הנשיא ריבלין באזכרה לרבין: “לא יום להתקרבנות, זהו יום של לקיחת אחריות משותפת”

יום הזיכרון ה-24 לרצח רבין צוין היום (ראשון) במערכת החינוך, בצה"ל, בטקס בהר הרצל ובמליאת הכנסת. בכיכר רבין התאספו למעלה מעשרת אלפים בני נוער ומבוגרים לאירוע ‘האסיפה הישראלית’ שכלל מעגלי שיח בנושא הדמוקרטיה הישראלית, בהשתתפות פעילים חברתיים, אנשי תקשורת ואנשי ציבור.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר באזכרה בהר הרצל כי "האם אנחנו רוצים לקבע את רצח יצחק רבין, בדברי הימים של האומה שלנו, כאירוע שפיצל בין ממלכת יהודה לישראל או כאירוע שגרם לנו להתעשת, להיזכר, איזה מחיר נורא יש לאיוולת של האלימות הפוליטית, איזה מחיר נורא יש ליוהרה?

מה המסר ששומעים היום הילדים והילדות שלנו? האם נצליח שביום הזה, רק ביום הזה, פעם אחת בשנה, ילדה בחיפה תשמע את אותה המסר ששומע ילד בבני ברק את אותה המסר ששומעת ילדה בשפרעם, ששומע ילד באלקנה.

זה נשמע לנו מופרך אבל האמת היא שמה שמופרך הוא שאנחנו מראש מוותרים, מרימים ידיים. הרמת הידיים הזאת, ההעדפה שלנו להתכרבל בנוחות בשמיכה האידיאולוגית והזהותית הנעימה של כל אחד ואחת מאיתנו, להתקרבן כל אחד במקומו, במקום לייצר קול ממלכתי ברור ביום הזה, היא זרע פורענות. זהו לא יום להתקרבנות, של אף אחד ושל אף קבוצה, זהו יום של לקיחת אחריות משותפת שמבוססת על זיכרון משותף: זיכרון הרצח וזיכרון התהום האורבת תחתיו."

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בישיבת הכנסת לזכרו של רבין: "ההתנקשות הנפשעת משחזרת מעשי קנאות חמורים לפני אלפי שנים. מכאן פגיון הסיקריקים, ומכאן כדורי האקדח. כולנו חייבים לסלק מרקמת הדמוקרטיה שלנו גידולים ממאירים של תרבות אלימה שמצדיקה הסתה לפגיעה פיזית ביריבים פוליטיים. הגדרתם כ"בוגדים", קריאות לרציחתם."

כחלק מאירועי הזיכרון לציון רצח רבין נערכה הערב, (ראשון) "האסיפה הישראלית" המרכזית בכיכר רבין, בהשתתפות למעלה מ-10,000 בני נוער ומבוגרים, חילונים ודתיים, אנשי ימין ושמאל. את האירוע יזמה קואליציית "זוכרים את הרצח. נאבקים על הדמוקרטיה" בהובלת תנועות הנוער, תנועת דרור ישראל ובשיתוף מרכז רבין וקק"ל. יו"ר מרכז יצחק רבין, דליה רבין, וכלת פרס ישראל, מרים פרץ נשאו דברים בטקס הנעילה של אירועי הזיכרון.

לראשונה השנה הגיעו לכיכר אנשי רוח, תרבות, תקשורת ופעילים חברתיים שהובילו את המפגשים עם הציבור הרחב. בין היתר: אורי בנקי שבתו שירה נרצחה במצעד הגאווה בירושלים, כלת פרס ישראל עדינה בר שלום, העיתונאים ששידרו בליל הרצח אילה חסון, יעקב אילון וגדי סוקניק, במאי הסרט "ימים נוראים" ירון זילברמן, ראש ישיבת בר אילן בת"א הרב בני פרל, הדסה פרומן אלמנתו של הרב מנחם פרומן, איש השב"כ לשעבר דביר קריב שחקר את יגאל עמיר בליל הרצח, חיים אסא לשעבר יועץ לביטחון לאומי של רבין, איש החינוך והדו-קיום עלי זחאלקה.

דליה רבין, בתו של יצחק רבין: "אתם מקיימים כאן את המורשת שלו. זו המורשת של יצחק רבין, המוני בני הנוער מכל הארץ מכל המקומות והשוני זה המורשת של יצחק רבין. להתאסף נוער כאן מכל הארץ, מכל התנועות כדי לקיים דיון על הסוגיות הבוערות ומנסים להגיע להסכמה, מתווכחים כמו בני אדם."

כלת פרס ישראל מרים פרץ: "רסיסי הכדורים ההם חדרו ופגעו בכולנו, ברקמה האנושית אותה בנינו בעמל וביזע. לרצח הזה היו השפעות על דמותה של החברה הישראלית, ומאז – נפער בור גדול. הרוצח הרים את ידו על כללי הדמוקרטיה וביריות ניסה להשתיק דעה שאינה תואמת את תפיסת עולמו. בכיכר הזאת ניסו לגדוע חלום ותקווה, ואנחנו כאן היום כדי לאמר בקול – "עוד לא אבדה תקוותנו".

המקום הזה בו נשפך דם תובע מאתנו לזכור ולא לשכוח. לזכור שיהודי קם על יהודי, שזה קרה אצלנו, בבית שלנו, במשפחה שלנו.

ועם זאת הוא תובע מאתנו אמונה – אמונה שאפשר לתקן ולבנות חברת מופת כשהרצח הזה ילווה אותנו לעד כאות קין. אמונה שהבית הזה הוא של כולנו וכולנו נשאר כאן – דתיים ושאינם דתיים, שמאל וימין, ערבים ויהודים, עדות המזרח והמערב, נשים וגברים. אף אחד לא הולך מכאן."

גדי סוקניק: "מוטי קידר הוא מטורלל, אבל יש לו תומכים רבים. מעבר לקו הירוק, ביישובים הקטנים, יש לו רוב. לצערי, שם תאוריית הקונספירציה היא השלטת.

"כשנשלחתי לקבל את תגובת ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו, יומיים אחרי הרצח, לתגובה מצולמת. בתגובה הראשונה, הוא לא הזכיר המילה את הרצח, רק תקף במתקפה חריפה את אלה שמאשימים אותו ואת הימין ואת הרבנים, בהסתה שגרמה לרצח. כשסיים, אמרתי לו שהוא שכח להזכיר את הרצח. הוא  הופתע מעצמו, והתגובה הוקלטה שוב, כשבראשה הגינוי לרצח."

עדינה בר שלום: "אנחנו נאבד את העם היהודי אם לא נבין שהחלום של מדינה יהודית בה כולם מקיימים תרי"ג מצוות היא לא ריאלית. בפוליטיקה החרדית אין להשקפה הזאת ייצוג, הם רוצים הכל או כלום ואני חוששת שנשאר עם כלום".

יעקב אילון: "חשבנו שלפני 24 שנים שברנו את השיא של הוויכוחים והסכסוכים – היום אנחנו שוברים אותו כל יום מחדש. האם ייתכן, רצח פוליטי גם היום? לגמרי כן, לצערי. איך יהיה תיקון? לא מלמעלה. רק אם נצליח לקיים שיח."

איילה חסון: "אני שאלתי את רה"מ יצחק רבין שבועיים לפני הרצח פה בכיכר מלכי ישראל, אם הוא לא מפחד שיהודי יפגע בו? רבין ענה שבתוך עמו הוא לא מפחד. ידעתי לשאול לא בגלל שאני נביאה, אלא בגלל שהרגשתי את השנאה שהייתה באותם ימים, איך כל צד חשב שכל האמת אצלו. התקשרתי לשובל שהיה ממ"ר המשטרה באירוע לשאול כמה אנשים בכיכר, כי אז דיווחנו רק את ההערכות של המשטרה כמקור מהימן. והוא ענה לי ‘רגע איילה, אני מלווה את ראש הממשלה במדרגות.’ שמעתי צעקה ואז השיחה ניתקה.

אין הפגנה שלא ראיתי בה את הכעס והשנאה והסנטימנט ואת השימוש במילה בוגד. חייבים להוקיע את המילה בוגד מהשיח. זו סכנה ממשית לדמוקרטיה."

מהמארגנים נמסר, "יום הציון לרצח צריך להפוך לאט לאט ליום שאותו מציינים כל הישראלים. אנחנו שמחים שהאסיפה הישראלית מצליחה להביא שיח אחר ותרבות שונה ובזה העוצמה שלנו האזרחים. אנחנו מקווים שאסיפה ישראלית תתרחב לכל יישוב בישראל – יש לכך צמא אדיר."

 

Leave a Reply

Name *
Email *
Website