“ההבדל בין אמן למעצב הוא שמעצבים יכולים לחלום, לחלום, לחלום – ולהוריד את זה לקרקע”

עמית ישראל | נשוי +3 | 43 | גר בכפר אז"ר | מעצב מוצר ופנים ב"עמית ישראל עיצוב"

"יש אנשים שחושבים שמעצב בוחר את הספה ואת השטיח. זה כל כך רחוק מזה. אנחנו עושים טוטאל-דיזיין שזה לעצב מההתחלה ועד הסוף את כל החלל. בסוף של הסוף, מתישהו, מגיעים גם לבחירה של הדברים.

"אני מגיע בעצמי למקום אותו רוצים לעצב, חשוב לי לראות בלבן של העיניים מה הצרכים והפנטזיות של הלקוח מאותו החלל. אני שואל המון שאלות כדי להבין את ההרגלים, את הניואנסים ואת התחביבים. אנחנו יושבים, הצוות ואני, עושים סיעור מוחות ומבינים מה מתאים לאותו לקוח וכך מגיעים לסגנון העיצובי. אחרי שיש הסכמה של הלקוחות, מגדירים מה יהיה ה-looking feel של אותו מקום. ממה הוא יהיה מורכב, מה יבנה אותו, מה האפקטים של התאורה, איזו רצפה תהיה לו, אילו עמדות ישיבה יהיו, מה תהיה ההשפעה של התאורה.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"אנחנו עובדים עם כל-כך הרבה בעלי מקצוע, קבלנים, אנשי עץ, אנשי בטון, מתכת, מפעלים שמייצרים בלייזר, אנשי תאורה, מפעלים שמייצרים ב-CNC, אמני גרפיטי – מנעד רחב שבכל פעם מותאם לפרויקט.

"לא מזמן יצא לי לעצב מרפאת שיניים לילדים עם מוגבלויות. פתאום צריך לתכנן להם מרפאת שיניים. אנשים נרתעים ומפחדים מרופאי שיניים, בטח ובטח ילדים עם מוגבלות. לקח לי זמן להתגבש עם כל עניין הקונספט. יצרנו טפט של צילומים לשמיים שרואים בהם מספיק עננים ומספיק ירוק, וזו התקרה.

"יש עוד הרבה דברים שהם חלק מהעבודה. יש מכבש של דברים שאתה חייב לטפל בהם ובמדינה שלנו, כמי שעובד קשה, משלם מיסים, אין לך ברירה אחרת. ויש את הפן היצירתי. הייתי שמח להפוך את יוצרות ושהוא יהיה הרוב, אבל זה לא מצליח.

"ההבדל בין אמן למעצב הוא שאנחנו יכולים לחלום, לחלום, לחלום – ולהוריד את זה לקרקע. להבדיל מאומנים שעושים אומנות לשם האומנות ו’אין דבר כזה שאין דבר כזה’ – אצלנו חייב להיות משהו שבסופו של דבר יקרה, בין אם זה בעיצוב מוצר ובין אם זה בעיצוב פנים. בסוף חייב להיות איזה שימוש, איזו פונקציה. צריכים איכשהו להשתמש בזה, צריכים לשבת על זה, צריכים להיות בתוך המשרד, צריכים להיות בתוך המסעדה, בבית. כל דבר שאנחנו עושים הוא עם סיבה, עם צורך.

"יש חללים שאני מגיע אליהם ומרגיש בהם לא נעים ולא נוח. יש לי חברים שאני נמנע להגיע אליהם. יש חללים שאני נכנס ואני אומר אללה-יוסתור מה הייתי עושה פה. תן לי רגע, טיפה תקציב אני מעיף את המקום הזה.

"אני חי את זה כל הזמן וחולם על זה בלילה. יש לי סקצ’בוק ליד המיטה ואני רושם בו הערות. אני מאלה שנותנים ‘פוט נואוטס’ בבוקר כשאני קם או בלילה כשאני הולך לישון. זה חי אצלי וזה מה שאני אוהב. אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר. נסעתי עם הילדים שלי לפני שבועיים לסקי, והילדים אמרו לי על הרכבל ‘די אבא, תפסיק לעבוד’. כבעל עסק קשה לשים את הגבול. כתבתי ששעות המענה הטלפוני הן עד 20:00, אבל אם מתקשרים ב-21:00, אני לא אענה?"

Leave a Reply

Name *
Email *
Website