שנה כלכלית רדומה או תחילת המדרון: אך תשפוט ההיסטוריה את תשע"ט?

משנה מבטיחה לשנה אבודה: שנת תשע"ט נפתחה עם תנאים כלכליים טובים ושלל תכנית ורפורמות על הפרק, אבל המצב הפוליטי הרעוע הפך אותה לשנת מעבר, כזו שאין בה חותם משמעותי, לא תכניות משקיות ולא הכרעות הרות גורל. מצד שני, העולם לא ממש קפא על שמריו: חוסר היציבות שמביאות מלחמות החסר, סימני המיתון בכלכלות מרכזיות והכישלון של ארה"ב ואירופה להיחלץ סופית מהמשבר הכלכלי של 2008, מעידים כנראה על שינויים גדולים בכלכלות העולם. גורלה של השנה החולפת יקבע כנראה בעתיד – שנת מעבר רדומה, או השנה בה נוצרו תנאים למשבר.

חוסר הכרה עם מדדים תקינים

בזירה שלנו, שנת תשע"ט נפתחה כששר האוצר כחלון על הסוס עם נתוני מאקרו יציבים ושלל תכניות המיטיבות עם מעמד הביניים. 12 חודשים ושתי מערכות בחירות אחר כך, נשאר כחלון עם גרעון גבוה במקצת מהיעד (חריגה שזוכה לביקורת ציבורית חסרת פרופורציות), מרד של הפקידות הבכירה במשרדו (שמתקשים לקבל את עצמאותו כנבחר ), רפורמה תקועה בחלב, ונתונים מעורבים בנוגע למחירי הדיור. מבחינת מדדי מאקרו, ישראל שמרה על יציבות, גם בצמיחה הסבירה, גם באבטלה הנמוכה גם בבלימת גל ההתייקרויות וגם בדירוג האשראי החזק של הממשלה. כמו אדם שנפגע בתאונה ואיבד הכרה – יש דופק והמדדים תקינים, אבל משהו בסיסי בתחום קבלת ההחלטות כבר לא קורה שם. תשעה חודשים של ממשלת מעבר דווקא בתקופה מאתגרת עושים את שלהם.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונגיד הפדרל ריזרב ג'רום פאוול במסיבת עיתונאים בבית הלבן. (צילום: Drew Angerer/Getty Images)

אם להסתכל קדימה לעבר תש"פ, אין ספק שזו צפויה להיות שנה לא קלה. תקציב 2019 נתפס כתקציב אבוד. בצל בהלת הגרעון אולי יגבירו באוצר את הפיקוח על ההוצאה, אבל שום דבר מעבר לזה. תקציב 2020, אם יהיה, יתקבל רק עמוק בתוך השנה. בהעדר תקציב, החשכ"ל יהפוך להיות האיש החזק ביותר בממשלה. כשהמציאות הפוליטית תתייצב שוב, ניתן לצפות לאחת משתי אפשרויות מרכזיות. נתניהו נשאר בשלטון ועל פי הצהרותיו רותם את הכלכלה הישראלית ואת תקציב המדינה למאמץ הביטחוני ואז כל הכללים עשויים להשתנות. האפשרות השנייה בה נתניהו מוחלף היא מגרש משחקים חדש, שקשה מאד לצפות מי יעצב את סדר היום הכלכלי בתוכו.

גם בשדה הגלובאלי שנת תשע"ט נראית כמו שנת מעבר קלסית. מצד אחד נראה כי כללי המשחק העולמיים משתנים וסדר עולמי חדש נוצר לנגד עיננו, ומצד שני, עדיין לא ברור האם מדובר בשינוי עמוק ולא ברטוריקה רועשת בהשפעת הנשיא טראמפ. כל השנה האחרונה לוותה בדיבורים על סוף המחזור הכלכלי ועל המשבר הכלכלי הבא שיגיע ובינתיים הוא עדיין לא ממש פה, למרות הסימנים ההולכים ומתגברים. מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שנמצאת בשיאה אבל לא ברור מי מנצח ומי המפסיד ולאן כל המהלך הזה לוקח אותנו. 'מלחמת מטבעות' שבה מנצחת דווקא מי שמחזיקה במטבע החלש, עידן לא ברור של ריביות אפסיות, שכל הנסיונות (של הפד) להעלותן לא מצליחים. אם יש לך פקדון אתה תשלם עליו ריבית לבנק. וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הברקזיט  שעומד תקוע כבר שנתיים וחצי כמו עצם בגרון של הבריטים. המציאות הכאוטית הזו מתודלקת גם על ידי מאבק על שוק הנפט העולמי שהתדרדר בשנה האחרונה להעלמת מיכליות, ירי טילים על מיכליות ומתקפות דאונים על שדות נפט ומפעלי זיקוק.

הבחירות לכנסת ה-21. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בינתיים עם כל הבלגן הזה ולמרות התחושה שביותר מדי צמתים חשובים בכלכלה העולמית אנחנו משייטים בלי שיש שתי ידיים בטוחות שאוחזות בהגה, הצלחנו להימנע מהתדרדרות למשבר כלכלי בקנה מידה עולמי. אבל במציאות הנוכחית זה לא מספיק. בשנה האחרונה הכריז האיחוד האירופי על תום משבר הפליטים. עוד זה מדבר וזה בא, גלי חום קיצוניים ותמונות מהקוטב הצפוני שמים את משבר האקלים על סדר היום העולמי. ייתכן שבשנים הקרובות נצפה בהתלכדות כואבת של שני המשברים בדמות "פליטי אקלים". יחד עם השינויים בתנאי הסחר והמצב המוניטרי הרעוע, ייתכן שבעתיד וויכוחים על מכסים, סנקציות  ושערי מטבע יאבדו כל משמעות.

תש"פ עשויה להיות שנת מפנה חשובה ביותר לכלכלת ישראל ולכלכלה העולמית. היא יכולה להיות השנה שבה תפסנו את עצמנו בידיים והתחלנו לנהל את העניינים לטובת הדורות הבאים והיא גם יכולה להיות השנה שבה האנושות איבדה שליטה.​

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר