עמק סיליקון חדש בערד נשמע מוזר? יש מי שמוכן לתת לזה סיכוי

פרויקט מיוחד בשם קמטק מכשיר 40 תושבי ערד ללימודי מדעי המחשב ומספק להם עבודה. המטרה – לשנות את המציאות בפריפריה. תכנית הלימודים במימון של קבוצת רד-בינת תאפשר ל-40 תושבי ערד ללמוד מדעי המחשב וסייבר במימון מלא, כולל מלגת קיום והבטחה לתעסוקה לשנתיים הראשונות.

יהודה זיסאפל (תמונה באדיבות המצולם)

יהודה זיסאפל, בעלים ומנהל של קבוצת רד בינת והאיש שעומד מאחורי החזון של הייטק בפריפריה מתייחס למצב בערד ובפריפריה בדבריו ל’דבר ראשון’: "הפריפריה במקום גרוע ומתדרדר והאמת, עד שלא התחלתי להיות מעורב יותר בערד לא תיארתי עד כמה המצב גרוע. והמצב בשטח אפילו יותר גרוע ממה שאני ידעתי אישית".

לזיסאפל רקורד של פיתוח ההיי טק בישראל, בין היתר דרך פרויקטים חברתיים. הוא היה מעורב ב’שלוש עד חמש’ שעזרה לילדים מהפריפריה לעשות 5 יחידות מתמטיקה. גם פרויקט ‘אופקים להייטק’ שתומך ביוצאי צבא ועוזר להם לשפר בגרות ולעשות תואר בהנדסה. "במשך 8 שנים הגענו לכמות של כמעט 500 בוגרים ומה שלמדנו מהפרויקט הזה הוא כשהבוגרים מסיימים את הלימודים אז אין להם עבודה בפריפריה בתחום שהם התמחו ורוצים להתפתח בו. את המשך דרכם המקצועית הם עשו כבר במרכז, בתל אביב חיפה וכו’. עשינו דבר טוב אבל הפריפריה נהיית חלשה כי הטובים עוזבים. זה הוביל אותנו לפרויקט הזה, גם להפוך אותם למהנדסים הכי טובים וגם למצוא להם מקומות עבודה".

ניסן בן חמו, ראש עיריית ערד התומכת בפרויקט, מתחבר לסיפור ממקומו האישי. זה, והקשר עם זיסאפל מיקם את הפיילוט הראשון של הפרויקט בערד. "אני יליד ערד והוריי הגיעו לערד כמקימים. למרות שרציתי מאוד להישאר בעיר מבחינה תעסוקתית והשכלה, לא יכולתי והייתי צריך למצוא את עצמי במרכז. תוך דקה וחצי מצאתי את עצמי עובד וחלק מקהילת ההייטק בתל אביב וזה מה שקרה להרבה בני ערד טובים".

בן חמו חזר לעיר ערד להתמודד על ראשות העיר וזכר בבחירות האחרונות. בגלגול התל אביבי שלו פגש את זיסאפל כשהיה סמנכ"ל באחת החברות שלו. הקשר בין השניים הוא מה שהביא את פרויקט קמטק לקום דווקא בעיר ערד.

"היום המצב הפוך – בן ערד יכול ללמוד בערד תואר ראשון במדעי המחשב עם התמחות סייבר, בעיר, במימון מלא עם מלגת קיום. יותר מזה, בתום ארבע שנים יש לו הבטחה לעבודה בערד בתחום הזה וזה מטורף. אם לי הייתה את האפשרות הזאת לפני 20 שנה כנראה שלא הייתי עוזב את העיר. עזבתי לתקופה וחזרתי כראש הראשות בדיוק מהסיבה הזאת שרציתי לשנות את המציאות הזאת כי יש בני ערד מצוינים ועכשיו ניתנת להם ההזדמנות לעשות את זה בעיר שלהם. קמטק הוא פרויקט מדהים ופורץ דרך".

בין 40 משתתפי הפרויקט, רובם אחרי צבא, יש את מאיה חייט, בת 35, נשואה עם שני ילדים. מאיה, במקור מרחובות, נישאה לבן זוג מערד וכיום היא ומשפחתה מתגוררים בעיר כבר 15 שנה.

מאיה חייט, משתתפת בתוכנית קמטק

"לא הייתי התלמידה הכי טובה בבית ספר ובשנים האחרונות השלמתי בגרויות. התחלתי לחפש לימודים גבוהים אבל לא מצאתי משהו שמעניין אותי באזור ערד ופתאום צצה התוכנית הזאת." אומרת חייט. כאמא לשני ילדים היא אומרת שלצאת וללמוד ולכלכל את המשפחה זו משימה לא פשוטה.

"פה הם המציאו תוכנית מדהימה. עכשיו בשלב המכינה המלגה החודשית היא של 2,000 ש"ח אבל כשנתחיל את התואר בתחילת שנה הבאה המלגה תעלה ל-4,000 ש"ח בחודש דמי קיום. אני לא אמצא עוד הזדמנות כזאת, במרכז אין מצב לקבל תואר בחינם, הם אומרים לי פה בעצם רק תבואי תלמדי, והם עושים הכל כדי שנצליח בתוכנית." התמיכה הכלכלית בתוכנית משמעותית למשתתפים והיא כוללת את שלב המכינה, דמי הקיום לאורך שנות התואר, מימון של ספרים, מחשב ושיעורים פרטיים, מימון התואר, והבטחת תעסוקה עם שכר של 12,000 ברוטו כהתחלה.

"עצם העובדה שמאשרים תוכנית כזה בפריפריה ומוצאים תעסוקה בערד זה מדהים כי אני נשארת איפה שאני אוהבת. מאפשרים לנו פה לעבוד ולחיות בערד עם תואר מהנדסת. זה פרויקט חלוץ, בתקווה שיוכלו להשפיע על ערים אחרות".

על כתפי התלמידים מונחות הרבה ציפיות. לא תמיד זה קל, ולכן יש נקודות יציאה בתכנית. גם אם המשתתפים אינם עומדים בלימודי התואר, הם יעשו הכשרה מקצועית במהלכו ויקבלו ניסיון מעשי שיסייע להם בשוק גם בלי לסיים את התואר.

ציונות בסטארטאפ

זיסאפל שנולד גדל וחי בתל אביב משקיע את הון קבוצת רד בינת בפרויקט זה. לקבוצה יש 20 חברות הייטק בישראל. ניראה שהרווח לעומת ההשקעה איננו כזה גדול כך שטענות הציונות הן ברות קיימא. אמנם בוגרי התוכנית ישתלבו אצלו במפעל בשכר נמוך יותר משכר השוק למהנדס באיזור המרכז (הבטחה של 12,000 ברוטו כהתחלה) אבל האינטרס האישי חובר ללאומי ואולי זהו הרעיון הציוני בבסיסו. "המוטיבציה שלנו היא ציונות וישראל. אני לא צריך לרוץ לערד כדי לגייס עובדים. יש עובדים זמינים בהודו ובאוקראינה. כל המדינה חסרה בעובדים בתחום ההיטק, ואני אחד מהם, חלק גדול מהמדינה מעסיקים בהודו ובאוקראינה ואני חושב שצריך להעסיק בערד או נהריה".

על הסיכוי שהמשכורות בפריפריה יישארו נמוכות אם היא יתייחסו אליה כמו אל אוקראינה, אומר בן חמו כי "אפשר לשלם בערד פחות. ולא כי אנחנו מסכנים חלילה. אחת העוצמות שלנו היא שיוקר המחיה פחות ניכר פה. אני חייתי בתל אביב והרווחתי הון ולא הצלחתי לסיים את החודש בגלל השכירויות, בגלל הגנים, בגלל המרכיב של יוקר המחיה. יוקר המחיה בערד נמוך משמעותית בעשרות אחוזים ממרכז הארץ, כולל זה שיש הטבת מס לתושבי ערד בגובה של 16% מס הכנסה. לכן גם תמהיל השכר צריך להיות הגיוני וטוב והוא עדיין יכול להיות 20-30% ממרכז הארץ ואז גם המודל הכלכלי הוא נכון. עם התמהיל הזה אנחנו יכולים לייצר נוסחה מנצחת של שכר הוגן וטוב של עבודה משמעותית שמצד שני היא קצת יותר נמוכה ממרכז הארץ ומאפשרת למעסיק ליהנות מזה כי אחרת הוא יברח להודו ורומניה לשכר הנמוך. מזמן תעשיית ההיטק הבינה כי הנגב והגליל הן אופציה מצוינת לא פחות מהודו ורומניה במובן הזה. אז אם אתה גם עושה ציונות, גם משאיר את העבודה בארץ וגם מפתח את הפריפריה כולם מנצחים. זה ווין ווין".

העתיד של פרויקטים מהסוג הזה תלוי בהצלחתו ובהמשכיותו. "אני מקווה שגם הפרויקט הזה יהפוך לפרויקט לאומי". אומר זיסאפל. "ערד היא פיילוט, אם יצליח אפשר לשכפל אותו בכל עיר".

"מבחינתי מדד כלכלי להצלחת הפרויקט הוא שהסטודנטים יעבדו בערד ושיקום מרכז סטארטאפ שישנה את כל המרקם החברתי והכלכלי ביישוב. במקום שיתפתח היי טק במקומות שהם חצי פריפריה כמו יקנעם או מגדל העמק אולי קצת נצרת שינו את המרקם החברתי וזה ישנה את המגמה בפריפריה מהתדרדרות לפריחה".

זיספאל מוסיף כי "המטרה היא לעשות שינוי ואם נצליח שהפרויקט הזה יהיה כלכלי אז זאת תהיה ההצלחה, כי פרויקט חברתי שהוא גם כלכלי זאת ההצלחה המיטבית. פרויקט חברתי עומד הוא כזה שאתה לא צריך כל הזמן לממן אותו".

בן חמו מחזק את נושא ההמשכיות: "אנחנו ניבחן בהמשכיות. כי את הבוגרים נקבל עוד 4 שנים. ואם זה חד פעמי זה בני מזל שזכו. והשיח ביני לבין יהודה זה המשכיות עם סבב גיוס כל שנה או שנתיים".

"עובדתית היום חסרים עשרת אלפים מהנדסי מחשבים בתעשיית הייטק. אנחנו מוציאים עבודות להודו ורומניה. הייתי שם, הייתי חלק מזה. ואין סיבה שזה לא יעבור לערד. יש ביקוש למהנדסים, יש משקל כלכלי כבד ליהודה בגלל התוכנית הזאת ונצטרך בהמשך למצוא שותפים נוספים או את המדינה. יהודה הוא הניצוץ ואחריו צריך למסד את זה. אנחנו ניבחן בהמשכיות, ואם נצליח זה יהיה גיים צנג’ר אמיתי".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website