ארגון העבודה הבינ”ל: 7,500 איש מתים מדי יום ממחלות או פציעות הקשורות בעבודתם

חג הפועלים המצוין היום (רביעי) איננו רק יום שמחה של פועלי העולם, אלא למרבה הצער גם הזדמנות לבחון את נושא השמירה על גופם ונפשם של העובדים במציאות בה אי-הקפדה מספקת על בריאות ובטיחות בעבודה גובה מחירים כבדים מפועלים ופועלות ברחבי העולם.

בכל יום מתים 7,500 אנשים כתוצאה מסביבת עבודה לא בטוחה ולא בריאה. 6,500 מתוכם (86%) בשל מחלות הקשורות לעבודה ו-1,000 כתוצאה מתאונות עבודה. הסיבות העיקריות לתמותה הן מחלות במחזור הדם (31%), מחלות הקשורות לסרטן (26%) ומחלות בדרכי הנשימה (17%). בנוסף, בכל יום נפצעים בעבודה מעל מיליון עובדים ברחבי העולם.

מספר העובדים שמתים מדי יום ממחלות ומתאונות הקשורות בעבודה, ברחבי העולם (נתונים: דו"ח ארגון העבודה הבינלאומי. גרפיקה: אידאה)

ב-28 באפריל צוין היום הבינלאומי לבטיחות וגהות בעבודה. דו"ח שהוציא ארגון העבודה הבינלאומי מציין כמה אתגרים המעסיקים את עולם העבודה בהקשר של בטיחות ובריאות בעבודה. על-פי הדו"ח, שינויים בפרקטיקות של העבודה, דמוגרפיה, טכנולוגיה וסביבה, יוצרים חששות ואתגרים חדשים לבריאות ובטיחות תעסוקתית. האתגרים המתפתחים כוללים סיכונים פסיכו-סוציאליים, לחץ הקשור לעבודה ומחלות לא-מידבקות, בעיקר במחזור הדם ובמחלות בדרכי הנשימה ובסרטן.

יותר מ-374 מיליון בני אדם נפצעים או נעשים חולים מדי שנה בשל נסיבות הקשורות לעבודה. ההערכה היא כי ימי עבודה אבודים הקשורים לבטיחות וגהות מהווים פגיעה של כמעט 4% בתמ"ג העולמי ובכמה מדינות הפגיעה מגיעה אף ל-6%, כך על-פי הדו"ח.

"בנוסף למניעה יעילה יותר עבור סיכונים קיימים, אנו רואים שינויים מעמיקים במקומות העבודה. אנו זקוקים למבני בטיחות ובריאות המשקפים זאת, לצד תרבות כללית של מניעה היוצרת אחריות משותפת", טוען מנאל עזי, מומחה טכני של ארגון העבודה העולמי בנושא בטיחות ובריאות תעסוקתית.

הפגנת איגודי עובדים נגד הקבלנים באסון הפיצוץ במכרה בסומה. שמות 201 ההרוגים ועליהם קסדה. מאי 2014 (EvrenKalinbacak / Shutterstock.com)

מבט לעתיד

הדו"ח מדגיש ארבעה כוחות טרנספורמטיביים גדולים המניעים שינויים ובכולם גם טמונה הזדמנות לשינוי.

ראשית, הטכנולוגיה: דיגיטציה, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה ועוד, יכולה גם להשפיע על בריאות העובדים בשל כניסה של חומרים חדשים עם סיכונים בריאותיים שעדיין אינם ניתנים לכימות והערכה. ביישום נכון של שינויים טכנולוגיים אלה הם יכולים גם לסייע בהפחתת חשיפות מסוכנות, לעזור בהכשרה ופיקוח בתחום העבודה.

שנית, שינויים דמוגרפיים בעולם העבודה כאשר למשל לעובדים הצעירים יש שיעור פגיעות תעסוקתי גבוה באופן משמעותי, בעוד שעובדים מבוגרים זקוקים להסתגלות לפרקטיקות וציוד חדשני כדי לעבוד בבטחה. נשים שנכנסות לשוק העבודה במספרים הולכים וגדלים – סובלות ממציאות בה הסבירות שלהן להסדרי עבודה לא סטנדרטיים גבוהה יותר והן בעלות סיכון גבוה יותר להפרעות שרירים ושלד.

שלט בטיחות בסינית בעבודות לחפירות הקו האדום של הרכבת הקלה. ארכיון (צילום: עמר כהן)

שלישית, התפתחות ושינויי אקלים מעוררים סיכונים כגון זיהום אוויר, מתח הנובע מחום, מחלות מתפתחות, שינויי מזג אוויר ודפוסי טמפרטורה שיכולים להביא לאובדן מקומות עבודה. כמו כן, מקומות עבודה חדשים ייווצרו באמצעות פיתוח בר קיימא וכלכלה ירוקה.

ולבסוף, שינויים באופן בו מארגנים את העבודה יכולים להביא לגמישות המאפשרת ליותר אנשים להיכנס לכוח העבודה, אך הם עשויים להוביל גם לנושאים פסיכו-סוציאליים (לדוגמה, חוסר ביטחון, פגיעה בפרטיות, פגיעה בזמן המנוחה, או תנאי עבודה בלתי הולמים בתחום הבריאות והבטיחות וההגנה הסוציאלית) ושעות עבודה מופרזות כאשר כבר היום 36% מכוח העבודה בעולם עובדים בהיקף שעות מוגזם של יותר מ-48 שעות בשבוע.

מה אפשר לעשות?

לאור האתגרים הללו, המחקר מציע שישה תחומים בהם צריכים להתמקד קובעי המדיניות ובעלי העניין האחרים. אלה כוללים יותר עבודת הכנה לקראת סיכונים חדשים בבטיחות וגהות תעסוקתית, אימוץ גישה רב-תחומית ובניית קישורים חזקים יותר לעבודת בריאות הציבור. יש צורך גם בהבנה ציבורית טובה יותר של בעיות הבטיחות והגהות בעבודה. לבסוף, יש לחזק את תקני העבודה הבינלאומיים ואת החקיקה במדינות השונות, דבר שיחייב שיתוף פעולה הדוק יותר בין ממשלות, עובדים ומעסיקים.

עובדים מתקנים גג מאסבסט ללא מיגון ראוי (צילום: Shutterstock)

"כמו גם העלות הכלכלית, עלינו להכיר את הסבל האנושי לאין שיעור שמחלות ותאונות יכולות לגרום. כל אלה טרגיים יותר, כי הם ניתנים למניעה במידה רבה", אומר עזי. "יש להתחשב ברצינות גם בהמלצת הוועדה הגלובלית לעתיד עבודה של ה-ILO, לפיה בטיחות ובריאות תעסוקתית יוכרו כעקרון יסוד וזכות בעבודה".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website