תנאי קבלה קשים ושכר לא מתגמל: מדוע מוחים עובדי המעבדות הרפואיות?

שביתת עובדי המעבדות, שהתקיימה לפני כשבועיים במחאה על עומסי עבודה קשים, דפוסי העסקה בעייתיים וקושי בגיוס עובדים, הציפה שוב את המצוקה בה נמצאת מערכת הבריאות בישראל. מבדיקת 'דבר' עולה כי בגלל תנאי העסקה קשים, אין כמעט עובדי מעבדות צעירים שנכנסו למערכת. המחסור בכוח אדם הוא ביטוי של תנאי קבלה מחמירים לעבודה לא מתגמלת מבחינת שכר. בעקבות המחסור החמור, המדינה ובתי החולים מעסיקים עובדי מעבדה בחוזים אישיים ומגייסים גימלאים לחזור לעבוד.

כבר בדו"ח מבקר המדינה משנת 2016, הזהיר המבקר ממצב כוח האדם במעבדות. בדו"ח נכתב על מחסור בעובדי מעבדות בבתי החולים הממשלתיים כי "ההתקדמות המואצת והמתמדת בתחום בדיקות המעבדה הרפואית, התפתחות תחומי ההנדסה הגנטית, הביולוגיה, הביוכימיה ולימודי המעבדה הרפואית, וכן הדרישות ההולכות וגוברות בתחום הבדיקות החדישות מעלות את הצורך בעובדי מעבדה מיומנים שמעמדם מוכר על-פי תקנות המעבדות". הביקורת העלתה כי המשרד לא קבע תקן מזערי לכוח אדם לעובדי מעבדה, וכל בית חולים קובע את היקף כוח האדם במעבדות שלו. בנוסף עלה כי קיים מחסור בעובדי מעבדה בבתי החולים הכלליים-ממשלתיים בכלל מקצועות המעבדנות, וכי כ-50% מעובדי המעבדות הרפואיות בבתי החולים הממשלתיים הם מעל גיל 55, ולמרות זאת לא הוכנה תכנית מתאימה לגיוס ולקליטה של עובדי מעבדה חדשים.

כבר לפני 2016 ופרסום דו"ח המבקר התריעו העובדים על מצב המעבדות כשבשני העשורים האחרונים חלה התדרדרות במצב. בשנת 1995 נחתם הסכם עם שכר מכובד לתקופה ההיא: כדי לעבוד במעבדה נדרשו לימודים של שנתיים או תואר ראשון, והשכר היה נמוך רק במעט משכר הרופאים. ברקע ההסכם עמד רצון הרגולטור (משרד הבריאות) להכניס למערכת עובדים איכותיים ובעלי השכלה.

עובדי ועובדות המעבדות מפגינים במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, 1 באוגוסט 2019 (צילום: דוברות ההסתדרות)

בשנים האלה נכתבו תקנות בריאות העם שקבעו שעובדי מעבדות יהיו רק בעלי תארים מתקדמים וצריכים לעשות סטאז' שאחריו צריך לעבור מבחן ואחרי זה להתמקצע ארבע שנים ואז עוד מבחן. בנוסף לכך, רק עובד שמוגדר בכיר יכול לשחרר תשובה מהמעבדה. עובד במעבדה בהשכלת דוקטור מגיע לדרגת שכר מקסימלית תוך 6 שנים. מנהלים לא מקבלים תגמול על ניהול, כך שיוצא שלהיות מנהל זו ירידה בשכר וישנו מחסור במנהלי מעבדה.

מ-2008 גברו האזהרות שאוכלוסיית עובדי המעבדות מתבגרת ושלמעלה מ-60% מעובדי המעבדות הם מעל גיל 62, רובן נשים, ושצעירים לא מגיעים. את המצוקה מסבירים עובדים בענף בכך שדרישות התפקיד הגבוהות כוללות ציון פסיכומטרי כמו שצריך להתקבל ללימודי רפואה ושהמקצוע לא שווק נכון. היום רק 7% מהעובדים הם צעירים שנכנסו למעבדות ויש פרישה המונית כש-49% מהעובדים נוטשים, מתוכם 27% בשנתיים הראשונות לעבודה.

בנוסף לכך, בשנים האלה התפתחה מאוד הרפואה, מבחינה טכנולוגית, והיא נשענת יותר ויותר על המעבדות. לעובדי המעבדות נוספה עבודה רבה ולא הגדילו את מספר התקנים. זה גם העתיד: הרפואה האישית, המיפוי הגנטי, אחריות על פוריות והפריה חוץ גופית. לדוגמא, הכנסת הפריות חוץ גופיות לסל התרופות מעלה את הביקוש לטיפול ואת העומס על המעבדות שמאפשרות אותו כשבמקביל יש מחסור חמור באמבריולוגים המבצעים את ההפריה החוץ גופית שצריכים לעבור הכשרות מאוד קשות.

שביתת עובדי המעבדות הרפואיות (קרדיט: אגף הדוברות בהסתדרות)

על הבדיקות והעבודה שהתווספו, התקינה לא השתנתה ב-30 שנה האחרונות ובעשור האחרון המעבדות צועדות קדימה. לדוגמא, המלחמה של משרד הבריאות בזיהומים, שדורשת מחלק מהמעבדות לעבוד 24 שעות ביממה, כאמור ללא תוספת תקנים וללא שינוי בשכר.

המלצות המבקר מהדו"ח ב-2016 מציינות כי  "על המשרד (משרד הבריאות – ט.כ) לבחון את סוגיית כוח האדם במעבדות הרפואיות בבתי החולים הכלליים-ממשלתיים. עליו לבחון קביעת תקינת סף לכוח האדם במעבדות רפואיות, לפי אופי הציוד והמכשור הקיים בה, כדי שיתאפשר מתן שירות ראוי בהתחשב ברמת מיכון המעבדה. כמו כן יש להביא בחשבון את הצורך בהכשרת עובדים ובגיבוי למתן שירות במקרים דחופים בכל שעות היממה (תורנים וכוננים – ט.כ)".

דפוסי העסקה בעייתיים

בעקבות הקושי בגיוס עובדים חדשים, הוציאה נציבות שירות המדינה לפני כשבועיים מכתב למנהלי בתי החולים על גיוס רוקחים ועובדי מעבדה גמלאים עם נהלים לגיוסם. בנוסף לכך, מציעים לעובדים חדשים להיקלט בחוזים אישיים, ולקבל 30-40% יותר. המצב הוא שדוקטור עם 11 שנות ותק מגיע לשכר שעתי של 37 שקלים, ומישהו בחוזה אישי מקבל פי 2. מדובר בתופעה רחבה. בשיבא לדוגמא, יש 300-400 עובדי מעבדה. 20-30% מהם עובדים בחוזה אישי, ו-80% דרך קרן מחקרים.

שביתת עובדי המעבדות הרפואיות (קרדיט: אגף הדוברות בהסתדרות)

מתלושי שכר של עובדי מעבדות שהגיעו לידי מערכת "דבר" עולה כי ערך השעה של עובדי המעבדה נמוך וגם עם וותק, גמולים ותוספות, שכרם של עובדים רבים נשאר נמוך מאוד ביחס לדרישות התפקיד והעומס. כך למשל:

  • עובד מעבדה בעל תואר ראשון, עם 8.5 שנות ותק עבד משרה מלאה (172 שעות) ובנוסף עוד 172 שעות תורנות (9 לילות וסוף שבוע אחד) ופרמיות בסך 55 שעות, השתכר כ-8,600 שקלים עבור עבודה של 2.5 משרות.
  • עובדת במעבדה בבית החולים איכילוב בעלת תואר שלישי עם 8 שנות ותק, השתכרה 7,892 ש"ח נטו לחודש. ערך השעה של עבודתה (ממנו מחושבים שכר הבסיס והשעות הנוספות) היה 35.23 ₪, השלמת הכנסה 539.96, תוספות שכר 37%.
  • עובדת מעבדה של בריאות הציבור בעלת תואר שני, חישוב ותק של 4.75 שנים, ללא גמולים, השתכרה 6,624 ש"ח נטו. ערך השעה של עבודתה  34.43 ש"ח. העובדת מקבלת השלמת הכנסה 1452.82 ₪,ו-21% משכרה הם עבודה נוספת.
  • עובד במעבדה בבריאות הציבור, בעל תואר ראשון, עם חישוב ותק של 22.25 שנים, גמולים א+ ב + 1%,דרגה מקסימלית ללא תפקוד א2+, ערך שעה 46.61 ₪, עבודה נוספת ותוספות 21.3%.

דוגמא נוספת לתנאי העסקה פוגעניים ניתן למצוא במעבדות שמשרד הבריאות דורש שיעבדו 24/7 אבל בגלל המחסור בכוח אדם נוצר מצב שבו צריך להעסיק עובדים במשמרות של 24 שעות. על-פי החוק, אם עובד עובד 24 שעות מגיעה לו מנוחה אחר כך של 24 שעות לפחות, אז בפועל העובדים מועסקים "רק" 23 שעות כדי לעקוף את זה.

יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, מסרה בתגובה כי "מדובר בהזנחה של מערכות במשך למעלה מעשור. כולם ידעו. כולם התריעו מפני קריסת המעבדות ולא פעלו כדי למנוע זאת. כיום העיניים של הרפואה בקריסה. משרדי הבריאות והאוצר הזניחו ועכשיו זורקים הכל על העובדים. רופא לא יכול לזוז צעד בלי המעבדה. לדוגמא, המלחמה בזיהומים – נתנו תקנים לרופאים ולאחיות אבל בלי המעבדה הם לא יודעים כלום על הזיהום. מכיוון שבמשרד הבריאות החליטו למגר את הזיהומים, הנטל נופל על המעבדות. משרד הבריאות רק עושים תחרות מי בית החולים שיש בו הכי פחות זיהומים והכל נופל על המעבדות".

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר