התכנית הכלכלית החדשה של יוון ממשיכה את מגמת ההפרטות והקיצוצים

הממשלה החדשה ביוון מציגה את התכנית הכלכלית שלה: עוד מאותו הדבר. לאחר שמפלגת הימין "דמוקרטיה חדשה" ניצחה את מפלגת "סיריזה" בבחירות ביולי האחרון, ראש הממשלה החדש קיריאקוס מיצוטקיס הציג אתמול את התכנית הכלכלית שלו שכוללת עוד מאותה המדיניות שהביאה את יוון למשבר החמור ביותר באירופה. בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה: קיצוץ מס החברות ומס הרכוש. אלא שהתחייבויותיה של יוון לשמירה על עודף תקציבי שנתי של 3.5% ידרשו הרחבה של תכנית ההפרטות והקיצוצים התקציביים כדי לפצות על הירידה בהכנסות.

פנסיונרים יוונים מוחים נגד צעדי קיצוץ בעקבות תכנית הצנע של ממשלת יוון. דצמבר 2018 (Photo by loannis Alexopoulos/SOPA Images/LightRocket via Getty Images)

מיצוטקיס הודיע על כוונתו לבצע קיצוץ מס החברות מ-28% ל-24%, והסביר כי במטרה לכסות את הירידה בהכנסות המדינה בכוונתו להרחיב את תכנית ההפרטות והקיצוצים התקציביים. כמו כן, מתכוון מיצוטקיס להפחית את תשלומי הביטוח הלאומי ב-5% תוך ארבע שנים. מיצוטקיס מתכוון לעשות את כל זה במטרה למשוך משקיעים והון ליוון ולשקם את הכלכלה ההרוסה שלה. זאת בניגוד להמלצות קרן המטבע, ועל אף העובדה שמדיניות זו היא שהביאה את יוון למשבר החמור ביותר בתולדותיה. מדובר בצעד הגיוני רק אם שוכחים שממשלת יוון קשרה לעצמה את הידיים ולמעשה לא השאירה לעצמה כל ברירה כשחתמה על ההסכם האחרון עם האיחוד האירופי.

למעשה, יוון נמצאת במלכוד אליו נכנסה עם קבלת הסיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע. השנה חתמה ממשלת יוון על הסכם חסר תקדים. בתמורה להקלה בהחזרי החובות שלה התחייבה ממשלת יוון לשמור על עודף תקציבי של 3.5% עד לשנת 2022, ולאחר מכן לעמוד על עודף תקציבי של 2.2% עד לשנת 2060. כך, תישאר המדיניות הכלכלית של ממשלות יוון תחת פיקוח אדוק של האיחוד האירופי, שתחזיק בזכות לפקח ולאשר את תקציבי המדינה של יוון עד לשנת 2060.

שמירה על עודף תקציבי כזה, ללא התייחסות למצב המשק היווני ולאורך ארבעים שנים הוא צעד חסר תקדים. משמעותה של דרישה זו היא שממשלות יוון העתידיות יאלצו להמשיך במדיניות ההפרטה והקיצוץ התקציבי כדי לעמוד ביעדים שהוסכמו, בין אם הצעדים הכלכליים הנבונים יהיו השקעה או קיצוץ. למעשה, ההסכם דן דור שלם של יוונים שעוד שלא נולד למדיניות צנע חריפה.

ההסכם שנתחם כובל את ידיה של ממשלות יוון הנוכחיות והעתידיות, ולא יאפשר הרחבה תקציבית. למעשה, ההסכם עליו חתמה ממשלת יוון הקודמת כמעט ולא משאירה ברירה אלא ליישם מדיניות קיצוצים חריפה.

הפגנת מורים במרכז אתונה, בירת יוון במחאה על מדיניות הקבלה לעבודה בבתי ספר ציבוריים. 17 בינואר 2019 (AP Photo/Petros Giannakouris)

מצבה של יוון אמנם משתפר, אבל היא רחוקה מהבראה. שיעור האבטלה ירד אמנם מ-30% בשיא המשבר ל-17% היום, והצמיחה הפכה לחיובית- אבל נמוכה. יידרש הרבה מאד כדי לפצות על הירידה של 29% בתמ"ג בזמן המשבר, ויוון עוד רחוקה מהתאוששות. אלא שבניגוד להמלצותיהם של כלכלנים רבים- כולל אלו של קרן המטבע, ממשלת יוון לא יכולה להגדיל את ההוצאה הציבורית כדי לתמרץ את הכלכלה.

אם הממשלה לא יכולה לבצע השקעות בעצמה, היא צריכה לעודד משקיעים פרטיים לעשות את זה במקומה. תכניתו של מיצוטקיס היא להוריד את מס החברות ולהפחית את מחיר העבודה, ובכך להפוך את יוון לאטרקטיבית בעבור משקיעים. אלא שמי שישלם את המחיר הוא הציבור היווני, שיאלץ לספוג קיצוץ נוסף בשירותים החברתיים, הפרטות וירידה בהכנסות הביטוח הלאומי.

ממשלת מיצוטקיס תוכל להעביר את התכנית הכלכלית שלה בקלות יחסית, תודות לרוב המוחלט שלה בפרלמנט. מפלגת "דמוקרטיה חדשה" זכתה ב-158 מתוך 300 המושבים בפרלמנט בבחירות האחרונות ביולי. המפלגה זכתה אחרי ארבע שנים של שלטון מפלגת סיריזה שנבחרה תחת ההבטחה לסיים את משטר הקיצוצים שהוכתבו על ידי האיחוד האירופי, אבל יישמה בפועל את דרישותיו.

יווני זקן מביט לנוף כשברקע דגל יוון. (צילום: רז רותם).

מיצוטקיס מקווה כי העמידה ביעדים הפיסקליים, יחד עם הורדות המס המתוכננות, יביאו לכך שהאיחוד האירופי יקל מעט על יעדי העודף התקציבי המוכתבים ליוון. מצוטקיס הביע תקווה שאם יוון תסיים את שנת 2019 בעמידה ביעד על אף קיצוצי המס, האיחוד האירופי יסכים להוריד את יעד העודף התקציבי מ-3.5% ל-2.5%.

עם זאת, לא מדובר רק בניסיון לזכות באהדה באיחוד האירופי. מפלגת "דמוקרטיה חדשה" הייתה זו שיישמה מיוזמתה את מדיניות הקיצוצים העמוקה ביותר במשבר היווני בין השנים 2012-2015. שר האוצר של מיצוטקיס, כריסטוס סטאיקורס, היה סגן שר האוצר באותם השנים, ופיקח על ההפרטות וקיצוצי הענק שבוצעו אז, תוך הבטחה שהדבר יוביל להתאוששות כלכלית. כך, אין פלא שבמסיבת העיתונאים הראשונה לאחר הכניסה לתפקיד אמר כי "הסכמנו עם האיחוד האירופי להגביר את קצב ההפרטות כי אנחנו מאמינים שהן תורמות לצמיחה" והוסיף בקור רוח ש"אנחנו מעריכים שנעמוד מעבר ליעד של 3.5% עודף תקציבי בשנת 2019".

"יוון פתחה דף חלק. אנחנו כבר לא הכבשה השחורה של אירופה" אמר מצוטקיס במסיבת העיתונאים אתמול, וכמו קודמיו רמז לחזרה לנורמליות עם סיום המשבר והחתימה על ההסכם הסופי עם האיחוד האירופי. עם זאת, נותר לראות האם החזרה ל"נורמליות" תיטיב עם העם היווני, או תפגע בו.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website