השלמת הכנסה: “אני מאמינה ברעיון של יד שניה, גם אקולוגית וגם כלכלית”

"הרעיון של חנות יד שנייה התבשל אצלי במשך כמה שנים, אבל יצא לפועל בתקופת הסגר הראשון", מספרת גל איציק ל’דבר’. איציק (33) עובדת לפרנסתה במחלקת הדוברות של נעמ"ת, ובאביב 2020 פתחה עמוד באינסטגרם. "הלכתי מספר פעמים לביגודית בפתח תקווה, שהייתה בטווח ה-100 מטרים מהבית שלי, מפשפשת בבגדים, מוצאת דברים טובים שאין עליהם כתמים או קרעים, מעלה תמונה, ומי שרצה יצר איתי קשר, אסף ממני או שהייתי שולחת בדואר".

תמיד אהבה לנבור בחנויות יד שנייה ולשלוח לחברים תמונות של בגדים שלדעתה מתאימים להם. "הבנתי שאני ממש נהנית למצוא משהו שיושב על מישהו מעולה; זה גם עלה מעט כסף, ובעיקר גיליתי שאנשים ממש אוהבים את הטעם שלי".

כשהחנויות נסגרו העסק פרח

כשהחלו הסגרים, העמוד צבר כמה מאות עוקבים, ואיציק הייתה צריכה לשנות טקטיקה. "אנשים התחילו לשלוח לי תמונות של בגדים טובים שיש להם בבית והם רוצים למכור – בגלל שהבגד לא טוב להם יותר, או סתם כי נמאס להם ממנו. העליתי התמונות לעמוד וחיברתי בניהם לבין לקוחות".

גל איציק מציגה את הבגדים למכירה. "במשך שעה-שעתיים מפציצה את הסטורי בתמונות של הפריטים שלדעתי הם היפים ביותר או שמעניינים אותי" (צילום מתוך עמוד האינסטגרם yad2seeker)

כיום יש לעמוד שלה למעלה מ-1,300 עוקבים. ולמשתמשים הכבדים יש גם קבוצת ווטסאפ: "באינסטגרם יש בעיקר אנשים פרטיים שמוכרים, ובערך פעם בשבוע-שבועיים אני מוכרת לייב מביגודית או מבית פרטי.

"אני בעצם עושה את כל השירות ללקוחות; מעלה תמונות של הבגדים, מדברת עם הלקוחות ושולחת טבלה מסודרת למוכרת (מי צריך לאסוף ממנה ולאן היא צריכה לשלוח). עבור המכירה, אני לוקחת 30%. זה נשמע הרבה, אבל מדובר בדרך כלל בפריטים מאוד זולים. בסוף 30% מ-30 שקלים זה פחות מעשרה שקלים".

"זה לא עוד טיול לקניון"

לדבריה, "המכירות לייב הם עדיין הימים הכי טובים. אנשים מאוד מתרגשים מזה שאני הולכת ומחפשת דברים, ויכולים גם לבקש ממני לחפש דברים ספציפיים. זה גם הדבר שאני הכי אוהבת, למצוא את הדברים הכי מגניבים.

"אני מגיעה לביגודית, ובמשך שעה-שעתיים מפציצה את הסטורי ואת קבוצת הוואטסאפ בתמונות של הפריטים שלדעתי הם היפים ביותר או שמעניינים אותי. תוך כדי שאני מעלה את התמונות, אנשים כבר פונים אלי. ביום מכירה טוב, אני נמצאת באיזור החנות כחמש שעות ומוכרת עשרות פריטים".

ביקור בביגודית. "לפעמים יש בגדים ממש מגניבים, מותגים, ובגדים חדשים עם טיקטים" (צילום ארכיון: חן לאופולד/ פלאש 90)

ביקור בביגודית הוא תמיד הפתעה: "לפעמים אני באה ואין שום דבר מעניין, לפעמים אני מעלה פריטים שאני חושבת שימכרו תוך 5 דקות ולא מעוניינים בהם. לפעמים יש בגדים ממש מגניבים, מותגים, ובגדים חדשים עם טיקטים".

לדבריה הבגדים הכי נמכרים הם מותגים, "במיוחד דברים של אדידס, שבדרך כלל יקרים, ופרטי וינטג’ – בגדים עם אופי. פעם מצאתי מעיל של אל על, מפעם.  או משהו עם תווית של בית אופנה ישראלי שכבר לא קיים. זה לא משהו שאת יכולה למצוא בחנות. אין דבר יותר כיף מלהגיד למישהו ששואל אותך מאיפה הבגד, ‘זה יד שניה, כבר אין איפה להשיג את זה’. זה לא עוד טיול לקניון, זו תווית של ייחודיות".

"בחודש מוצלח אני מרוויחה מזה כ-1,500 שקלים"

את השיווק היא עושה מפה לאוזן דרך לקוחות מרוצים שמספרים לחברים. "לרוב אני עוסקת בזה שעות הבוקר, באוטובוס, בדרך לעבודה. לחנויות עצמן אני הולכת בימי שישי, או אחר הצהריים, אחרי העבודה כשיש לי זמן".

לדבריה העסק לא ממש מכניס כסף. "בחודש מוצלח אני מרוויחה מזה כ-1,500 שקלים. זו ממש השלמת הכנסה, לא יותר מזה. זה לא איזה מודל עסקי בשביל להתעשר ממנו. אני עושה את זה בעיקר כי אני אוהבת את זה, וכי אני רוצה לעשות משהו שאני חושבת שהוא טוב.

חנות יד שניה בקיבוץ גינוסר. "הרבה אנשים אומרים לי שבזכותי הם קונים יותר יד שניה ופחות חדש, וזה מדהים בעיניי" (צילום: רז רותם)

"אני מאוד מאמינה ברעיון של יד שניה, גם מבחינה אקולוגית וגם מבחינה כלכלית. תעשיית האופנה היא תעשייה מאוד נצלנית ומאוד הרסנית כלפי הסביבה. יש לנו כל כך הרבה בגדים. מבחינתי ההנגשה של יד שניה לכולם היא מאוד משמעותית".

"הכסף הולך לנשים מוכות ולא למנכ"ל זארה"

חנויות יד שניה הן, לדבריה, הרבה פעמים יותר מבולגנות, הבגדים לא מכובסים, וזה יוצר אצל אנשים רתיעה. "אבל פתאום, כשמישהו רואה נעליים של מותג שהוא אוהב ב-50 שקלים, הוא אומר ‘יאללה, אנסה’. כשאני בביגודית, אנשים שואלים אותי ‘איפה את?’ ובאים. הרבה אנשים אומרים לי שבזכותי הם קונים יותר יד שניה ופחות חדש, וזה מדהים בעיניי.

"אם אני מצליחה להגיע לשם לכמה שעות ולמכור 20 פריטים, זאת הצלחה גדולה מבחינתי. פחות בגדים ילכו להטמנה ותהיה פחות תרומה לזיהום. זה פותח את עולם היד השנייה לעוד אנשים, וגם זה כסף שהולך לנשים מוכות או לילדים, וזה הרבה יותר טוב מלהכניס עוד כסף למנכ"ל של זארה או קסטרו".

בעוד שלושה שבועות, איציק עוברת להתגורר בוונקובר, בקנדה, במסגרת שליחות של תנועת הבונים דרור והסוכנות היהודית, והיא מחפשת יורשת. "את התיווך בין מוכרים פרטיים ללקוחות אני יכולה לעשות גם מחו"ל, ופתחתי עמוד ייעודי למכירות מהחנויות בקנדה. אני עוקבת אחרי הרבה חנויות יד שניה שם. את העמוד בארץ אשאיר פעיל, ואני עדיין מחפשת את האחת, או האחד, או כמה, שירצו לתפעל את זה".

 

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר