עבריינים קטנים וגדולים בחסות הקורונה

עדי טפר, תושב ראשון לציון, היה אחד הישראלים הראשונים שנתפסו בחשד לעבירת זיוף שקשורה במשבר הקורונה. בתחילת הסגר הראשון, עם תחילת ההפעלה של איכוני השב"כ לאיתור אנשים שהיו בסביבתם של חולי קורונה, שלח טפר ארבעה מסרונים מזויפים לשתי נשים שהכיר, שנראו כאילו נשלחו מטעם משרד הבריאות.

"משרד הבריאות מודיע, עקב תלונות חוזרות ואיכון טלפוני נמצא שבוצעה הפרת חוקי הבידוד", נכתב באחד המסרונים, "נציג משרד הבריאות ייצור עמך קשר בהקדם. כידוע עבירת אי ציות לחוקי בידוד היא חמורה ביותר ועלולה לגרור קנס ואף ימי מעצר בפועל לך ולבני ביתך. יש להישמע לחוקי הבידוד ולא להתקרב לבני הבית". במסרון שנשלח לאישה השנייה נכתב שעליה להתרחק מהאישה הראשונה, מכיוון שכביכול הפרה את חובת הבידוד הביתי, ושמשרד הבריאות צפוי לערוך ביקור בביתה.

סיפורה של ההודעה הכוזבת פורסם בתקשורת, וגופי האכיפה נכנסו לפעולה. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה למשטרה לחקור את הפרשה לצד מקרים נוספים של הפצת ידיעות כוזבות סביב המגפה החדשה. בתוך שבוע עלתה יחידת הסייבר בלהב 433 על עקבותיו של טפר, בן 33 מראשון לציון. את ארבעת המסרונים הוא שלח באתר אינטרנט שמאפשר שליחת מסרונים ממספרים פיקטיביים. הפרקליטות דאגה לפרסם שעלתה על עקבותיו, ואת זימונו לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

מה שלא פורסם בהודעה לתקשורת, ונחשף כאן לראשונה, הוא שהמקרה של טפר לא הסתיים בכתב אישום. הפרקליטות הגיעה עם טפר להסדר מותנה, שבו הוא הודה בעבירות, שילם קנס וכן פיצויים למתלוננות בסך אלפי שקלים, והתחייב לא לעבור שוב עבירות מסוג זה.

עבירות חדשות-ישנות

במקביל לטפר, וגם אחריו, צמחו בישראל עשרות מקרים נוספים של עבירות פליליות מגוונות ברוח תקופת הקורונה. שליחת הודעות כוזבות, זיוף תוצאות בדיקות קורונה ותו ירוק, שוחד לעובדי משרד הבריאות תמורת פטור מבידוד ואף סחר בבדיקות קורונה, כשאלו היו עוד נדירות יחסית בישראל.

לא מדובר בהכרח בעבירות חדשות. זיוף, התחזות ושוחד הן עבירות ותיקות. מה שהשתנה הוא ההקשר: מצב חדש, מפחיד ומלא בחוסר ודאות, שינוי סדרי העולם השגרתיים בתחום המפגש האנושי, הכלכלה, חופש התנועה ורמת המעורבות של המדינה בחיי הפרט. את המצב הזה, היה מי שידע לנצל לטובתו, מסיבות שונות ומגוונות, ולעיתים גם נתפס על ידי רשויות החוק. חלק מהעבירות, כמו של טפר, הן עבירות קטנות בהיקפן: זיוף הודעה או מסמך אחד, ואחרות בוצעו בהיקף רחב יותר, כמו זיופים המוניים של מסמכים או סחר בבדיקות קורונה.

חלק מאותם ‘עברייני קורונה’ אינם בעלי עבר פלילי. תפקיד מסוים שמילאו הפך בחסות המגפה לעמדת כוח, שאפשר להם לפעול בניגוד לנהלים ולחוקים, ובכך לפגוע באמון הציבור שמערכת הבריאות פועלת באופן הוגן לטובת האזרחים. חלק מהם טוענים עד לרגע זה שלא עברו כל עבירה, וההליכים נגדם עדיין מתנהלים בבתי המשפט. אלה כמה מהסיפורים שלהם.

150 שקלים על פטור מבידוד

ראיד אל-פיניש, תושב רהט, עבד בחברה שהעניקה למשרד הבריאות שירות שהשפיע דרמטית על חייהם של ישראלים רבים, בעיקר בתחילת המגפה: ערעור על בידוד. בעיצומו של גל הקורונה השני עבד אל-פיניש, בן 24, במענה לשיחות של אנשים שקיבלו הוראה להיכנס לבידוד עקב איכוני השב"כ. אלו מהם שהוכיחו או הצהירו שלא היו בקרבת חולה קורונה מאומת זכו בפטור מבידוד, שאז ארך 14 ימים מלאים לכלל הציבור. אל-פיניש גילה הזדמנות לנצל את המצב לטובתו.

לפי כתב האישום נגד אל-פיניש, בתחילת ספטמבר שעבר פנה אליו אדם שביקש פטור מבידוד. אל-פיניש, בתגובה, שאל אותו ‘כמה תהיה מוכן לשלם?’ במקביל, הוא פטר אותו מבידוד. האדם חשב שאל-פיניש מתלוצץ לגבי התשלום, ולא השיב לו.

אל-פיניש המשיך לבקש כספים מאנשים בתמורה לפטור מבידוד. לפי כתב האישום, ב-12 בספטמבר פנה אליו עובד בבית קפה שנדרש לבידוד וביקש פטור. אף שאותו עובד לא זכר מה עשה ביום שבו ביקר חולה קורונה בבית הקפה, אל-פיניש פטר אותו מבידוד לאחר כמה שיחות ביניהם. כעבור שעתיים התקשר אליו אל-פיניש ושאל אותו "אם זה אפשרי שיקבל משהו עבור מה שעשה". העובד התעלם מהשאלה, שאל-פיניש הפנה אליו כמה פעמים, וסירב להעביר לו כספים.

שמו של אל-פיניש החל להתפרסם כאדם שניתן לקבל דרכו פטורים מבידוד, והוא החל לקבל פניות לטלפון הנייד הפרטי שלו ולא דרך המוקד. אחת מהן היתה מבתו של אדם שנדרש להיות בבידוד, וביקשה פטור לאביה. אל-פיניש נתן פטור לאב בלי ששוחח עמו. הוא ביקש מהבת להעביר 100 שקלים לחשבון שהיה על שמו בבנק הדואר, כ"תרומה למען ילדים בנגב", והיא העבירה את הכסף.

במקרים נוספים הוא פטר מבידוד שני אנשים, שאחד מהם לא זכר היכן היה ביום שבו דווח שפגש חולה קורונה, ולאחר מכן ביקש מהם תשלום של 150 שקלים ושל 300-200 שקלים, שלא התקבל בסופו של דבר.

לפני שנה בדיוק, במוצאי יום כיפור, אל-פיניש קיבל אל המוקד שיחה ממנהל סניף רשת אייס בבית שאן, שחלה בקורונה. המנהל ביקש לפטור מבידוד את כל עשרת עובדי הסניף, אף שנפגשו איתו בזמן מחלתו, כדי שהסניף יוכל להמשיך להיפתח. לאחר כמה שיחות שבהן אל-פיניש אמר לו שהדבר אינו אפשרי, הודיע לו אל-פיניש שהוא מוכן לפטור את עובדי הסניף מבידוד תמורת 150 שקלים לאדם. מנהל הסניף התייעץ עם מנהל המחוז ברשת אייס, שהנחה אותו לברר את פרטי החשבון שאליהם דורש אל-פיניש להעביר את הכסף.

מכיוון שחשבון הבנק שלו היה מעוקל, אל-פיניש נתן למנהל הסניף את פרטי חשבון הבנק של אחיו. באותו ערב הוא פטר מבידוד חמישה מעובדי הסניף. עם אחת מהם הוא כלל לא דיבר, לאחרת אמר בשיחה קודמת שלא יוכל לפטור אותה מבידוד, ולגבי שלושת האחרים, "לא שאל כלל או כמעט לא שאל שאלות רלוונטיות".

מוקד טלפוני של משרד הבריאות בקרית מלאכי. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש90)

בשיחה שהתקיימה לאחר מכן בין מנהל הסניף, מנהל המחוז ואל-פיניש, הוא אמר להם שהוציא חמישה עובדים מבידוד, ויוציא את היתר לאחר קבלת התשלום שדרש. מנהל המחוז ביקש להתחרט ולבטל את הפטור, אבל לפי כתב האישום, אל-פיניש "ענה לו בטון לא נעים שאי אפשר, ‘אנשים עשו עבודה ואתה צריך לשלם על זה’. בשיחה למחרת בין השלושה דרש אל-פיניש את התשלום פעם נוספת. לאחר מכן, בשיחה של אל-פיניש ומנהל המחוז בלבד, דבריו של אל-פיניש גרמו למנהל המחוז לחוש מאוים. באותו יום הוא העביר לאל-פיניש 750 שקלים באמצעות חשבון בבנק הפועלים.

ב-29 בספטמבר נעצר אל-פיניש, וב-14 באוקטובר הוגש נגדו כתב אישום שכלל שבעה מקרים שונים של דרישה או קבלת שוחד תמורת פטור מבידוד. לפי פרקליטות מחוז דרום, התיק נמצא בשלב הטיעונים לעונש, כלומר, אל-פיניש הורשע לפחות בחלק מהאישומים, ובית המשפט ידון בעונש המתאים.

החוקר האפידמיולוגי ששלח את האקסית לבידוד

אל-פיניש לא היה העובד היחיד בשירות משרד הבריאות שמעל בתפקידו. גם אילון רונד עבד בחברה שנתנה שירותים למשרד הבריאות, והיה אחראי על ביצוע חקירות אפידמיולוגיות לחולי קורונה. במסגרת עבודתו, רונד הזין במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות את פרטיהם של אנשים שהיו במגע עם חולי קורונה ונדרשים לבידוד. את עמדת הכוח הזו הוא ניצל כדי לפגוע בבת זוגתו לשעבר: הוא הזין את פרטיה במערכת באופן כוזב בארבע הזדמנויות שונות, והיא קיבלה הודעה ממשרד הבריאות שעליה להיות בבידוד. בכל ארבעת הפעמים נכנסה בת הזוג לבידוד עד ששוחררה ממנו באמצעות מוקד הערעורים של המשרד.

רונד נתפס והודה במעשים במסגרת עסקת טיעון. ביוני השנה הוא הורשע בבית משפט השלום בחיפה בעבירות של שימוש לרעה בכוח המשרה והטרדה באמצעות מתקן בזק, ונידון ל-4 חודשי מאסר על תנאי ותשלום של 40 אלף שקלים: קנס בסך 30 אלף שקלים, ופיצוי לבת זוגו לשעבר בסך 10,000 שקלים. בנוסף, הוא הפקיד התחייבות להימנע מעבירה נוספת בסך 40 אלף שקלים. בת הזוג לשעבר תמכה בעסקת הטיעון.

נציג הפרקליטות בדיון, עו"ד עמוס איתן, אמר ש"בהגיענו להסדר לקחנו בחשבון מצד אחד את המעילה של הנאשם בתפקידו כעובד ציבור, שהיא מבחינתנו מרכז הכובד של התיק, ומנגד לקחנו בחשבון את היעדר העבר הפלילי ועמדת המתלוננת בתיק".

בדיון על עסקת הטיעון והעונש בפני השופטת אורית קנטור, רונד התנצל. "אני מצטער על כל מה שהיה, ואני מבטיח שזה לא יקרה יותר", אמר, "היום אני עובד במחשבים בעזרה טכנית. אין לי קשר עם המתלוננת".

פרשת מד"א בירושלים: מאות שקלים לבדיקה פיראטית ומעבדה ברמאללה

בעוד אל-פיניש גרף לכיסו כ-1,000 שקלים תמורת פטורים מבידוד, חבורת עובדים ומתנדבים במחוז ירושלים של מד"א גרפו לכיסיהם מאות אלפי שקלים עבור ביצוע בדיקות קורונה פיראטיות או מזויפות. הבכיר מביניהם, שטרם הוגש נגדו כתב אישום, הוא סגן מנהל המחוז, אבי חובב. חובב ומתנדבים במחוז ביצעו לאנשים בדיקות קורונה באופן פרטי, עם ציוד של מד"א וכשהם לבושים במדי מד"א, וגבו על כך תשלום.

בחלק מהמקרים התשלום היה על עצם ביצוע הבדיקה, בתקופה שבה נדרשה הפניית רופא לביצוע בדיקה. במקרים אחרים, הבדיקה בוצעה על ידי הדוגמים באופן שמבטיח תוצאה שלילית, ללא הכנסת המטוש לריריות הפה, או דרך שבירת המטוש במבחנה. לעיתים הבדיקה לא הועברה למעבדה, או שלא בוצעה כלל.

אך המהלך המתוחכם יותר שביצעו לכאורה חובב ואנשיו הוא יצירת שיתוף פעולה עם מעבדה פרטית ברמאללה בשם ‘מדיקייר’, שאינה מוכרת על ידי משרד הבריאות. חובב חשוד שנפגש עם מנהל המעבדה ברמאללה, הציג עצמו כבכיר במד"א וסיפר לו על מיזם של שיתוף פעולה בין מד"א לחברת תעופה, שהתשלום על הכרטיס כולל בדיקת קורונה, והציע שהבדיקות יפוענחו במעבדה. הבדיקות הועברו לרמאללה, תמורת תשלום של 180-300 שקלים לבדיקה. באופן הזה, אם אחד הנבדקים אובחן כחיובי, התוצאה לא דווחה למשרד הבריאות בישראל והוא לא נדרש להיות בבידוד.

חובב חשוד בתפעול המערך הפיראטי, שליחת מתנדבים לבדוק אנשים תמורת תשלום או לשינוע הבדיקות לרמאללה. בנוסף הוא חשוד בגביית יתר של 1,000 שקלים על ליווי באמבולנס של בני זוג שהגיעו לארץ במיוחד לצורך לוויה, והתחלקות עם מתנדב אחר בכסף. בסך הכול הוא חשוד שגרף לכיסו עשרות אלפי שקלים. "מעשיו אלו של החשוד בוצעו תוך ניצול עובדי מד"א הכפופים לו בכללם, עובדים זוטרים ומתנדבים במד"א הנתונים למרותו וכן כלפי גורמים נוספים", נכתב בכתב החשדות, "כשאת כל אלו גייס החשוד למיזם העברייני שאותו יצר והפעיל". חובב, וגם חשודים אחרים בפרשה, חשודים גם בשיבוש ראיות.

חפ"ק בדיקות קורונה של מד"א. למצולם אין קשר לנאמר (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

לחובב נערך שימוע לפני הגשת כתב אישום. במשך חודשים הוא הורחק מעבודתו במד"א, ובהוראת בית המשפט חזר לתפקידו, עם איסור לעסוק בדגימות קורונה.

שני מתנדבים שנגדם הוגש כתב אישום בפרשה הם מוטי אפללו, מתנדב במד"א שהיה מקורב לחובב, ואריה כ"ץ, שהיה בשירות אזרחי במד"א. אפללו מואשם בביצוע בדיקות ‘פרטיות’ שאותן הכניס למאגרי הבדיקות שנערכו במתחמי הדרייב-אין של מד"א, תמורת 500 עד 1,250 שקלים לכל בדיקה. לעתים הוא הכניס את הבדיקות שעשה ל’קלקר דחופים’, בדיקות שיועדו לקבלת תשובה מזורזת. לפי כתב האישום, הוא החל בכך ב-28 במאי 2020, בסוף הגל הראשון, ועשה זאת עד סוף ספטמבר. כ"ץ מואשם בביצוע חלק מהבדיקות עבור אפללו, וכן בביצוע בדיקה ‘עצמאית’.

בכ-15 עד 20 מקרים שבהם הנבדקים ביקשו תשובה אנונימית, אפללו העביר את הבדיקות לרמאללה. במקרים אלו, הוא גבה מהנבדקים סכום של 400 עד 500 שקלים, מתוכו כ-300 שקלים הועברו למעבדה ואת השאר שלשל לכיסו. אפללו מואשם שגרף לכיסו 120 אלף שקלים מזיוף הבדיקות.

כתב האישום נגד אפללו כולל עשרות מקרים שבהם קיבל בקשות מאנשים שונים להידגם לקורונה תמורת תשלום, בדק אותם בעצמו או שלח מתנדבים אחרים במד"א לבדוק אותם והתחלק איתם בכסף. המקרה הקיצוני ביותר הוא בדיקות שביצעו אפללו או אנשים מטעמו לאנשים שחזרו מחו"ל וביקשו להיבדק בשדה התעופה. אפללו מואשם ששלח באמצעות כ"ץ מתנדב מד"א שכלל לא הוכשר לבצע בדיקות, והנחה אותו לבדוק את בני הזוג באופן שהתוצאה תהיה שלילית (הכנסת המטוש ללא מגע עם ריריות הפה). בני הזוג העבירו לאפללו 1,800 דולר, מהם ה’בודק’ מטעמו קיבל 200 שקלים. הדגימות הפרטיות בנתב"ג לחוזרים לישראל חזרו על עצמן לפחות פעמיים, בהן לפי כתב האישום התשלום היה 600 דולר.

בית משפט השלום בירושלים עדיין לא החל לדון בכתבי האישום, לבקשת סניגוריהם של כ"ץ ואפללו ללמוד את החומרים הרבים שבתיק.

האחות, הרופא ואישור ההחלמה

הדיל עומרי, אחות בקופת חולים כללית, תכננה לטוס ליוון עם בן זוגה לאחר שהתחתנה. כשביצעה בדיקת קורונה, היא יצאה חיובית. עומרי לא ויתרה, והחליטה להיבדק שוב. היא הגיעה למרפאה בבית חולים העמק בלי שסיפרה שאובחנה כחיובית, ונבדקה. הבדיקה השנייה יצאה שלילית.

עומרי פנתה למוחמד ג’בארין, רופא המשפחה שלה וחבר קרוב של דודה. היא ביקשה ממנו שינפיק לה אישור החלמה לאור תוצאת הבדיקה השנייה. ג’בארין לא הנפיק את האישור, ועומרי נסעה לנתב"ג במטרה לעלות על טיסה. בדלפק משרד הפנים התגלה שהיא רשומה במערכת כחולת קורונה שמחויבת בבידוד. עומרי התקשרה לג’בארין וביקשה ממנו שוב להנפיק לה אישור החלמה, והוא עשה זאת, בניגוד להוראות. אבל התנהגותה של ג’בארין עוררה את חשדם של אנשי הצוות במקום, והיא עוכבה מלעלות לטיסה ונלקחה לחקירת משטרה. שם בין היתר התברר שתוצאת הבדיקה השנייה היתה שגויה.

תור לטיסות יוצאות בנתב"ג. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש 90)

התגובה של הפרקליטות למקרה היתה חריפה, ולא הסתפקה בהטלת קנס על הפרת בידוד. נגד ג’בארין ועומרי הוגש כתב אישום לבית משפט השלום ברמלה על "מעשה שעלול להפיץ מחלה ברשלנות", שגם הופץ לתקשורת למען יראו וייראו.

אולם בהמשך נמלכה הפרקליטות בדעתה. בלי להודיע לתקשורת, היא הודיעה לבית המשפט שהיא חוזרת בה לחלוטין מכתב האישום. בתגובה לשאלת ‘דבר’ אמרו בפרקליטות: "לאחר שהוגש כתב האישום הוחלט על ידי פרקליט המדינה שבאשר למועד הרלוונטי לכתב אישום זה, תיעשה האכיפה באופן מינהלי בלבד. על כן בוטל כתב האישום הפלילי והועבר להליך המינהלי. לאחרונה בשל עלייה בהיקף התחלואה יצאה הנחייה חדשה, שפורסמה והופצה, שלפיה במקרים המתאימים תיעשה אכיפה פלילית".

זה לא היה המקרה היחיד שבו הודעה רועשת על כתב אישום הסתיימה בלא כלום. יוחאי חדד ממושב ברכיה היה הראשון שהוגש נגדו כתב אישום על הפרת בידוד בזמן שהיה חולה קורונה (ולא רק קנס מינהלי). חדד השתתף במסיבה במושב שבו גר יחד עם 20 אנשים נוספים, בזמן שהיה אמור להיות בבידוד לאחר שאובחן כחיובי לקורונה. לאחר כשנה של התכתשויות עם עורך דינו וטענות לאכיפה בררנית, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום.

גם אחרי 624,480 קנסות, נדרשת סולידריות חברתית

במערכת המשפט תלויים ועומדים עוד הליכים פליליים ומינהליים נגד אנשים שביצעו עבירות בחסות הקורונה: מגניבת מענקי קורונה, צעירה שנרצחה לאחר שבני משפחתה ביקשו ממנה לחזור לביתם ולשהות איתם בזמן הסגר, מכירת תכשירים טבעיים שמבטיחים הגנה מהקורונה ועוד. במקביל, בדיקות הקורונה המזויפות וזיופי התו ירוק זמינים לכל דורש ברשת הטלגרם תמורת מאות שקלים, בלי שאיש הועמד על כך לדין. בשבועות האחרונים נעצרו חשודים בזיופים כאלו.

למעשה, מעגל ‘עברייני הקורונה’ הוא רחב בהרבה: מאות אלפי אנשים נורמטיביים הפכו לפתע לעבריינים (אמנם לא פליליים), מכיוון שהלכו ברחוב ללא מסכה, השתזפו בים בזמן סגר או פתחו בית עסק. בישראל הוטלו מתחילת המגפה 624,480 קנסות קורונה על ידי המשטרה, על אי עטיית מסכה, הפרות בידוד, הפרת סגר והפרת הנחיות קורונה לעסקים ומוסדות. אלו לא כוללים קנסות נוספים שהוטלו על ידי הרשויות המקומיות, ועשרות אלפי קנסות שהוטלו בתחילת אוקטובר 2020 ובוטלו בהוראת בג"ץ, שקבע שהאיסור על הפגנות בשיא הסגר השני לא היה חוקי.

המגפה שינתה את סדרי העולם המוכרים, גם בתחום הפלילי והחוקי. הפיתוי לפשוע ולעבור על החוק קיים תמיד, וההרתעה והענישה נדרשות. השאלה היא באיזו רמה, מכיוון שההתמודדות החברתית עם המגפה לא יכולה להישען רק על החוק ואכיפתו. כדי לנצח מגפה, נדרשת סולידריות חברתית ואחריות אישית, שאין להן תחליף.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

Leave a Reply

Name *
Email *
Website