להעלות את כולם

עליתי ארצה מאתיופיה בשנת 2002. סך הכל אנחנו 65 נכדים. שירתנו בצבא, חלקינו בקרבי. חלקינו משרתים עוד היום.

סטוטא אבבה (צילום באדיבות במצולם)

מתוך 65 נכדים, רק אחד חסר. 64 נמצאים בארץ אבל אחד חסר. נשאר בן דוד אחד בגונדר, אתיופיה, קוראים לו זמן. אפילו כל האחים של זמן עלו ארצה. הרבה זמן עבר והוא עדיין לא איתנו.

לפני שבוע וחצי, זמן התקשר וסיפר שהוא חטף מכות מקבוצה של נוצרים שבאו אליו בלילה. הם שברו לו את היד. וזה בגלל שהוא יהודי שכל המשפחה שלו בארץ ורק הוא נשאר בודד באתיופיה ללא אף אחד.

זמן גדל אצל סבתא שלנו מאז שהוא היה ילד קטן, משום שאימו נפטרה. המילים האחרונות של אימו לאמא שלה- הסבתא שלנו- היו, "תבטיחי לי שלא יקרה לו שום דבר, שהוא ישאר תמיד איתך לאן שתלכי".

הסבתא זכתה לעלות לארץ הקודש, אבל בלי אותו נכד שהיא גידלה מגיל קטן. היום סבתא שלנו בת 95. לפני חודשיים גילו אצלה מחלה קשה. מאז היא בבית חולים ולא יכולה לזוז מהמיטה. מיום ליום המצב שלה מדרדר.

הפחד הכי גדול של סבתא שלנו זה שהיא תלך לעולמה לפני שהיא תפגוש את אותו נכד שהיא הבטיחה לאימו שתמיד ישאר קרוב אליה, שיהיה לו הכי טוב שאפשר. סבתא מפחדת לא לעמוד בהבטחתה.

אחים, הורים וילדים ממתינים יותר מ-20 שנה להגשים את חלומם ולעלות לארץ ישראל ולהתאחד עם יקיריהם. לפני 3 שנים, בנובמבר 2015, התקבלה פה אחד החלטת ממשלה מספר 716, להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה. אז איך זמן עדיין לא איתנו, כאשר כל המשפחה שלו נמצאת בארץ? איך יכול להיות שהממשלה קבלה החלטה כזו, ו-8,000 יהודים עדיין נשארים מאחור בגונדר ואדיס אבבה?

אנחנו נותנים את הכל למדינה הזו. משרתים, נלחמים ותורמים. ובחזרה אנחנו רק מקבלים הבטחות לא אמיתות.

יש לי מסר אחד למר לראש הממשלה בנימין נתניהו: אתה מבטיח ולא מקיים. אתה אלוף בלגזור משפחות שלמות מעבר לים. ילדים, טף וזקנים. אתה מבדיל בין דם לדם, בין צבע לצבע. אנחנו מאוכזבים ממך. על מה אפשר לבחור בך בבחירות הבאות?

יום יבוא והעם יתעורר. הציבור יבין את העוול שקורה לעדה האתיופית ולמשפחות המפוצלות. וזה יקרה לפני הבחירות הבאות.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website