“הרצח של וופא עבאהרה חשף את הרשלנות של החברה, המשפחה, הרווחה, המשטרה, ומערכת המשפט”

ניידת המשטרה שחנתה השבוע בעראבה, מחוץ לבית משפחתה של וופא עבאהרה ז"ל, שנרצחה על ידי בן זוגה לשעבר ואבי ילדיה, לא נסכה בבני הבית ביטחון. העובדה שרביע כנעאנה, עדיין מסתובב חופשי, לא נותנת להם מנוח ופנאי להתאבל.

כפי שפורסם, ביום שני בשבוע שעבר, לאחר שחזרו מדיון בבית הדין השרעי בנוגע להסדרי הראיה של חמשת ילדיהם המשותפים, התנגש כנעאנה עם רכבו ברכבה של עבאהרה, בכיכר הכניסה המערבית לעיר. על פי עדויות, הוא יצא מרכבו, דקר אותה בפלג גופה העליון, ולמרות נסיונותיהם של עדי ראייה לעצור אותו, נמלט מהמקום. עבאהרה פונתה למרכז הרפואי פדה-פוריה ומותה נקבע זמן קצר לאחר מכן. הרוצח עדיין מסתובב חופשי.

וופא עבאהרה ז"ל. חששה לחייה וביקשה הגנה מהמשטרה (צילום: אלבום פרטי)

בין בני הזוג לשעבר התגלע סכסוך כבר לפני מספר שנים. עדויות שונות תיארו מסכת התעללויות של רביע בוופא ובילדיהם. רביע ריצה עונש מאסר של חצי שנה בגין אלימות במשפחה. לאחר שהפר את תנאי שחרורו, נשפט לעוד חצי שנת מאסר על תנאי. בחודש אוקטובר האחרון הוגשה תלונה נוספת בנושא.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הקלטת שיחה של האישה עם שוטר, שליווה אותה במקלט לנשים מוכות בו שהתה בשנה האחרונה, ובה היא נשמעת מבקשת הגנה, והשוטר מבקש ממנה שלא תגיד לו איך לבצע את עבודתו, פורסמה בתקשורת והכתה גלים. במשטרה אומרים שהדברים הוצאו מהקשרם ושרק בזכות התערבות המשטרה, שמילאה את תפקיד הרווחה, התקיים דיון "אורות אדומים" הנוגע לאישה.

ועדת "אורות אדומים" בה שותפים גורמי רווחה וביטחון ישוביים, מתכנסת כל אימת שיש חשש לפגיעה בחיי אדם. העובדה שדיון כזה התקיים בנוגע לסכסוך בין בני הזוג לשעבר, מעידה על כך שהמערכות הכירו את המצב וכשלו בהתמודדות איתו.

"המקרה חשף את הרשלנות של החברה, המשפחה, הרווחה, המשטרה, מערכת המשפט ושל הארגונים שטיפלו", אומרת חתאם ואכד, יו"ר נעמת במרחב גליל מרכזי, ובעצמה תושבת עראבה. ואכד ארגנה מאז הרצח הפגנה בכיכר המרכזית בעיר, נפגשה עם תלמידים, מנהלים ועובדות, כדי לחנך, להסביר ולגייס תמיכה במחאה.

"יש הסתה נגד ארגוני נשים במסגדים"

"מאז הקורונה יש נסיגה חריפה בעבודה של נשים ערביות, הגענו במדדים ל-2007", מסבירה ואכד את ההקשר הרחב למקרה. "בגלל שהרבה נשים ערביות עובדות בסקטור הפרטי, שם הניצול חוגג, הרבה נשים נכנסו למעגל האבטלה, וזה כמובן השפיע על נשים נפגעות אלימות. כשהמצב הכלכלי קשה, המשפחה לא יכולה להבטיח את המצרכים הבסיסים. זה יוצר מתח, דיכאון. ויש כאלו שמשתמשים באלימות. בסגר כולם ביחד, לא התרגלו לזה. מתחילים חיכוכים, ויכוחים, וזה מתפתח לאלימות. יש גברים שהיתה להם נטייה לפני זה, והמצב הזה מעודד אותם".

חתאם ואכד. "אני אישית לא מפחדת, אבל אני רוצה שהנכדה שלי תחיה בביטחון" (צילום: אלבום פרטי)

"יש תחושה של בושה, של אכזבה גדולה, של אי אמון במערכות – המשטרה, בתי המשפט", אומרת עו"ד מונאס אלעי, שמאית מקרקעין, הממונה על מניעת הטרדות מיניות בעיריית עראבה, אם לשלושה ותושבת העיר. "מאז הרצח מדברים על זה בכל מקום. בעבודה, במשפחה. כולם מאשימים את כולם. יש טענות נגד המשטרה, נגד הרווחה, נגד המשפחה של הרוצח".

"שואלים אותנו, ‘אתם ארגוני הנשים, מה אתם עושים?’", מספרת ואכד. "אנחנו מרגישות לפעמים חסרות אונים. אנחנו מובילות מאבקים, אבל חוץ מזה ומללחוץ על כל הכתובות, מה הכלים שיש לנו? יש הסתה נגד ארגוני נשים במסגדים, יש נשים שמובילות מאבקים ומאוימות. אני אישית לא מפחדת, אבל אני רוצה שהנכדה שלי תחיה בביטחון".

מאז הרצח מתקיימת כמעט בכל יום הפגנת מחאה בעראבה. ואכד ארגנה את ההפגנה הראשונה, שהתקיימה בזמן ההלוויה של עבאהרה, ומאז ארגונים מהעיר ומחוצה לה, תלמידי בית ספר ונשים בכל הגילים מוחים בכיכר בה ארע הרצח.

"תודה לאל שאין לי בת"

"לפני שהתחתנתי עם בעלי ז"ל, עשיתי איתו הסכם", מספרת ואכד. "המכה הראשונה תהיה האחרונה. אפילו בצחוק אסור. אסור. והוא שמר על זה, וכיבד את זה. הוא לא היה אלים, לא בגלל שאני אמרתי, הוא היה אדם חם ומכבד. הבנים שלי מושפעים מאיך שהוא התייחס אלי. הם עוזרים לי הרבה, דואגים. תמיד אני מדגישה בפניהם את חשיבות היחס המכבד והמכיל עם הנשים שלהן".

חתאם ואכד: הבנים שלי מושפעים מאיך שבעלי התייחס אלי. הם עוזרים לי הרבה, דואגים. תמיד אני מדגישה בפניהם את חשיבות היחס המכבד והמכיל עם הנשים שלהן"

השבוע העבירה הרצאה לתלמידות ולתלמידים בתיכון עראבה. "הדיון נסב סביב עד כמה הגבר צריך לשלוט באישה. היו מורים דתיים וזה עורר דיון עמוק. הדת המוסלמית נותנת, כביכול, רשות לגבר לשלוט באישה. התווכחנו. העמדה של המורה היתה שהגבר צריך לשלוט באישה. התלמידים הסכימו איתו והתלמידות התנגדו. כולן רשמו לו בצ’אט: ‘אדוני המורה, אתה טועה".

אלעי שוחחה על הרצח עם בניה הצעירים. "בעבר לא סיפרתי על רצח ואלימות, אבל הפעם ישבנו והראיתי להם את התמונות, הראיתי להם את המקום, שמנו זר פרחים, קראנו סוּרַת אל-פַאתִחַה (הפרק הראשון בקוראן). הסברתי להם מה קרה בדיוק. הם צריכים לדעת ולהבין. אני רוצה שיגדלו פמיניסטים. אחרי המקרה האחרון אמרתי לעצמי שתודה לאל שאין לי בת. זו ההרגשה הכי קשה להורים, שהבת שלהם תחיה בחוסר ביטחון במשפחה שלה. חוסר יכולת לתת עזרה".

מונאס אלעי. "אני רוצה שהבנים שלי יגדלו פמיניסטים" (צילום: אלבום פרטי)

ויש לה ביקורת על החברה הערבית ויחסה לפירוק הנישואים. "יש שיפור, אבל אצל נשים ערביות הא’-ב’ בחינוך זה שצריך לכבד את המשפחה, ושגירושין זה משהו רע, זה פוגע בדתיות שלך. הרבה נשים מפחדות לעשות את הצעד הזה, כמו וופא, והרבה נשים סובלות מאלימות במשפחה. כולנו גדלנו על האמירות שנשים צריכות לסבול, ושאפשר לחיות איתו. במהלך הלימודים שלי התנדבתי ועזרתי לנשים מוכות, והרבה מהן אמרו שהאלימות מצד הבעל תעבור, שזו תקופה, שזה בגלל הילדים, בגלל מצוקה כלכלית. אף אחת לא רוצה את הסטיגמה של הגרושה".

ואכד מצביעה על קווים של שינוי. "יש מודעות לזכויות נשים. גם ההורים תומכים יותר ומוכנים שהבת שלהם תתגרש אם יש סכנה".

"אין זבנג וגמרנו"

הלה עאסלה ז"ל, תושבת עראבה, נדקרה למוות בידי בעלה לעיניהם של ארבעת ילדיה בספטמבר 2010. היא היתה בחודש השישי להריונה. הרוצח מרצה את מאסר העולם שנגזר עליו. עבור תושבי העיר, הקו המחבר בין המקרים, מתוח. כולם מכירים את כולם, וקשה שלא להשוות בין המקרים.

"כשהלה עאסלה נרצחה לא הרגשנו שינוי, אחרי שבוע כאילו לא היה כלום", אומרת אלעי. "עכשיו אנחנו רואים שההנהגה של העיר, ושל המדינה מתערבים, יש הפגנות – רואים שינוי".

הפגנת מחאה בעראבה, בעקבות רציחתה של וופא עבאהרה על ידי בן זוגה. משמאל: "לא לרצח נשים"; "שתיקתנו מותנו"; "שתיקת החברה פירושה אלימות" (צילום: אלבום פרטי)

ראש העירייה, עומר ואכד, כיהן בתפקיד כשעאסלה נרצחה, ונבחר שוב לתפקיד בבחירות האחרונות. הוא מספר על תקציב של 100 אלף שקלים לטובת קידום והעצמת נשים, שיזם את הקצאתו בקדנציה הראשונה שלו בתפקיד ושלא גדל מאז. "זה לא סוד שאנחנו חיים בחברה פטריארכלית, שגברים הם בעלי הדעה, גם במשפחה וגם בחברה", אומר ואכד. "יש מי שמקל ראש באלימות נגד נשים. אנחנו בחברה הערבית, המנהיגות הפוליטית והדתית, צריכים לעשות חושבים בכל הקשור למערכת הערכים בחברה הערבית.

"אל לנו להיות מופתעים כשאנחנו שומעים שיש אלימות גם במשפחה", הוא אומר, "כל החברה סובלת ממנה. עלינו לקבל את השונה והאחר – בהתנהגותו, בלבושו, בנטיותיו, בעקרונותיו החברתיים, הפוליטיים. לא דבר מובן מאליו בחברה הערבית, זה לא סוד שלא הגענו לרמה הזו שאנחנו מקבלים את האחר, לכן אני אומר שצריך לעשות בכיוון הזה, לשנות את מערכת הערכים לכיוון הקשבה".

ח"כ עאידה תומא-סלימאן. "הדבר הכי אקוטי זה להרחיק את הגברים האלימים מהשטח" (צילום: פלאש 90)

"נדרש שינוי בתפיסה של מה זה להיות גבר ומה זה להיות אישה", אומרת חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), שפועלת מאז שנות ה-90 במאבקים למען קידום מעמד האישה, ומי שהקימה את המקלט הראשון לנשים מוכות ערביות. "הדבר הכי אקוטי זה להרחיק את הגברים האלימים מהשטח. בענישה ואכיפה או ביצירת מקומות שהם יכולים להיות בהם כשהם מורחקים מהבתים".

הצעת החוק שהגישה השבוע תומא-סלימאן בשיתוף ויצו, לפיה יחויבו שופטים המוציאים צו הגנה לגברים אלימים להפנות אותם לטיפול, עברה בקריאה טרומית. "הבעיה בנושא הזה היא שאין זבנג וגמרנו. זה חייב להיות מאבק מערכתי".

"אנשים רועדים מפחד"

לדברי ואכד, ההקלטות בהן עבאהרה נשמעת מתחננת למשטרה להגנה ונענית בזלזול, זעזעו רבים בחברה הערבית. "יש הרבה כעס על המשטרה".

גם ח"כ תומא-סלימאן מפנה אצבע מאשימה למשטרה, ומדגישה את האופן בו נערך מבצע החיפושים אחר הרוצח. "בוא נגיד שמישהו מסתיר אותו", אומרת חברת הכנסת. "לרוצח מהפיגוע בדיזנגוף הגיעו תוך כמה ימים. מישהו שיתף איתו פעולה, ובכל זאת המשטרה הגיעה. לצערי, אני מאמינה שיש למשטרת ישראל את כל האמצעים המודיעיניים והטכנולוגיים להגיע לאדם כזה והם לא משתמשים בהם כמו שצריך, כי זו לא עדיפות עליונה.

"אם זה היה בן אדם שחס וחלילה היה פוגע ביהודי או שביצע פעולה נגד המדינה, אני בטוחה שהיו מוצאים אותו. יש מקרים שהגיעו לאנשים בשטחים, בכפרים הכי מרוחקים וצדו אותם, והגאון הזה לא מצליחים להגיע אליו? זה מראה מה הם חושבים עלינו. עד מתי הזלזול הזה?"

עאידה תומא-סלימאן: אם זה היה בן אדם שחס וחלילה היה פוגע ביהודי או שביצע פעולה נגד המדינה, אני בטוחה שהיו מוצאים אותו"

"האווירה בישוב קשה", אומר ואכד. "אני חווה את זה גם על בשרי. כראש רשות הגעתי לסוכת האבלים, ומפנים אליך אצבע מאשימה. זה מביך ולא קל, אבל אני מבין את כעסה של המשפחה. יש אי וודאות כתוצאה מכך שהרוצח לא נתפס. אנשים פונים אלי ואומרים שהם רועדים מפחד. יש הרבה שמועות. אני בקשר עם המשטרה, מדווחים לי יומית והם במצוד אחריו, ואני מאמין שעושים מהלכים וצעדים שלא מפרסמים. אני פונה לתושבים – כל מי שיש לו פיסת מידע שיפנה למשטרה".

בתגובה לטענות התושבים וחברת הכנסת, מסרה משטרת ישראל: "כוחות משטרה גלויים וסמויים פועלים באופן רציף יומם וליל בחיפושים אחר החשוד ברצח גרושתו בעיר עראבה, בסביבתה, בשטחים ובמקומות נוספים ברחבי הארץ מיום הרצח ולא יפסיקו לעשות זאת עד לאיתורו. במסגרת החיפושים נוטלים חלק כוחות משטרה שונים ומגוונים, ביניהם: כלבנים, פרשים, מסוק משטרתי, שוטרי סיור וכוחות מיוחדים יחד עם כוחות הביטחון. משטרת ישראל משתמשת בכל האמצעים המגוונים והמתקדמים העומדים לרשותה במטרה לאתר את החשוד ולדאוג שימוצה עמו הדין.

"יש הרבה נשים כמוני, שנרצחות כל יום 1,000 פעמים"

"התראיינתי לרדיו וסיפרתי שזה מקרה הרצח השני בעראבה תוך 10 שנים", מספרת ואכד. "מישהי מהישוב שלחה לי הודעה במסנג’ר וכתבה: ‘את טועה, זה לא המקרה השני’. שאלתי אותה ‘למה את מתכוונת?’ והיא כתבה לי: ‘שתי הנשים האלה נרצחו והלכו לעולמן, אבל יש הרבה נשים כמוני, שכל יום נרצחות 1,000 פעמים’, וסיפרה לי שעברה אונס בידי בעלה. הצעתי לה שיקום וטיפול. היא אמרה לי: ‘בכל פעם שאני שומעת על מקרה כזה בתקשורת אני נופלת ונכנסת לדיכאון’. יש הרבה פצצות מתקתקות".

"אנחנו שואפות לביטחון מלא, גם בארבעת הקירות של חדר השינה. שכולם יבינו שהאישה היא בן אדם שזקוק לביטחון", מבהירה עלאי את מטרות המאבק. "אנחנו חולמות שכל אישה תהיה חזקה, תשמיע את קולה החוצה. גם אם היא חווה אלימות, שתשמיע את קולה – שתבקש להתגרש, שלא תתבייש. ככה אפשר למנוע את הרצח הבא".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website