לא הגיעו לפשרה: הנהלת בזק והעובדים מחכים להכרעת בית הדין

במהלך דיון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, הסכימה ההסתדרות לצמצם את העיצומים בבזק ולאפשר למתחרותיה גישה לתשתיות התת-קרקעיות שלה כמו גם לבצע עבודות פיתוח שנעצרו, אך ללא גישה למתחרים לארונות הקצה של החברה. בהנהלת החברה סירבו לקבל את הצעת הפשרה של השופטת יפית מזרחי לוי, בטענה כי היא סותרת את הוראות הרגולטורים. כעת, מחכים צדדים להכרעת בית הדין.

השופטת מזרחי לוי הציעה לוועד העובדים להציע עיצומים חלופיים, אך בוועד הבהירו כי צעדים חלופיים יהוו פגיעה בציבור לקוחות החברה, וכי הם מבקשים מבית הדין להותיר בידיהם את האפשרות לצעדים ארגוניים אפקטיביים – בלא פגיעה בציבור. בית הדין יידרש להכריע בנושא.

עובדי חברת קבלן חיצונית עובדים באופן לא בטיחותי לכאורה על פיר תקשורת של בזק, פברואר 2018 (צילום: עובדי בזק)

"בזק חתמה עם העובדים על הסכם על פיו לא יועסקו קבלנים, והיא מיתממת, וטוענת שהיא לא יוזמת את הכנסת הקבלנים. זה בפירוש סכסוך כלכלי" אמר שלמה כפיר יו"ר ארגון עובדי בזק. לטענתו, מדיניות התמחור של בזק היא זו שמביאה את החברות המשתמשות כיום בתשתיות שלה לעשות זאת באמצעות עובדים חיצוניים לבזק. "יש אינטרס, ואני אומר זאת מידיעה, גם לחברות שהיום מפעילות קבלנים וגם למשרד התקשורת, שבזק תבצע את העבודה. אבל מתוך שיקולים כלכליים בזק מחליטה שלא לבצע זאת, ועל ידי כך מאלצת את החברות להכניס קבלנים. אנחנו", טען.

כפיר ביקש מבית הדין לאפשר את המשך העיצומים הננקטים בחברה, במטרה לאפשר להם לאלץ את בזק, את החברות המשתמשות ואת משרד התקשורת לשבת למשא ומתן שיביא לכך שעובדי בזק יהיו אלה שיפעילו באופן בלעדי את העבודה בתשתיות בזק. "אנחנו לא מונעים מאף אחד להשתמש בתשתית. אבל במצב של היום אי אפשר לאלץ אותנו לתת את המפתחות".

יו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי, שנכח בדיון, אמר כי "אי אפשר לקחת צד אחד של המאזניים, שהאנשים שלנו יפוטרו והם יעשו עצמם צדיקים".  עו"ד אלעד מורג מהלשכה המשפטית של ההסתדרות טען כי העיצומים עד כה היו מידתיים ביותר ולא פגעו בפעילותה השוטפת של החברה – אלא נוגעים לפעולות פיתוח בלבד של התשתיות, ובעיקר זו התת-קרקעית – הן פעילות פיתוח של בזק עצמה, והן אלו של המשתמשות השונות ברשת. "העובדים חוששים לביטחונם התעסוקתי", פנה מורג לבית הדין, וביקש להותיר בידיהם כלים אפקטיביים להפעיל לחץ על ההנהלה להביא לכך פתרונות. "אנחנו מדברים פה על שינוי משמעותי בתנאי עבודה, עילה שאין כלכלית ממנה, שעשויה להסב נזק לביטחונם התעסוקתי של העובדים, ושמוסכם (ע"י ההנהלה, נ.כ.) שצפויים ממנה נזקים לעובדים. כשאנחנו רואים שהשינוי הדומה האחרון התבטא בפיטורי עובדים. אפשר היה לצפות מכל הגורמים, גם מבזק ומגורמים אחרים להפיק את הלקחים מהזעקה שקמה פעם קודמת וההליכים המשפטיים, ולפעול הפעם אחרת". לצד זאת ציין כי סכסוך העבודה הוכרז כדין ותקופת הצינון בגינו חלפה, וכי מבחינת העובדים – אין זה משנה האם הפגיעה בתנאי עבודתם וההסכמים הקיבוציים עליהם הם חתומים היא תוצר של החלטת הממשלה או הדירקטוריון – ועומדת להם הזכות להיאבק על זכויותיהם.

בא כוחה של חברת בזק, עו"ד אשר חלד, הודה כי החלטות הרגולטור צפויות לפגוע בחברה, ולפיכך גם בעובדים. "אני מוכן להדברות. היה מקטע של זמן בו הצענו שאנחנו נעשה את העבודה ותוך כדי ננהל משא ומתן על המחיר, ואם לא נצליח לסגור – מנכ"ל משרד התקשורת יקבע. אבל אם מחר מהגר מאפריקה סוגר מול המתחרים שהוא מוכן לבצע את העבודה בשלושה שקלים?". עוד רמז כי הסכמי השכר בבזק מונעים מהחברה להציע מחיר תחרותי לביצוע השירות. "אין לי בעיה לשבת לדבר. לתת הסכמה לצעדים ארגוניים אני לא יכול לתת הסכמה".

לדבריו הסעיף הקובע אי העסקת עובדי קבלן נוגע להחלטות החברה בלבד, ואילו כאן מדובר בהחלטת רגולטור שנכפתה על החברה. לפיכך לדבריו מדובר למעשה בשביתה פוליטית אסורה, או לחלופין בשביתה "מעין פוליטית" – כלומר כזו המכוונת כנגד החלטת רגולטוריות הפוגעת בעובדים. "בשביתה כלכלית יש בקשות כלכליות שמוגשות למעסיק ומתנהל עליהם משא ומתן. אנחנו לא קיבלנו אף דרישה כלכלית, וחברי גם אינו אומר מה עלי לעשות על מנת שלא ישבתו. מה שמבקשים המשיבים איננו אמצעי מחאה שמותרים על פי פסיקת בג"ץ בשביתה מעין פוליטית אלא דבר אחר לגמרי. הם מבקשים שביתה שתהא מספיק אפקטיבית כדי לסכל את החלטות הרגולטור".

ועד העובדים טען בפני בית המשפט כי בינואר האחרון פוטרו 250 עובדים, למעלה מפי שניים מספר המפוטרים בכל אחת משלוש השנים האחרונות. לדבריהם פיטורים אלו הם תוצאה של השלבים הקודמים ברפורמה מלפני כשנתיים, ואילו ההוראה להכניס עובדי קבלן לעבוד על תשתיות בזק צפויות להוביל לגל פיטורים נוסף בעתיד. עו"ד חלד טען  כי החברה חתמה ב-2015 על הסכם הקובע לה תקרה למספר המפוטרים השנתי, והיא אינה חורגת ממנו. השופטת מזרחי לוי הציעה לצדדים לדון במכסת המפוטרים השנתית אך חלד הבהיר: "אני לא אפתח משא ומתן על הסכם קיבוצי חתום על רקע זה שהרגולטור מוריד לנו אוזן. לא נכרות לעצמנו את האוזן השנייה. הם לא ביקשו זאת ממני ואני לא אעשה זאת. זה סוף הדרך".

במשך כעשור חילקה בזק כ-20 מיליארד שקלים בדיבידנדים, אך מאחר ולחברה לא היו באמת 20 מיליארד שקלים לחלק, מצבת החובות שלה עלתה במהירות עד ל-13 מיליארד שקלים כיום.

במקביל לסכסוך העבודה בבזק, ישנם סכסוכי עבודה גם בחברות הטלקום שבבעלותה פלאפון, בזק אונליין ו-YES.  בדירקטוריון בזק סבורים שמותר להם לאחד את שלוש החברות בטענה שמהלך כזה ישפר את רווחיותן, גם ללא היתר ממשרד התקשורת, שכן ההגבלות החוקיות מוטלות אך ורק על המונופול המפוקח שהיא חברת בזק עצמה. השבוע הודיעו כי בזק תעתור בנושא לבג"ץ. ועדי העובדים של חברות הבת תובעים להיות מעורבים בתהליך תוך שמירה על ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם של העובדים. החברות  ספגו בשנים האחרונות מכות רגולטוריות קשות ששחקו את רווחיותן לקרוב לאפס.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website