המהפך הושלם: בארה”ב ובאירופה לא פוסלים הורדת ריבית בעתיד

ממשיכים בעידן הכסף הזול: אחרי שאתמול הודיע נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דרגי, שירחיב את הפעולות של הבנק המרכזי האירופי (ECB) כדי למנוע האטה כלכלית, הודיע היום (רביעי) הבנק הפדרלי של ארה"ב כי ישאיר את הריבית ברמה של 2.5%, אבל הבהיר שלא יהסס להוריד את הריבית אם ההאטה תפגע בכלכלה האמריקאית. מדובר בשינוי כיוון מצד שני הבנקים המרכזיים, שעד לפני כמה חודשים אותתו על העלאות ריבית והפסקת הפעולות בשווקים. שינוי הכיוון יביא להמשך הריביות  הנמוכות באירופה וארה"ב, ולהמשך מדיניות ה"כסף הזול". לאירועים אלה יש משמעות גדולה גם כלפי המשק הישראלי: הורדת ריביות בעולם תמנע ככל הנראה עלייה בריבית על החוב הממשלתי, על אף נתוני הגירעון שפורסמו לאחרונה.

בנאומו אתמול אמר דרגי כי "סיוע נוסף ידרש" בעתיד הקרוב מצד הבנק כדי למנוע פגיעה בכלכלה האירופית בעקבות ההאטה. חלק ממדינות היורו סובלות עדיין מצמיחה אטית מאז המשבר הכלכלי בשנת 2008, ורמת האינפלציה באיחוד עומדת מתחת ליעד של הבנק מזה שנים למרות הריבית האפסית. דרגי רמז שהבנק יעשה כל מה שנדרש כדי למנוע האטה באירופה, וכי הבנק עשוי להרחיב את תכנית ההרחבה הכמותית. במסגרת תכנית זו הבנק המרכזי "מדפיס" כסף ורוכש בשוק אג"ח, ובכך מוריד את הריבית עליהן. רק לפני מספר חודשים הבנק המרכזי הכריז על סיומה של התכנית, אבל כעת נראה שהבנק המרכזי דווקא עשוי להרחיב את הרכישות.

דולרים ושקלים (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

בחודשים האחרונים החלה האטה הכלכלה העולמית בעקבות המתחים ביחסי המסחר בין ארה"ב לסין. המכסים שהטילה ארה"ב על ייבוא מוצרים מסין, והמכסים שהטילה סין בתגובה גרמו לירידה בהיקף המסחר בין המדינות, ולהפסדים לחברות בשתי המדינות. עם זאת, את ההשפעות של מלחמת הסחר בין סין לארה"ב אפשר להרגיש גם באזורים נוספים של העולם. חברות אירופיות דיווחו בחודשים האחרונים על ירידה בהיקף העסקים עם חברות סיניות ואמריקאיות, שמצמצמות את היקף פעילותן בתגובה לחוסר הוודאות. כך, את השפעות מלחמת הסחר מרגישים גם באירופה, שנמצאת בתהליך יציאה אטית מהמשבר שהחל בשנת 2008. ההצהרה של דרגי היא ניסיון לעודד את המשקיעים ולשמור על הצמיחה הקלה שהחלה לצבור תנופה בגוש היורו, ולמנוע חזרה למיתון.

נראה שהבנקים המרכזיים מאותתים על חזרה למדיניות "כסף זול" שמאפיין את הכלכלה העולמית כבר עשור. בימינו כמעט קשה להאמין, אבל לפני קצת יותר מעשור עמדה הריבית בארה"ב על 5.25%, ובישראל על מעל ל-4%. היום מדובר ברמות ריבית דמיוניות, כי בין השנים 2008-2009 צנחה הריבית בארה"ב לרמה של 0.25% בלבד, נשארה שם במשך שנים ורק לאחרונה החלה לעלות באטיות. בגוש האירו התרחשה אותה התופעה, אם כי באיחור ניכר- לעומת ריבית של 4% לפני עשור, הריבית כיום עומדת על 0%, ולא נראה שאלו יעלו בתקופה הקרובה.

כדי למנוע מיתון בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, הורידו כל הבנקים המרכזיים את הריבית לרמת אפס. הוזלת הריבית הקלה על חברות ויחידים להמשיך לצרוך ולהשקיע, בניגוד לנטייה הטבעית לרצות לחכות עם השקעות לזמנים בטוחים יותר. הריבית הנמוכה הופכת את ההשקעות העסקיות לזולות יותר, ואת החיסכון לכדאי פחות.

היום, הריבית הנמוכה מתפקדת כסוג של "מערכת החייאה" לכלכלות המערב. נגידי הבנקים המרכזיים, בעיקר באירופה, בריטניה ויפן, אבל גם בארה"ב, יודעים שהעלאת ריבית לרמה קרובה למה שהיו לפני המשבר תביא להתמוטטות כלכלית. אמנם בחודשים האחרונים נגידי הבנקים הכריזו על "סוף עידן הכסף הזול", אבל הכוונה בזה הייתה העלאות מדודות ברמת הריבית, והקטנת היקפי הרכישה במסגרת ההרחבה הכמותית.

בישראל: הריבית על החוב תישאר נמוכה

לשינוי הכיוון של הבנקים המרכזיים בעולם יש השלכות גם על ישראל. אחד החששות שמזינים את הבהלה האחרונה לגבי גובה הגירעון של הממשלה היא מעלייה בריבית על החוב הישראלי. לטענת חלק מהפרשנים, גירעון גבוה עלול לפגוע באמון של המשקיעים בחוב הישראלי, ולהביא לעליה בריבית על החוב שמדינת ישראל מנפיקה בחו"ל.

עם זאת, ההצהרות האחרונות של נגידי הבנקים המרכזיים באירופה וארה"ב מורידים את הסיכוי שהריביות על החוב הישראלי יעלו, גם אם הגירעון יישאר ברמה הנוכחית. בעשור האחרון, מדיניות "הכסף הזול" יצרה ביקוש גבוה לאג"ח ממשלתית, ולמעשה הורידה את הריבית על החוב של מרבית ממשלות העולם. הסיבה לכך היא שאג"ח ממשלתית היא השקעה בטוחה, שמחזירה רווחים גבוהים יחסית להשקעות חלופיות בטוחות בסביבת הריבית האפסית. סיבה נוספת היא מחסור בנכסים בטוחים אחרים בשוק- באירופה ובארה"ב חלק גדול מאותם הנכסים נקנים במסגרת ההרחבה הכמותית. במצב הזה, החוב הממשלתי, שמגויס בהיקפים גדולים, מהווה אפיק השקעה אטרקטיבי, גם אם הריבית עליו נמוכה.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website