'פרמיית הסיכון לא עלתה': מדוע השווקים לא מתרגשים מהחריגה מיעד הגרעון?

האם החריגה מיעד הגירעון מסכנת את יציבות המשק? נראה שבניגוד למסע ההפחדות שמתנהל בישראל, בשווקי ההון מגיבים במתינות לצפי לפיו הגרעון יתכנס סביב ה-4%, גבוה יותר ב-1.1% מהיעד שנקבע בתקציב. פרופ' ליאו לידרמן המשמש כיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, השמיע אתמול מסר מרגיע בנושא: "החריגה בגרעון התקציבי לא הביאה לעלייה ב'סיכון המדינה' כפי שמתומחר בשווקים". דבריו של הפרופ' לידרמן מקבלים משמעות חשובה יותר על רקע הידיעות כי באוצר מתכננים קיצוץ רוחבי וצעדי התכנסות לצמצום הגרעון עוד טרם הבחירות.

פרופ' לידרמן אמר את הדברים בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות שהתקיימה אתמול (רביעי) בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בסקירה שערך על השפעות הגידול בגרעון הממשלתי על המשק ועל השקל, תיאר לידרמן מדוע על אף ש"על פי התוואי הנוכחי של ההוצאות וההכנסות, נראה שסביבת הגרעון תעלה לפחות ל-4% מהתוצר בשנת 2020", ולמרות ש"על פי הניסיון בישראל ובעולם, אבדן המשמעת הפיסקלית לאורך זמן מלווה בדרך כלל בפיחות המטבע המקומי, בעלייה בתשואות הבינוניות והארוכות, בעלייה של פרמיית 'סיכון המדינה' כפי שבאה לידי ביטוי במרווחי ה-CDS) credit default swaps), ואף בהפחתת דרוג האשראי של המדינה על ידי חברות הדרוג", המצב של אגרות החוב של ממשלת ישראל ושל השקל דווקא הפוך.

למעשה, למרות שכבר קרוב לשנה מדברים על חריגה מיעד הגרעון, השקל דווקא ממשיך להתחזק מול הדולר ומול האירו. והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי לעשר שנים ירדה לשפל של 1.63%. כלומר עלויות האשראי של הממשלה נשארות נמוכות ואגרות החוב שהיא מנפיקה שומרות על אמינותן בשווקים.

את התופעה הזו מסביר לידרמן בכמה גורמים. הראשון שבהם הוא סביבת הצמיחה הגבוהה של ישראל מצד אחד, והאינפלציה הנמוכה מצד שני. גם האמונה כי ממשלת ישראל הבאה שתוקם תהיה מחויבת להחזרת הגרעון לתוך היעד בטווח הארוך מסייעת להרגיע את השווקים. בנוסף ישראל נהנית מאמינות גבוהה שכן מעולם לא הגיע לחדלות פירעון של אגרות החוב שלה, ובנוסף היא נהנית מיחס חוב תוצר נמוך של 61% בזמן ששיעור זה עומד כיום על כ-104% בממוצע במדינות המפותחות.

נראה שדברים אלה משקפים במידה רבה את האשראי שנותנים השווקים לממשלה, אשראי שיכול לאפשר לה למשוך את הצעדים הנדרשים להחזרת הגרעון למשך יותר זמן ולמנוע מצב של ריסון אגרסיבי מידי על ידי העלאת מסים או על ידי קיצוץ תקציבי חד עם הקמת הממשלה. זאת בתנאי שהממשלה תציג מחויבות לטיפול ב"בור הפיסקאלי" בשנתיים הקרובות.

דבריו של פרופ' לידרמן מקבלים תוספת חשיבות על רקע הידיעות מהיממה האחרונה שבאוצר מתכננים להביא לממשלה קיצוץ רוחבי של כמיליארד שקלים בתקציבי המשרדים ועוד שורה של גזירות שנועדו לרסן את הגרעון עוד לפני הבחירות הקרובות בספטמבר. על אף שמדובר בתקופת בחירות, צעדים אלו קיבלו את אישורו של היועמ"ש שקבע כי חשיבות הטיפול בגרעון עולה על העיקרון הדמוקרטי המגביל את ההחלטות שממשלת מעבר יכולה לקבל.

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר