצמם יציבו להם. מי שממלאים תפקידים פקידותיים בכירים מהסוג הזה הם אמנם פקידים אלמונים ולא נבחרי ציבור, אבל הם כולם תומכי מדיניות הקיצוצים, ולא תהיה כל בעיה לדרוש קיצוצים אכזריים עוד יותר מבעבר, בלי התנגדויות.

כפי שאמר קלאוס רגלינג הגרמני, יו"ר חבר המנהלים של גוף החירום בעיתון הכלכלי הצרפתי "לס אקוס": "ה-ESM ישחק תפקיד משמעותי יותר בניהול משברים פיננסיים, יחד עם הנציבות האירופית. בתחילת המשבר, הייתה טרויקה שמורכבת מהנציבות, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע. בעתיד מי שינהל משברים מהסוג הזה יהיו הנציבות האירופית וה-ESM. קרן המטבע והבנק המרכזי ישחקו תפקיד פחות משמעותי".

לאותם גופים יש כוח פיננסי עצום, והם הולכים ומגדילים אותו. בדו"ח השנתי של אחד הגופים נכתב כי "ל-ESM יש כוח הלוואה בלתי ממומש של 380 מיליארד יורו". אפשר לומר שאותה המנהיגות האירופית שכפתה לפני מספר שנים מדיניות קיצוצים נגד רצונם של העמים השונים הולכת ומתחמשת לקראת סבב המשברים הבא, שבו היא מצפה להיות הגורם בעל העוצמה הגדולה ביותר – ולהעמיק עוד יותר את מדיניות הקיצוצים באירופה.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website