הפרטת החשמל: תחנת אלון תבור תימכר למבטח שמיר, רפק וצ’יינה הארבור הסינית

חברת החשמל דיווחה הבוקר (שלישי) לבורסה כי הזוכה במכרז למכירת תחנת הכוח אלון תבור היא קבוצת MRC אלון תבור המורכבת מקבוצת רפק אנרג’י, חברת הבנייה צ’יינה הארבור וחברת האחזקות מבטח שמיר. ההצעה הזוכה עמדה על 1.872 מיליארד שקלים, כאשר הצעת קבוצת OPC אלון תבור עמדה על 1.788 מיליארד ש"ח. תחנת אלון תבור היא תחנת כוח בעמק יזרעאל שהופעלה עד כה על ידי חברת החשמל, והצאה למכירה במכרז לגורמים פרטיים כחלק מהרפורמה במשק החשמל.

במסיבת עיתונאים במשרדי חברת החשמל אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ כי "זו בשורה אדירה למשק החשמל, להצלחת הרפורמה – המקיפה אי-פעם בחברה ממשלתית בישראל. זו הבעת אמון עצומה של המגזר העסקי בארץ ובעולם בהצלחת הרפורמה. אחרת לא היו לוקחים את הסיכונים הללו ולכן זהו יום חג למשק האנרגיה, לחברת החשמל ולאזרחי ישראל". מחיר המכירה גבוה במעל 100% מהשווי בספרים (900 מיליון שקל), אלא שמדובר בהסדרות תעריפיות שונות שמעלות את ערכה הכלכלי של התחנה, בייחוד לאור האפשרות לבנות עוד תחנת כוח בהיקף של כ-200 מגה-וואט בקרקעות התחנה הקיימת, המספקת כיום 600 מגה-וואט.

ירידה בתעריף בקרוב?

מתווה הרפורמה במשק החשמל מיועד לשמור על איזון תקציבי בין ההכנסות ממכירת תחנות כוח לבין ההוצאות בשל פרישה של כ-2,200 עובדים בחברת החשמל. כעת מעריך השר שטייניץ כי רשות החשמל תוכל לאשר הורדה של תעריף החשמל כבר בעדכון הקרוב, בהיקף של 2-3% ולא בעוד שבע שנים, בהסתמך על האפשרות שמכירה זו מבשרת גם על הצלחה במכירות הבאות, ובהן תחנות גדולות יותר.

יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל אמר כי הוא סבור שהמהלך הזה מראה שהתקבלו החלטות נכונות ברפורמה, ושתהיה לכך השפעה דרמטית על הורדת יוקר המחיה ועל הצמיחה במדינת ישראל.

אזור התעשייה אלון תבור (צילום: דוד שי/ויקימדיה)

לדברי מנכ"ל החברה עופר בלוך, "ועדת המכרזים בחנה שבע הצעות. כולן מעידות, ללא יוצא מהכלל, על אמון גבוה של המשקיעים בתחנות הכוח של חברת החשמל ובעובדיה. ניהלנו את אחד המכרזים הגדולים והמורכבים במשק בשנים האחרונות, בלוח זמנים חסר תקדים. אני רוצה להודות לחברי ועדת המכרזים ולכל מי ששותף בתהליך הזה, לארגון העובדים שהוא שותף מלא ולעובדי החברה שמתפעלים את תחנות הכוח יום יום ושעה שעה. הם עובדים בתנאים פיזיים לא פשוטים ומבטיחים את איכות אספקת החשמל לאזרחי המדינה".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי במשך 22 שנה ניסו להעביר את הרפורמה במשק החשמל, והממשלה לקחה צעד לאחור. הוא שיבח את השר שטייניץ ש"גילה אומץ רב" והודה למנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי וליו"ר רשות החשמל אסף אילת. "הממשלה עבדה ביחד וכיוונה לתוצאה ולא לרעשי רקע אחרים", הוסיף באב"ד, אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק מהתהליך הזה. אנחנו מחכים למכירה של אשכול, התחנה האחרונה".

באב"ד בירך גם את העובדים, שמקבלים היום 150 שקלים מתוך 1,700 כאחד הצעדים שמוגדרים ברפורמה. שטייניץ הדגיש כי ברפורמה הזו העובדים יזכו לתשלום בהתאם לעמידה באבני הדרך, בשונה מרפורמות אחרות – ובכך רמז לרפורמה בנמלים ב-2005, שהעניקה תוספות שכר לעובדים, ולא מימשה את כוונתה להפריט את הנמלים, בעת שראש הממשלה נתניהו היה שר אוצר ומאיר שטרית שר התחבורה.

שר האנרגיה יובל שטייניץ בכנס סביבה 2050 (צילום: מור הופרט)

חברת החשמל יוצאת ממקטע הייצור

שר האנרגיה יובל שטייניץ הדגיש את היקף היציאה של חברת החשמל מתחום ייצור החשמל ואמר כי "כשחברת חשמל תרד ל-30-40% הכוונה היא לכושר הייצור במשק, לא הפקת חשמל בפועל. מכיוון שתחנות חדשות יותר מודרניות ויותר זולות, ההפקה של חברת החשמל בפועל תהיה פחות מ-20%. לפרק כזה מונופול בשש שנים זה די מהיר. התחרות האמיתית היא בתחנות הגז, שם חברת החשמל כבר בקרוב יורדת מתחת ל-50% מכושר הייצור".

השאלה הגדולה: לאן תוביל ההסדרה החדשה?

בשונה מהדימוי הרווח לגבי החיבור בין הפרטה ותחרות, לא זה המצב במשק החשמל. ההפרטה עד כה נעשתה תוך "עטיפת" הרוכשים בהסדרות מיטיבות שמנעו תחרות. מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי ציין כי "רוב היכולת שתישאר לחברת החשמל היא פחמית. כשיש שבע חברות שונות שמתחרות במרכז, זו תחרות. זה מאוד משמעותי. לפני הרפורמה היו יצרנים פרטיים שלכל אחד היו מתאימים את ההסדרה שלו כדי שיקום. פעם ראשונה יש תחרות על הזכות כדי להיכנס למשק החשמל".

עד כה, הכנסת יזמים פרטיים לא גרמה לתחרות, אלא רק לחלוקת השוק ממונופול מרכזי למונופולים פרטיים קטנים יותר. בינתיים, לא ברור באיזו מידה מכירת התחנות של חברת החשמל תביא להסדרה תחרותית, והאם זו תצליח להוזיל את מחיר החשמל. יצרנים פרטיים שלא ייצרו חשמל עדיין יקבלו תשלומים על זמינות, ובכך יצומצם הסיכון בעבורם במידה שעוד לא נחשפה במדויק. במקביל, ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת וכן ייצור חשמל בתחנות ותיקות ימשיכו ליהנות מהבטחות רכישה לחשמל ותעריף מובטח ברובו או במלואו, ולכן עוד מוקדם לדעת מה יהיה האפקט וקצב ההתפתחות של הסדרה חדשה במשק החשמל.

חיסרון אחד של ההפרטה כבר ידוע – הקמת יותר תחנות כוח מהנחוץ, משום שלא ניתן לכפות על יזמים פרטיים להקים תחנות כוח. בהתאם לכך, המדינה צריכה להיערך לאפשרות שחלק מהפרויקטים לא יקומו בסופו של דבר. עוד עיקרון ברור הוא שלא ניתן לקדם הסדרה תחרותית ללא עודף של כושר ייצור, ולכן הבזבוז שייווצר כתוצאה מהקמת תחנות כוח בעודף אמור להיות מכוסה על-ידי תעריפים יעילים יותר, במידה ואכן אלו יחוללו הורדה במחיר. בממשלה ובמשק האנרגיה בטוחים כעת כי הפרטת תחנות הכוח מועילה לציבור, ולא מתייחסים לאופן בו ימנעו סיכונים אחרים שהפרטה שכזו גרמה במדינות אחרות, כמו אירועי עלטה בארה"ב, ומניפולציות במחירי החשמל בעזרת הקטנות מכוונות של ההיצע.

תחנת הכוח רוטנברג באשקלון (צלם: יוסי וייס, חברת החשמל)

עתיד האנרגיות המתחדשות

השר שטייניץ הסביר באריכות את מדיניותו בתחום האנרגיות המתחדשות: "שלא תהיה טעות לגבי אנרגיות מתחדשות – נעשה את המיטב, ועושים כבר היום בזכות ההסדרות החדשות – עושים בערך פי 10 בשנה מאשר מה שעשינו לפני 5-6 שנים. גם שם הדברים סוף סוף זזים. ב-2014 אנרגיות מתחדשות היו פחות מאחוז בודד ממשק החשמל והגענו ל-4% השנה, ובסוף השנה הבאה נגיע ל-10%. זו בשורה משמעותית. אפשר לזלזל בכל דבר, אבל כשעושים פי עשר מלפני כמה שנים, צריך לברך על זה. ישראל היא לא ניו זילנד ולא גרמניה. בניו זילנד אפשר להגיע ל-70% עם סכרים ענקיים, והם נותנים חשמל גם בלילה ובכל העונות. בגרמניה, מחוברים לכורים הגרעיניים של צרפת, ולתחנות הפחמיות של פולין, וכשיש בעיה נשענים עליהם.

"בישראל אין נהרות אדירים והידרו אלקטריקה יציבה ולא מחוברים לכורים הגרעיניים של צרפת. כל עוד אין אפשרות לאגור כמויות אדירות של חשמל בזול, בלי לאבד 20-30%, באופן שמאפשר להתמודד עם שבוע מעונן, אז נצטרך להישען לא רק על אנרגיית השמש. אנחנו יוצרים ביטחון אנרגטי בעזרת הגז, והמקסימום שנוכל לעשות בעזרת אנרגיות מתחדשות, עד שיהיו פתרונות אגירה זולים שמאפשרים למדינה שלמה אגירה להיקף של שבוע. היעד הוא 17% ל-2030, ו-10% בסוף שנה הבאה. אולי נגדיל את היעד בכמה אחוזים נוספים. ללא אגירה למדינה שלמה לימים סגריריים בחורף, נצטרך להסתמך בעיקר על גז. אנחנו חייבים לספק חשמל גם בלילה, ולא נקבל גיבוי מהכורים של סוריה. לכן, כשמדברים על אנרגיות מתחדשות עושים סלט שלם. אנרגיית רוח היא לא שמש, ואנרגיית שמש היא לא גיאו-תרמית, וכולן שונות מאנרגיה הידרו-אלקטרית."

"אנחנו מחויבים לזה, וכבר רואים ירידה בזיהום האוויר, בזכות המהלך של הפחתת הפחם בחדרה", הוסיף שטייניץ, "אנו רוצים לסגור את התחנות הפחמיות בחדרה ולאחר מכן נסגור גם באשקלון. הפחתנו פחם, סולר ודיזל בתחנות הכוח. ב-3 השנים האחרונות ישראל היא באחד המקומות הראשונים בהפחתת הדלקים המזהמים. גז הוא כמעט אפס זיהום. אף אחד לא ישרוף פחם או דיזל בבית, אבל לשרוף גז בבית זה לא מזהם, ומשתמשים בגז לחימום ולבישול. אלו האנרגיות הכי נקיות והכי ידידותיות. הפחתנו את השימוש בפחם בחצי ויש לזה תוצאות, וזו רק ההתחלה".

פעילי סביבה מדגישים כי גם אם שריפת הגז היא פחותת זיהום, הרי שהיא תורמת לאפקט התחממות כדור הארץ דרך פליטת CO2, והליך ניקוי הגז הוא הליך מזהם ביותר, הגם שהוא מתקיים בים. לכן, אין להציב את הגז בשורה אחת עם אנרגיות מתחדשות, אלא כחלופה פחות פוגענית, אך שייכת עדיין לקטגוריית הדלקים הפוסיליים המזיקים. כמו כן, גז הבישול – פרופאן – גורם למעט פחות פליטה של CO2 מאשר גז מתאן, המופק ממאגרי הגז.

עוד חוליה בשרשרת הסינית?

השותפות של חברת צ’יינה הארבור הסינית בקבוצה הזוכה משלימה את הפיכת מירב התשתיות בישראל, למעט חיפושי נפט וגז, לכאלו בהן פועלות חברות סיניות. השר שטייניץ אמר כי אין בכך סימן מדאיג. "מדובר בקבוצת חברות זוכות בתחנה אחת קטנה יחסית, אין לסינים שליטה בקבוצה הזוכה. נכון שהאמריקאים מודאגים ממעורבות סינית בישראל, אך אלון תבור איננה סיבה לדאגה". ללא קשר לדאגות האמריקניות, השר הסביר כי ממשלת ישראל עצמה איננה מודאגת מכלל היקף המעורבות הסינית בתשתיות בישראל. מעורבות זו בפרויקטים כמו מנהרות הכרמל, רכבות קלות, נמלים חדשים וחברת תנובה מעניקים לסינים מידע אסטרטגי לגבי אופן הפעולה של מערכות מסחריות ואזרחיות קריטיות בישראל. מעבר לחשש מפני שליטה עסקית, הרי שקיים חשש מפני זליגת מידע, סודות מסחריים, טכנולוגיות ומידע על מבנה המערכות האזרחיות, שיש לו משמעות אסטרטגית בעידן של לוחמת סייבר.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website