הציבור הישראלי משתתף בעל כורחו בניסוי קיצוני על שוק האשראי

בנק ישראל צפוי להודיע השבוע על הגבלות שיוטלו על אפליקציות התשלומים החדשות של הבנקים (ביט, פפר פיי ופייבוקס) שנועדו לאפשר לבנקים להגדיל את השוק אליו הם פונים, אבל עורר את זעמה של ‘קרן ורבורג פינקוס’ האמריקאית שרכשה לאחרונה את חברת האשראי ‘לאומי קארד’. על פי הדיווחים, יוגבלו האפליקציות למחזור של 2 מיליארד שקלים בשנה – סכום מזערי לעומת הפוטנציאל שצופים להן הבנקים.

אפליקציות התשלומים נועדו למעשה להגביר את רווחי הבנקים, לאחר שאלו אולצו למכור את חברות כרטיסי האשראי בעקבות ‘חוק שטרום’ לעידוד התחרות בענף הבנקאות. האפליקציות מאפשרות העברות מיידיות של כספים ללא מזומן, בדומה לשירות שמעניקות חברות כרטיסי האשראי, אך במחירים נמוכים בהרבה. כך, קיוו הבנקים להתחרות בחברות כרטיסי האשראי, על ידי הצעת השירות לעסקים שכיום אינם מקבלים אשראי בגלל עלות הסליקה. בישראל קיימם היום כ-350 אלף עסקים קטנים שאינם מקבלים אשראי, והמחזור השנתי שלהם מוערך בכ-60 מיליארד שקלים בשנה.

אילוסטרציה (צילום:shutterstock).

 

אולם מהלך זה עורר את זעמם של המשקיעים שחתמו על הסכם רכישת חברת ‘לאומי קארד’ מידי בנק לאומי. על פי דיווחים, הפעילו נציגי קרן ההשקעות האמריקאית ‘ורבורג-פינקוס’ לחץ כבד על משרד האוצר ובנק ישראל, במטרה להביא להגבלת יכולתם של הבנקים לפעול בשוק התשלומים לעסקים הקטנים. טענותיה של הקרן היו שכדי להבטיח תחרות הוגנת בין חברות כרטיסי האשראי, שיעמדו בקרוב באופן עצמאי מול הבנקים, על המדינה להטיל הגבלות על יכולת הפעולה של הבנקים.

מי שיש בסמכותה להטיל מגבלות מהסוג הזה היא המפקחת על הבנקים, חדוה בר. עם זאת, גורמים במשרד האוצר הם שלוחצים על הפיקוח להטיל את המגבלות. משרד האוצר היה תומך נלהב במהלך הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, בשם הגברת התחרות בשוק האשראי. בנוסף, איומה של ‘קרן ורבורג פינקוס’ לסגת מהסכם הרכישה מרחף מעל ראשו של כחלון, שמתייחס להגברת התחרות בשוק האשראי כאחד ההישגים המשמעותיים שלו כשר אוצר. דווקא לקראת בחירות, קריסתו של הסכם הרכישה עלולה לפגוע בתדמיתו.

המפקחת על הבנקים חדוה בר בוועדת החקירה הפרלמנטרית על האשראים לטייקונים. 25 בנובמבר 2018 (צילום: נועם ריבקין פנטון/פלאש90)

מבנק ישראל נמסר כי תגובה תגיע רק לאחר קבלת ההחלטה על גובה המגבלה שיוטל על אפליקציות התשלומים. עם זאת, ניתן לשער שבבנק ישראל מרוצים פחות מדרישת המשקיעים. אם אכן יוגבלו הבנקים למחזור של 2 מיליארד שקלים בשנה, הרבה פחות ממה שדרשו הבנקים – הגבלה של עד 5 מיליארד, יהווה הדבר התערבות בוטה בשוק החופשי.

מיתוס השוק החופשי

לכאורה מפתיע לראות את אבירי השוק החופשי במשרד האוצר תומכים בהתערבות גסה כל כך של המדינה בעניינים שלטענתם אינם נוגעים לה. הרי הגבלת אפליקציות התשלום מהווה כמעט תכנון של שוק האשראי על ידי המדינה, שמחליטה כמה רווח מותר לבנקים להפיק מפעילות עסקית. מי שתמך בהפרטות ובקיצוצים תקציביים בטענה שאין זו עניינה של המדינה להתערב בשוק, תומך כעת בהתערבות המדינה כדי להגביל את רווחי הבנקים.

למעשה, חוק שטרום מהווה תכנון ממשלתי חסר תקדים של שוק האשראי, וכבר זכה לביקורת מימין בנושא זה. מדינת ישראל היא המדינה המערבית הראשונה שמתערבת בקנה מידה כזה בשוק האשראי, במטרה להגביר את התחרות באופן מכוון, גם כשזו לא עולה מהשוק ללא "עזרה".

בספרו ’21 דברים שלא מספרים לכם על הקפיטליזם’ כותב הכלכלן המפורסם מאוניברסיטת קיימברידג’ הא-ג’ון צ’נג כי "אין כזה דבר שוקים חופשיים". לטענתו, המדינה מספקת תמיד את התשתית בה פועלים השחקנים בשוק. כך, חוקים כמו שכר המינימום, איסור על עבודת ילדים ואיסור התעמרות בעבודה אינם מהווים "התערבות" המדינה בשוק, אלא קביעת גבולות הגזרה שלו. בנוסף, המדינה מנהלת את השוק בפועל בכך שהיא מפקחת על העמידה בחוקים: כשאזרח לא עומד בהחזר חובותיו הוא מגיע לבית המשפט של המדינה, ועלול להישלח לכלא של המדינה, על ידי המשטרה- גם היא זרוע של המדינה.

טענתו של הא-ג’ון צ’אנג היא שאופן התערבות המדינה בשוק נקבע תמיד ידי בעלי הכוח, שמתארים את המהלך כ"טבעי". בדיוק כך, יכולים במשרד האוצר לתמוך בקיצוץ תקציבי בטענה שבמצבו הטבעי של השוק הוא פועל ללא התערבות המדינה, אבל לתמוך במהלך ריכוזי של תכנון התחרות בשוק בטענה שרמות התחרות בישראל אינן עומדות ברמה האידאלית באופן טבעי לשוק חופשי. כך, במקרה זה, ניצח האינטרס של קרן ההשקעות ורבורג פינקוס, על ידי שימוש בכוחה של המדינה כדי להתערב בשוק. כל זאת בזמן שבמשרד האוצר טוענים שמודבר במהלך "טבעי", שיטיב עם הציבור הישראלי דווקא.

נזכיר כי אין כל הוכחה שפתיחת שוק הבנקאות לתחרות מביאה איתה הורדה משמעות בריבית הממוצעת לצרכן או לעסקים הקטנים – מי שנחשב "האזרח הקטן" שאת טובתם הוועדה טוענת לקדם. להנחה הזו אין הצדקה מחקרית, ואין דוגמאות ממדינות אחרות בעולם עליהן אפשר להצביע כדי להצדיק אותה. ישראל היא, במובן הזה, חוד החנית של הגברת התחרותיות בשוק האשראי. באף מדינה אחרת בעולם מהלך כזה לא נעשה, ולמעשה מדובר בניסוי שנערך על הציבור הישראלי.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website