קסם הפרי: יולי מרוז, מעצבת ואמנית, יוצרת ומציגה בתערוכה חדשה אובייקטים מקליפות תפוזים

תפוז הוא לא הפרי האהוב על יולי מרוז (26), מעצבת ואמנית מעין ורד בשרון, ובכל זאת, בפרויקט הגמר שלה בלימודיה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, החליטה לחקור את החומר ממנו הוא עשוי, או ליתר דיוק, את הקליפה שלו.

"נכנסתי לעניין של קיימות ומשם זה הגיע", היא מסבירה. דווקא במחלקה לעיצוב תעשייתי, שבה כמעט לכל מה שמייצרים יש תכלית, מרוז החליטה לבחור בעיסוק בלתי תכליתי בחומר מתכלה. "אחת השאלות הראשונות ששואלים אותי כשרואים את העבודות", היא אומרת, "היא מה התוקף של זה".

חיתוך הקליפה לסליל בשיטה שלמדה מתעשיית התפוזים (צילום: יובל רפפורט)

ההעמקה שלה בחקר הפרי הכתום הביאה אותה לגילויים מפתיעים. "גיליתי שקליפה של תפוז יכולה להגיע לאורך של בין מטר וחצי לארבעה מטר; שהחומר הלבן בקליפה (אלבדו) יודע להתאחות לעצמו ברגע שלוחצים עליו; ושעל החלק החיצוני של הקליפה (פלבדו) יש שעווה טבעית שמגינה על הפרי. בתוך הקליפה יש נקבוביות קטנות, לוזי שמן של הקליפה שמהם גם הריח, ושכשהקליפה מתייבשת היא מתכווצת בערך ב-15 אחוזים".
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

***

כדי לקבל רעיונות לחיתוך החומר בדקה מרוז מה עושים בתעשיית התפוזים. היא גילתה שבחלק מהמפעלים מקלפים את התפוז כך שמהקליפה נוצר חוט ארוך שניתן לעבוד איתו. היא החלה לסרוג את החומר ובשלב מסוים אף בנתה יחד עם בן זוגה אייל שושן, שלמד איתה בכיתה, מכשירים שונים בעזרתם עיבדה את הקליפות, בהם נול שעוצב במיוחד לצרכיה. "את המכשירים בניתי מעץ בחיתוך CNC וכל מה שבטורקיז הדפסתי במדפסת תלת מימד". מתעשיית העור למדה טכניקות שונות לחיתוך וחיסכון בחומר.

כדי להפיק את המרב מהתפוזים, חשוב לדעת באיזה סוג לבחור: "השתמשתי בעיקר בתפוז טבורי ובוולנסיה, שהם גם יחסית זמינים וגם נוחים לעבודה. הטבורי יותר מתאים לסלילים כי הוא מאוד גדול ומוציא סליל ארוך. לחיתוך למחברים עדיפים תפוזים עם קליפה דקה יותר. חלק אספתי מפרדס, ממה שנשאר על האדמה, וקניתי גם גיבוי בסופר".

מכבש שטנץ שנבנה במיוחד עבור חיתוך הקליפות בחיתוך CNC ובמדפסת תלת מימד (צילום: יוסי רוט)

אובייקט קיר ממחברים עשויים מקליפות תפוז. "אחת השאלות הראשונות ששואלים אותי כשרואים את העבודות היא מה התוקף של זה" (צילום: אלבום פרטי)

את רוב המחקר, היא מספרת, ערכה מביתה, בשיא תקופת הקורונה, ואת ההדרכה לפרויקט מהמנחה שלה, המעצב דב גנשרוא, קיבלה כמו כל הסטודנטים בישראל, בזום. "זה לא היה קל. בבית יש הרבה פחות חומרים וכלים וצריך לאלתר".

***

בתערוכה חדשה בשם "קצר ולעניין" בה היא מציגה בגלריית B.Y5 בתל אביב, הזמינה אותה האוצרת מירב רהט לחרוג מגבולות חקר קליפת התפוז, ליצור אובייקטים של ממש ולהציג למבקרים את "אחורי הקלעים" של היצירה.

"יולי יצרה מיצג שהוא פס ייצור של חומרי הגלם", מסבירה רהט. "כך הפעולה שמסתתרת לכאורה מאחורי הקלעים הפכה להיות החזית של הדיאלוג של הקהל עם היוצרת ועם היצירה".

חיתוך הקליפה לסליל בשיטה שלמדה מתעשיית התפוזים (צילום: יובל רפפורט)

נול לסריגה עגולה בקליפות תפוז (צילום: יובל רפפורט)

סלסלה סרוגה עם ידיות מעץ הדר. "כל פריט כזה הוא יצירת אמנות, שגם היא תתכלה מתישהו" (צילום: אלבום פרטי)

בתהליך העבודה היא משתמשת בכל חלק וחלק בפרי. היא טווה את קליפת התפוז לחוטים או ליחידות שהמתחברות זו לזו, סוחטת את התפוזים, שותה את המיץ ומהסיבים והשאריות יוצרת מעין יריעות ביו-פלסטיק. כחלק מהמחקר שלה היא גם בוחנת אופני ייבוש ושימור של החומר ומתנסה בייצור אובייקטים שונים בעזרת חומרי הגלם שעיבדה.

לפעולה של מרוז בגלריה שותף גם שושן, שמעבד ענפי הדרים ומייצר אטבים, מחברים וכלים לעבודות השונות. מעין דה-קונסטרוקציה של עץ הפרי.

מרוז ושושן בתערוכת "אוהבים אומנות". מכינים תפוזים לסריגה (צילום: יובל רפפורט)

"אם המחקר התמקד בתחילה בחומר ובאקולוגיה של החומר", מסבירה רהט על המעבר מהמחלקה לעיצוב תעשייתי לגלריה, "כאן הדיאלוג הוא בין חשיבה אקולוגית לבין אובייקטים של תשוקה. כלומר, היא יוצרת מוצרים שהם לא הכרחיים, מחומרי הגלם המנוצלים האלה. אנחנו עושים איזשהו שיפט שמעניק ערכים חדשים לחומרים ולפעולה הקודמת שלה. יש פה סוג אחר של התבוננות, על מה זה חומר ומה זה חומר מקומי. המהות הזאת של התפוזים עם כל העולמות הנקשרים אליהם".

מירב רהט. "יש פה התבוננות על מה זה חומר ומה זה חומר מקומי" (צילום: אחיקם בן יוסף)

סוגיה נוספת שרהט מתייחסת אליה היא ההתכלות של הפריטים שיוצרת מרוז. "נוצר כאן בעצם קסם מפרי של תפוז שהיא מנצלת עד תום. החיים שלו לכאורה נגמרו, אבל הם התחילו חיים חדשים, וכל פריט כזה הוא יצירת אמנות, שגם היא תתכלה מתישהו".

למה דווקא תפוז?
"אין לי סיפור רומנטי על הבחירה בפרי הזה", אומרת מרוז, "תפוז מסמל משהו מאד ישראלי ועניין אותי לחקור מה יש מעבר לקליפה שרואים לפעמים זרוקה על המדרכה ברחוב". כעת, אחרי חודשים ארוכים של עבודה אינטנסיבית, היא מרגישה קשר מיוחד לתפוזים. "אני מרגישה שאני רואה תפוזים אחרת מאיך שראיתי אותם פעם. כשאני רואה תפוז אני חושבת על הצורה שלו, על המרקם שלו, מה אפשר לעשות איתו. היתה תקופה שהרחתי כמו תפוז, הייתי מוקפת רק בתפוזים, יכולתי לפתוח מפעל קטן לייצור ויטמין C".

יולי מרוז סורגת סריגה עגולה באירוע ‘אוהבים אומנות’ בחצר גלריית BY5 (צילום: יובל רפפורט)

התערוכה "קצר ולעניין" מוצגת בגלריית B.Y5, רחוב בר יוחאי 5, תל אביב, בימים ב’-ה’, עד ה-5 בדצמבר 2020.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website