לא רק פיקוח: על המדינה לסייע לגנים הפרטיים למלא את ייעודם

אירועי האלימות של אנשי צוות חינוכי כלפי פעוטות במעונות היום זעזע הורים רבים ברחבי המדינה, והביא למחאה הקוראת להסדיר את הגנים הפרטיים. המחאה והקריאות מוצדקות ומחייבות חשיבה מחדש על מעונות היום והתאמה שלהם לצרכי הטף ולאתגרי התקופה.

במסגרת עבודתי אני מבקר ומדריך במעונות פרטיים לגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים. בביקוריי אני רואה גנים טובים ואיכותיים המשקיעים בהון האנושי, בהדרכות לצוותים ולהורים ובהתאמת התכניות החינוכיות לגיל הרך. הגנים משקיעים בציוד חדיש ובארגון סביבה חינוכית מיטבית. בעיקר אני מתרשם מתחושת השליחות של המחנכים והמטפלים העובדים במסגרות אלו. אני ער לדאגה בקרב אותם מנהלי פעוטונים להמשך, ואני מבקש להאיר לציבור הקוראים נקודות כדי שהמחאה תיטיב עם החינוך לילדינו הצעירים, ותסייע לאלו הרואים בעבודה חינוכית זו שליחות.

הקריאה הציבורית להסדרת מדיניות אחידה באמצעות חקיקה מבורכת וחשובה. אחידות בתהליכי הכשרה, יצירת תנאים קשיחים להפעלת המעונות, בחירת צוותי חינוך מתאימים ותקנות בטיחות – יוצרים סטנדרט אחיד המבטיח שירותי חינוך טובים יותר לילדינו. מנגד, הקריאה שבגנים אלו יעבדו גננות ולא מטפלות אינה נכונה. הצרכים הרגשיים וההתפתחותיים של ילדים בגילאים אלו עוסקים יותר בהיקשרות, יצירת סקרנות טבעית, התפתחות השפה וחשיפה, התנסות בפעילויות מוטוריות גסות ועדינות – בתיווך מבוגר. הכשרה של מטפלים ומטפלות מקצועיים לגיל הרך מתאימה הרבה יותר מהכשרה של גננות לנושאים אלו.

כיום, למעלה מ-75% מילדי ישראל מתחנכים במערכות החינוך הפרטיות. שימת דגש על התאמת המבנים למבנים ייעודיים חייבת להיעשות בשיתוף פעולה עם הגנים הפרטיים, ועל המדינה להכיר בהוצאות הכרוכות בשינוי ייעודי למבנה כהוצאה מוכרת. השתתפות של המדינה בהכשרת המסגרות הקיימות לבטיחותיות יותר עבור הילדים חשובה ותגביר את המוטיבציה של הגנים הפרטיים להתמקצע וליצור אחידות בדרישות הבטיחות מהמבנה ומההכשרה.

הצבת מצלמות אשר יעבירו מידע בזמן אמת מצריכה חשיבה נוספת, שהרי מקרי ההתעללות האחרונים התרחשו למרות הצבת המצלמות. ברור שהצבת מצלמות רשת תספק להורים תחושת ביטחון, אך אליה וקוץ בה: הורה שבנו יינזף כצורך חינוכי עשוי לראות את עצמו ואת בנו כקורבן התעללות. האמת הפשוטה היא שאין תחליף ליצירת אמון ופיקוח הורי. הורים שמכניסים את היקר להם מכל למסגרות, חייבים לעשות בדיקה במקום וברשתות החברתיות ולחפש חוות דעת על הצוות. במהלך השנה חשוב להיות בקשר רציף עם צוות הגן, ולהרגיש את הילד. ואם יש ספק, רצוי להגיע לביקורי פתע. כל פתרון שינסה ליצור אמון בדרך מלאכותית ומהירה יפגע ביסודות של התקשורת והרצף החינוכי בין הבית לגן.

מעבר לפיקוח של משרד החינוך, ישנה חשיבות רבה בהקמת אגף מיוחד במשרד החינוך, שהרי הצרכים הארגוניים של פיקוח על גני ילדים שונה לחלוטין מפיקוח של פעוטונים. מאחר שמשרד החינוך עובר בימים אלו רפורמה משמעותית בתחום החינוך המיוחד, הנושא עלול להידחק ולפגוע עוד יותר בילדים. נכון יותר להשאיר את הפיקוח במתכונתו הנוכחית תחת משרד העבודה והרווחה, אך לשפר את מערך הפיקוח וההכשרה.

אני מאמין באמת ובתמים, שאלו הפוגעים בילדים הם תפוחים רקובים בארגז משובח. אני רואה באנשי החינוך של הפעוטונים נכונות ושליחות אמיתית לחנך ולטפל בילדינו הצעירים. אני מקווה שאירועים כמו שחווינו באחרונה לא יחזרו על עצמם. כולי תקווה שהשינויים בחוק הפיקוח יעשו שירות טוב לענף וישפרו אותו. השינויים יצליחו רק אם ההורים והגנים הפרטיים ישלבו יחדיו כוחות, ויצאו למאבק משותף.

ד"ר גיל מאור הוא מרצה בחוג לחינוך של המכללה האקדמית גליל מערבי

Leave a Reply

Name *
Email *
Website