בית המשפט לרשות האוכלוסין: “לא יהיה מי שינקה את חופי הים והמשרדים”
אזרחים זרים בנווה שאנן בתל אביב. “מדובר באנשים ששוהים כדין בישראל במשך עשור ומעלה, ונמצאים פה מתוקף חוק בין לאומי המגן גם על עבודתם” (צילום: משה שי / פלאש90)
בית המשפט המחוזי בלוד דן אתמול (חמישי) בעתירת 8 מבקשי מקלט וארגוני זכויות אדם נגד נוהל משרד הפנים שמגביל תעסוקת זרים ומבקשי מקלט ל-5 ענפי תעסוקה ב-17 ערים בישראל. בית המשפט דרש מנציגי המדינה להחזיר תשובה האם יוכלו לדחות את אכיפת הנוהל שאמור להיכנס לתוקפו ביום ראשון הקרוב לינואר 2023.
לפי הנוהל, תחומי עיסוקם של זרים ומבקשי מקלט יוגבל לעיסוק בענפי הבניין, חקלאות, סיעוד מוסדי, מלונאות ומסעדנות במספר ערים מוגבל. לנוהל מתנגד גם מרכז השלטון המקומי וארגון חברות הניקיון שהגישו בעניין עתירה לבג"צ.
עו"ד אלעד כהנא מקו לעובד, שייצג את העותרים דרש להקפיא את הנוהל עד להכרעה, "מדובר באנשים ששוהים כדין בישראל במשך עשור ומעלה, ונמצאים פה מתוקף חוק בין לאומי המגן גם על עבודתם, ומועסקים מכוח מדיניות רשמית של אי אכיפה שעוגנה בפסק דין של בית המשפט העליון".
"מבקשים להקפיא את המצב שקיים מזה עשור"
עו"ד כהנה הסתמך על קו לפיו לפי הנהלים והחוקים הקיימים, ביחס לאי האכיפה בה נוקטות ממשלות ישראל מאז תחילת כניסת מבקשי המקלט והזרים מאפריקה למדינה, לא מאפשרת אכיפה, התניה או גירוש של זרים עקב הפרת הנוהל, ולכן אין לו יכולת להתקיים.
"מדובר באנשים שאין להם זכויות בישראל. אין להם דמי אבטלה, אין להם ביטוח לאומי, אין להם בטחונות. כל הביטוח הרפואי שלהם נגזר מההעסקה שלהם. בקורונה זה השתקף בצורה של דיווחים קשים על רעב ועוני מחריד. אנחנו מבקשים להקפיא את המצב הקיים, שקיים זה עשור ומעלה, בהיעדר כל חקיקה, בחינת הבקשות או פעולה מסודרת של הממשלה".
מבקשי עבודה בדרום תל אביב. "ברור לי שהנוהל יגרום פגיעה, אך מהצד השני, יש צורך לייצר מדיניות הגירה" (צילום: יוסי זמיר/ פלאש90)
עו"ד לירן גבאי, מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, הסביר שהנוהל יחול ב-1 לאוקטובר רק על זרים שלא הגישו בקשת מקלט או מבקשי מקלט חדשים, שהם לטענתו מעטים, ומי שכבר עובד, יחול עליו הנוהל רק ב-1 בינואר 2023 ולכן, טען, לעותרים הספציפיים אין נגיעה לכניסתו הקרובה של הנוהל.
"אז למה אי אפשר לקבוע שעד ה-1 בינואר לא יהיו פעולות אכיפה? מה בעצם הסירוב להסכים לעיכוב?", שאל השופט עידו דוריאן גמליאל. נכון לעכשיו העמדה של רשות האוכלוסין היא שהנוהל צריך לחול מה-1 באוקטובר", טען עו"ד גבאי. "בכל מקרה, עבור המבקשים התאריך הרלוונטי הוא ה-1 בינואר".
"לא יהיה מי שינקה את המשרדים ואת הבניין הזה"
השופט דוריאן-גמליאל מתח ביקורת על נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה שהפגינו בורות, לא השעינו את קביעת הנוהל על נתונים ולא התייעצו עם כל הגורמים הרלוונטיים. "אם הנוהל יחול מחר לא יהיה מי שינקה את חופי הים, את המשרדים וגם את הבניין הזה. אף מעסיק שזכה במכרז כלשהו לא יכול להיערך לדבר הזה. אני דורש הסברים", אמר השופט. "צריך לתת תקופת ודאות".
עו"ד אורי קידר, מטעם משרד הפנים השיב: "ברור לי שהנוהל יגרום פגיעה, אנחנו לא מנסים לטעון אחרת. אך מהצד השני, יש צורך לייצר מדיניות הגירה". עו"ד קידר טען שמטרת הנוהל הוא למנוע ריכוז משמעותי של זרים בערים מסוימות, שמכבידה על משאבי ותשתיות הרשות ויש לה השלכות מורכבות מבחינה חברתית. "זוהי תכלית שהוכרה כבר כתכלית לגיטימית. לכן אנחנו חושבים שמדובר בנוהל סביר".
לשאלת השופט האם משרד הפנים השעין את קביעת הנוהל על בדיקה לגבי הערים בהן ישנם ריכוזים גדולים של זרים, ענה עו"ד קידר: "אין מחלוקת שיש ריכוז גדול של אוכלוסייה באזור תל אביב, והתפישה היא שמחוז תל אביב הוא מאחז אחד. לגבי הערים האחרות, אין לי מידע". זאת למרות שמלבד תל אביב נקבעו 16 ערים נוספות בנוהל, כולל אזור המרכז, ירושלים ואילת. "רשות מנהלית אוספת מידע לפני שהיא מחליטה משהו", אמר השופט ועו"ד קידר השיב: "אין לי כרגע תשובה".
"אין לנו מידע לגבי הענפים בהם המסתננים עובדים"
התנהלות נציגי משרד הפנים ורשות האוכלוסין המשיך וקומם את השופט דוריאן גמליאל. "האם עשיתם סקירה לגבי ענפי התעסוקה העיקריים בהם עוסקת האוכלוסייה הזו?", שאל, "אין לנו מידע ופילוח לגבי הענפים בהם המסתננים עובדים", ענה קידר.
"למשל, בתל אביב זרים רבים עובדים בשליחויות. למה זה לא נכנס?", שאל השופט. "הענפים שהוחרגו בנוהל אלה ענפים בהם מדינת ישראל מאשרת הבאת עובדים זרים, למעט סיעוד בית", ענה עו"ד קידר. "הסתמכתם על תקציר של ראש יחידת האכיפה בו הצהרתם שנעשה סיעור מוחות ודיון עם מומחים. כל זה לא הסתמך על מידע?", שאל השופט ועו"ד קידר השיב: "השאלות שאדוני שאל עכשיו לא רלוונטיות לאוכלוסייה שהנוהל יחול עליה באחד באוקטובר".
"אני מנסה לעקוב אחר ההיגיון של ההחלטה המנהלית והביסוס העובדתי. אני צריך להבין איך הדברים פעלו כאן", אמר דוריאן גמליאל. "כתבתם שאתם רוצים ‘לעזור’ לרשויות בהם יש ריכוז גבוה של עובדים זרים או מסתננים. מסתבר, אולם, שגם עיריית תל אביב וגם מרכז השלטון המקומי אומרים- לא שאלו אותנו ואנחנו חושבים שזה גרוע. על כן האם המטרה מוצדקת? על מה ביססתם את הנוהל? את האינטרס של מי אתם מקדמים?"
"אפשר להניח שגם ברשויות המקומיות הדברים הם לא מקשה אחת. אכן לא הייתה התייעצות פורמלית, אבל אנחנו סבורים שלא היה צורך", ענה עו"ד קידר. השופט המשיך ואמר, "אדוני, סליחה. זו המטרה שהגדרתם בנוהל. אלה המוטבים הישירים של הנוהל, והם אומרים שפספסתם בגדול.
"ומה עם מעסיקים? שפרנסתם תלויה בעבודתם של האוכלוסייה הזו?", שאל השופט את עו"ד גבאי, שייצג את רשות האוכלוסין וההגירה. עו"ד גבאי השיב, "יש ענפים בהם מדינת ישראל הגיעה למסקנה שיש צורך להביא זרים".
"משרד הפנים מתיימר להתעסק במה שלא לו"
בתום הדיון העריך עו"ד כהנא שבשלב זה יש לעתירה סיכויים טובים. "יש פה בלגן גדול, חוסר בנתונים, חוסר יכולת להבין את אופי האכיפה, וכמובן מה יקרה לאנשים. אנחנו יודעים שלא שותף פה אף גורם רלוונטי. אמנם המבקשים הקונקרטיים כאן לא עתידים להיפגע עד ינואר, אבל צריכה להיות פה היערכות וצריכה להינתן הודעה מוקדמת. בהנחה שהעתירה לא תוכרע, נהיה באותו מצב בעוד חודשיים".
"שוק העבודה אינו בסמכות שרת הפנים", הוסיף עו"ד כהנא. "הממשלה יכולה לקבוע ענפים מסוימים בהם אפשר להזמין עובדים במיוחד או אסור להעסיק עובדים אחרים, אבל בעניין הזה, משרד הפנים מתיימר להתעסק במה שלא לו. להיפך, יש שתי החלטות ממשלה מ-2010 שמדברות על אי אכיפה. הנהלים בהן מדברים על שיתוף פעולה בין משרדי בנושא שלא קרה מאז. כעת אי אפשר שבנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה הממשלה תסדיר את שוק העבודה".
דבר היום
כל בוקר אצלך במייל
הרשמה
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגיות: