מבקר המדינה: משרד השיכון צריך להקים מיפוי ארצי של מבנים מסוכנים ולהכין תכנית לטיפול בהם

קריסת הבניין ברחוב סירלין בחולון (צילום: כיבוי והצלה)

משרד הפנים לא קבע אופני פעולה מוגדרים לרשויות המקומיות במטרה למנוע התמוטטות מבנים מסוכנים, וברשויות עצמן אין מדיניות אחידה לטיפול בתופעה – כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני). הדו"ח מתפרסם כשנה וחצי לאחר התמוטטות מבנה מגורים בחולון, שפונה מדייריו ברגע האחרון בהוראת קצין כבאות והצלה, ופינוי מספר בתים נוספים מדייריהם מחשש להתמוטטות בערים נוספות ברחבי הארץ.

הביקורת נערכה בין יוני לספטמבר 2021, והתמקדה בארבע רשויות מקומיות מדגמיות: תל אביב-יפו, באר שבע, בת ים וקריית ים, ובוועדות התכנון המקומיות של אותן ערים. בנוסף נערך שאלון מדגמי ל-40 רשויות מקומיות ול-9 ועדות תכנון מרחביות. בדיקות השלמה נוספות נעשו במשרד ראש הממשלה; במשרד הפנים; במשרד הבינוי והשיכון, במשרד הרווחה והביטחון החברתי; במשרד החינוך; ובעוד גופים הנוגעים לנושא. אלו ממצאי הביקורת העיקריים של המבקר:

חוקי העזר לטיפול במבנים מסוכנים אינם מפורטים ואינם מעודכנים

חוק העזר לדוגמה לטיפול במבנים מסוכנים, שפרסם משרד הפנים 50 שנה לפני מועד סיום הביקורת (בשנת 1972) אינו מפורט. עם זאת, משרד הפנים לא עדכן חוק זה ולא פרסם חוק עזר חדש מומלץ לשימוש הרשויות המקומיות. מתוך 208 הרשויות המקומיות במדינה שיש להן חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים, לכ-86% יש חוקי עזר ישנים ולא עדכניים שנחקקו לפני שנת 2010. בין חוקי העזר של העיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו נמצאו פערים בהגדרות בסיסיות המעידים על פערים בין הרשויות המקומית לגבי אופן טיפולן במבנים מסוכנים ולגבי הזכויות והחובות החלות על תושבי הרשות המקומית שבהחזקתם או בבעלותם מבנים מסוכנים.

רשויות ללא נהלי עבודה, או עם נהלי עבודה לא מפורטים

המבקר גילה גם חוסר בנהלי העבודה הסדורים לטיפול במבנה מסוכן. לעיריית קריית ים אין נוהל בנושא מבנים מסוכנים. הנהלים של עיריות באר שבע, בת ים ותל אביב-יפו אינם מגדירים "מבנה מסוכן" באמצעות קריטריונים להבחנה בין רמות סכנה שונות, ואינם מגדירים באופן מלא את הליך העבודה הנדרש בקרב כלל הגורמים ברשות המקומית לטיפול במבנים מסוכנים ואת אופן שיתוף הפעולה ביניהם.

מיעוט דיוני מעקב ובקרה

בביקורת נמצא שעיריית באר שבע וכן הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קריות ותל אביב-יפו לא קיימו דיונים בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית קריית ים קיימה דיון יחיד בנושא מבנים מסוכנים לאחר קריסת המבנה בחולון; מועצת עיריית בת ים קיימה דיון שעסק בין היתר באישור תיקונים לחוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים; מועצת עיריית תל אביב-יפו קיימה דיון שעסק באישור חוק העזר העירוני בנושא מבנים מסוכנים.

אין יחידות ייעודיות ברשויות למבנים מסוכנים, משרדי הממשלה לא הכשירו עובדים לנושא

מהדו"ח עולה שמשרד הפנים לא קבע הוראות המחייבות הקמת יחידה ייעודית לטיפול במבנים מסוכנים והוראות לגבי תקן העובדים הנדרש לטיפול במבנים מסוכנים בהתאם לגודל הרשות או למאפיינים אחרים שיקבע המשרד. משרד הפנים לא פרסם הנחיות הנוגעות לתנאי הסף לעוסקים בטיפול במבנים מסוכנים ולהכשרתם הנדרשת. משרדי הפנים והשיכון לא פעלו לקיום הכשרות והשתלמויות לעובדי הרשויות המקומיות בתחום המבנים המסוכנים. העובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים בעיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו כוללים בין היתר מהנדסים או הנדסאים אשר לא עברו הכשרה או השתלמות בנושא מבנים מסוכנים לפני שהחלו לטפל בנושא ואינם משתתפים בהשתלמויות שוטפות בנושא זה.

העיריות לא ביצעו סקר לאיתור מבנים מסוכנים, לממשלה אין מיפוי של האזורים בסיכון

לפי הדו"ח, משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, לרבות פירוט של אופן הכנת הסקר, של תדירות ההכנה הנדרשת ושל זהות הגורם הבודק. מתוך 40 רשויות שנדגמו בשאלון, 35 רשויות (87.5%) לא גיבשו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו לא ביצעו סקר מבנים מסוכנים ולא הכינו תוכניות עבודה לאיתור מבנים מסוכנים. יתרה מזו, אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו – משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין – מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון.

60% מהרשויות שנבדקו לא קבעו זמן מרבי לבדיקת מבנה שחשוד כמסוכן

ביצוע בדיקה בשטח לאחר קבלת פנייה בעניין חשד למבנה מסוכן – מתוך 40 רשויות שנדגמו 24 רשויות (60%) לא קבעו זמן טיפול מרבי לבדיקה הנדסית בשטח ממועד קבלת הפנייה בחשד למבנה מסוכן. בין ינואר 2015 ליוני 2021, 92 מבנים בבת ים (13% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (467 ימים משך זמן מרבי); 2 מבנים בבאר שבע (0.16% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (68 ימים משך זמן מרבי); 48 מבנים בתל אביב-יפו (1.4% מהמבנים שבגינם בוצעו בדיקות שטח) נבדקו בחלוף 60 יום ממועד הפנייה (313 ימים משך זמן מרבי)  – זמן ארוך הרבה יותר ממה שקבעו הרשויות בחוקי העזר ובנהלים.

אין ריכוז מידע על מבנים שהוכרזו כמסוכנים ומצבם

אין לגורמי השלטון המרכזי שנבדקו – משרד הפנים, משרד השיכון, מינהל התכנון והרשות לאכיפה במקרקעין – נתונים על אודות המבנים שהוכרזו על ידי הרשויות המקומיות כמבנים מסוכנים ועל סטטוס הטיפול בהם. עיריות באר שבע, בת ים, קריית ים ותל אביב-יפו לא קבעו קריטריונים מפורטים להכרזה על "מבנה מסוכן" בתחום שיפוטן. שיעור המבנים המסוכנים שהוכרזו מכלל המבנים בערים קריית ים ובאר שבע, קטן משמעותית, 0% ו-1% בהתאמה, משיעורם בעיריות בת ים ותל אביב-יפו, 13% ו-20%, בהתאמה. עיריית קריית ים לא הכריזה על שום מבנה בתחומה כמבנה מסוכן, אלא שלחה מכתבי התראה לבעלי מבנים מסוכנים ולא ניהלה מעקב אחר הטיפול במבנים שבהם עוסקים מכתבי ההתראה. כמו כן, אין בידי עיריית קריית ים נתונים מרוכזים על מכתבי ההתראה שהיא שלחה.

אין קנסות לבעלי בתים שלא תיקנו ליקויים, מאות תיקים ממתינים לטיפול

המבקר מצא שבכל עירייה ישנם מאות תיקים שממתינים לטיפול בנושא בתים מסוכנים, לעיתים שנים ארוכות. עוד נמצא שהעיריות לא השתמשו בסמכויותיהן להטיל קנסות על בעלי בתים שנדרשו לתקן ליקויים ולא עשו זאת.

כך למשל נמצא שבעיריית בת ים 654 תיקים פעילים בטיפול יחידת המבנים המסוכנים ו-363 תיקים בטיפול התביעה העירונית, חלקם פתוחים זה כעשור, אשר הטיפול בהם טרם הסתיים, והסכנה נשקפת ממבנים אלו עודנה קיימת. בעיריית באר שבע יש 18 תיקי מבנים מסוכנים פעילים ביחידת מבנים מסוכנים ו-7 תיקים פעילים בתביעה העירונית, תיק אחד הפתוח מזה חמש שנים ותיק נוסף הפתוח מזה כארבע שנים.

בעיריית תל אביב-יפו יש 681 תיקים פתוחים במחלקת מבנים מסוכנים ו-59 תיקים פתוחים בתביעה העירונית, 2 תיקים פתוחים משנת 2019, 9 משנת 2020 ו-48 מהמחצית הראשונה של 2021.  עיריית קריית ים לא העבירה תיקים לטיפול התביעה העירונית.

המבקר גילה גם שעיריות באר שבע, קריית ים ותל אביב-יפו לא הטילו קנסות על בעלי מבנים מסוכנים שלא תיקנו את הליקויים הנדרשים, ועיריית בת ים לא פעלה להסמכתה להטיל קנס בנושא ולא הטילה קנסות כאמור.

97.5% מהעיריות לא פרסמו את רשימת המבנים המסוכנים

משרד הפנים לא הנחה את הרשויות המקומיות בנוגע למידע שעליהן לפרסם על מבנים מסוכנים שבטיפולן וכן בנוגע למתכונת פרסום המידע או להעברתו לתיקי הבניין. 39 מתוך 40 הרשויות שנדגמו בשאלון (97.5%) אינן מפרסמת את רשימת המבנים באתר המרשתת שלהן לציבור, ובהן רשויות שבהן יש מאות ואף אלפי מבנים מסוכנים. ל-37 רשויות (92.5%) אין שכבת מידע בנוגע למסוכנוּת מבנים במערכת המידע הגאוגרפי שלהן.

אין חובה לבדיקת יציבות של מוסדות חינוך

אף על פי שמשרד החינוך קבע חובות מפורטות לקיום דרישות בטיחות ולביצוע בדיקות בטיחות שונות במוסדות חינוך, הוא לא קבע חובה לבדוק את יציבותם של מבני החינוך מפעם לפעם, בפרט – כתלות בגיל המבנים, אף על פי שבאים בשעריהם מאות ילדים מדי יום ביומו.

הרשויות לא מסייעות לתושבים לתיקון ליקויים במבנה מסוכן

שום רשות מארבעים הרשויות שנדגמו אינה מסייעת במענק לתושבים לצורך תיקון ליקויים במבנה מסוכן, ו-37 רשויות מתוך 40 הרשויות שנדגמו (92.5%) אינן מסייעות במתן הלוואות. עיריות בת ים, תל אביב-יפו, קריית ים ובאר שבע לא הקימו קרן ייעודית לסיוע לבעלי דירות במימון עבודות השיפוץ ובתיקון הליקויים במבנים מסוכנים, אם במענק ואם בהלוואה.

אפשרות שקיימת לסיוע היא דרך האגודה לתרבות הדיור, אך סיוע זה יכול להינתן רק ל-12.5% מיחידות הדיור במדינה, אשר בעליהן משלמים עבור החברות באגודה. בארבע הרשויות המקומיות שנבדקו ניתן הסיוע של האגודה לבעלי דירות ב-90 מבנים בשנים 2015 – 2021 מתוך 4,424 מבנים מסוכנים שהוכרזו בשנים הללו. למשרד השיכון ולמשרד הרווחה והביטחון החברתי אין תוכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות לפתע מבתיהם. אין למשרד הפנים נוהל המאפשר ומנחה רשויות לסייע לדיירים בעיתות חרום.

בנושא זה המבקר מציין לחיוב את פעילות עיריית תל אביב-יפו, באמצעות חברת "עזרה ובצרון חברה לשיכון בע"מ", שיש בה כדי לתת מענה לדיירים שאינם מסוגלים לממן את עבודות השיפוץ ולסייע בהסרת הסכנה מהמבנים שבהם מתגוררים הדיירים. פעילות זו גם נותנת מענה לחסם של דיירים סרבנים, שלעיתים פוגעים בקידום פרויקטים של שיפוץ מבנים.

צוות בין משרדי הוקם, עדיין אין המלצות

המבקר מציין לחיוב הקמת צוות מקצועי בין משרדי בעקבות קריסת המבנה בחולון, שמטרתו למידת הנושא והמלצה על צעדי מדיניות לטיפול בנושא בטווח הקצר ובטווח הארוך. הצוות מורכב בין היתר מנציגי משרדי השיכון, הפנים והמשפטים, הרשות להתחדשות עירונית, מינהל התכנון, מטה התכנון הלאומי במשרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר ופיקוד העורף.

ההמלצות: חוקי עזר ותכניות עבודה סדורות לרשות המקומית

דוח המבקר כולל שורה של המלצות שמופנות בעיקר למשרדי הפנים והשיכון, שאחראים על התכנון והבנייה ופעילות הרשויות המקומיות, וכן לרשויות עצמן.

המבקר ממליץ שמשרד הפנים יבחן, בראי הסקירה הבין-לאומית שהובאה בדוח, מיסוד הוראות ומנגנונים נוספים הנדרשים להסמכת הרשויות המקומיות לטיפול מיטבי בנושא מבנים מסוכנים. כמו כן מומלץ כי כלל הרשויות המקומיות יפעלו להתקין ולעדכן חוקי העזר בנושא מבנים מסוכנים.

נוסף לכך ממליץ המבקר שהרשויות המקומיות שנבדקו, וכלל הרשויות המקומיות יקבעו נהלים ויכינו תוכניות עבודה סדורות לבדיקת המבנים בתחום שיפוטן על פי קריטריונים שייקבעו, כדי לאתר בתחום שיפוטן מבנים מסוכנים או כאלה החשודים כמסוכנים. מומלץ כי משרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות להחיל נהלים ויפעל כדי להגביר את האחידות בין הרשויות המקומיות בטיפולן בנושא המבנים המסוכנים. עוד מומלץ כי משרד הפנים, בשיתוף משרד השיכון, יבחן את הצורך בקידום ההמלצה לחייב בביצוע בדיקת מבנים תקופתית, יגבש הנחיות לרשויות המקומיות בהקשר של סקרים יזומים לאיתור מבנים מסוכנים וינחה את כלל הרשויות להכין תוכניות עבודה רב-שנתיות בנושא.

עוד ממליץ המבקר שהרשויות המקומיות יקבעו קריטריונים מפורטים ושקופים להכרזה על מבנה כמסוכן, ועל בסיסם יבדקו את המבנים ויוודאו כי הסכנה תוסר, בין היתר באמצעות גורמים חיצוניים. על משרדי הפנים והשיכון להנחות את הרשויות המקומיות בכל הקשור לקריטריונים להכרזה על מבנה כמסוכן, לטיפול בו ולהסרת ההכרזה – בין היתר לעניין סיווג מסוכנות המבנים לרמות שונות, בהתאם לאופי הטיפול במבנים, לסיכון הנובע מהם או לרמת הדחיפות.

על הרשויות המקומיות שנבדקו ועל כלל הרשויות המקומיות לנהוג בשקיפות ולפרסם מידע לציבור על כלל המבנים המסוכנים המוכרזים בתחום שיפוטן תוך ציון מועד עדכונו של מידע זה, זאת בין היתר כדי להבטיח כי גם רשויות החירום וההצלה, ובהן – כבאות והצלה, המשטרה ומד"א יוכלו להתעדכן בדבר רשימת המבנים המסוכנים באופן שוטף. מומלץ כי משרד הפנים יפעל להנחות את הרשויות המקומיות לגבי פרסום מידע בנושא מבנים מסוכנים, ובכלל זה לגבי הפרטים שפרסומם נדרש; אופן הפרסום; הליך הפרסום; הליך עדכון המידע.

המבקר ממליץ למשרד השיכון ולרשות להתחדשות עירונית לפעול לקידום מיזמים של התחדשות עירונית במחוזות שבהם מספר התחלות הבנייה במסגרת התחדשות עירונית קטן או שבהם כמעט שאין מיזמים מסוג זה, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקדם מיזמים של התחדשות עירונית שייתנו מענה לסוגיית המבנים המסוכנים.

עוד מומלץ כי משרד הפנים ומשרד השיכון יפיצו לרשויות המקומיות הנחיות לגבי דרכי הטיפול במבני ציבור – בדיקתם וטיפול במבנים החשודים כמסוכנים. נוכח הפעילות הרבה במוסדות החינוך, שאליהם מגיעים מאות ילדים מדי יום ביומו, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את הצורך בקביעת הוראות לעניין בדיקה תקופתית עיתית של יציבות מבנֵי מוסדות החינוך.

המלצה נוספת למשרדי השיכון והפנים היא לבחון את הגברת הסיוע לשיפוץ בתים מסוכנים, אם באמצעות הקמת מנגנון ממשלתי ואם באמצעות הגברת הפעילות של האגודה לתרבות הדיור בסיוע במימון עבודות השיפוץ של מבנים מסוכנים, וכי הם יפעלו לפרסם נוהל מנחה בנושא לרשויות המקומיות. עוד מומלץ כי הרשויות המקומיות יבחנו הקמת קרנות ייעודיות שבאמצעותן הן יוכלו לסייע, אם במענק ואם בהלוואה, בתיקון מבנים מסוכנים בהתאם לקריטריונים שייקבעו.

מומלץ כי משרד השיכון יערוך מיפוי ארצי של המבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים שהוגדרו על ידי הרשויות המקומיות כמסוכנים, ויפעל לגיבוש תוכנית רב-שנתית כלל-ארצית לטיפול במבנים אלה, בייחוד באזורי הפריפריה, לשם קידום הטיפול בהם. על הצוות הממשלתי המקצועי להמשיך בפעילויותיו לקידום הנושא ובקביעת המדיניות שתסדיר את פעולות הרשויות המקומיות ובעלי הנכסים לטיפול במבנים מסוכנים, לרבות הסיוע לאוכלוסיות ראויות לקידום – בפרט באזורי הפריפריה, שכן ריכוז של דיירים כאלה במבנים מסוכנים מעצים את הקושי שבהתמודדות עם מסוכנוּת המבנה ועם הסרת המפגעים.

במסגרת זו מומלץ כי הצוות יבחן את קידום הנושא על ידי גורם מתכלל, שישמש גוף מרכזי מנחה עבור הרשויות המקומיות ויפקח על פעילויותיהן בנושא איתור המבנים המסוכנים והטיפול בהם. מומלץ כי הצוות יבחן מנגנונים שגובשו במדינות שונות בעולם לטיפול במבנים מסוכנים ולתחזוקת בתים משותפים, בראי הסקירה הבין-לאומית שהובאה בדוח.

דבר היום
כל בוקר אצלך במייל

הרשמה

על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

תגיות:

Leave a Reply

Name *
Email *
Website