מדוע בוטל הנוהל למניעת טענות שווא ל’ניכור הורי’ בסכסוכי משמורת?

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ביטלה נוהל לטיפול בטענות של ‘ניכור הורי’ בסכסוכי משמורת, שיזמה סגנית נשיא בתי המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז, השופטת רבקה מקייס. הנוהל, שהחל לפעול ביולי האחרון, נועד להקשות על הורה המצוי בסכסוך משמורת לטעון כי ההורה השני מסית את הילד נגדו, ובכך לקבל את המשמורת על הילד או את חלקה. נוהל נסיוני אחר לטיפול במקרים כאלה, שמתקיים בבתי המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, ממשיך להתקיים.

הנהלת בתי המשפט נימקה את ביטול הנוהל בצורך באחידות בין בתי המשפט, אך סירבה לענות לשאלת ‘דבר’ מדוע הנוהל במחוז המרכז בוטל, ואילו הפיילוט בתל אביב ממשיך.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי. (צילום: חן גלילי)

הנוהל שיזמה השופטת מקייס, שכאמור בוטל לאחרונה, ניסה למנוע מקרים של שימוש לרעה בטענה ל’ניכור הורי’ דרך שני אמצעים מרכזיים: האחד, הפקדת ערבות על סך 10,000 ש"ח לצד ג’ על ידי הפונה שטוען לניכור הורי, והשני – מילוי שאלון מקיף בנושא המצב המשפחתי של הפונה. את המודל פיתחו שופטים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, הכולל את בתי המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובפתח תקווה. לטענת ארגונים של אבות גרושים, פנייה שלהם לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות היא שהובילה לביטול הנוהל.

המושג ‘ניכור הורי’ נכנס בשנים האחרונות לבתי המשפט לענייני משפחה ולמערכת הרווחה המטפלים בסכסוכי משמורת על ילדים בין הורים שמתגרשים. מדובר במושג שנוי במחלוקת גם בקרב אנשי המקצוע העוסקים בתחום, המתאר מצב בו אחד ההורים מסית את ילדיו כנגד ההורה השני. בדרך כלל מדובר בטענה שמשמיעים האבות כלפי האמהות. למרות שהוא נקבע ללא מחקר אמפירי, מערכת הרווחה והמשפט עדיין מקבלות החלטות על בסיסו, שמשמעותן לעיתים הרחקת ההורה שנטען שהוא ‘מנכר’ מגידול הילד, או חיוב הילד להיפגש עם ההורה שטוען ל’ניכור הורי’ גם אם אינו רוצה בכך.

בירור הטענות ל’ניכור הורי’ בהליכי משמורת הוא עניין מורכב שיכול לעכב את ההליך כולו. בנסיון להתמודד עם מצב זה פעל בשנה האחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב נוהל נסיוני בניהולו של השופט ארז שני. לפי הנוהל, כל פניה של הורה שטוען לניכור הורי מופנית מהשופט המטפל בתיק אל השופט שני להליך מהיר וממוקד, שבו מושמעות טענות הצדדים בתוך 14 יום. במידה שהשופט שני מחליט שאכן יש מתקיים ‘ניכור הורי’, הוא שולח את ההורים לטיפול.

יש לציין כי הטיפולים אליהם מופנים ההורים הם יקרים, וההורים נדרשים לשלם עליהם מכיסם. בנוסף, אין גמישות בנוגע לתיאום זמני הטיפול, והורה שאינו יכול להגיע לטיפול נקנס בכסף. בנוסף עולה מעדויות של נשים שנמצאות בטיפול המשפחתי כי המטפלות נוטות לטובת האבות, מאמינות לכל מה שהם אומרים, ואינן מכניסות לתסקירים דיווחים של האמהות על התנהגויות בעייתיות.

ההליכים בניכור הורי בתי המשפט מסתמכים על פסק דין בערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשנת 2015. הרכב בראשות סגן נשיאת המחוזי השופט יצחק ענבר, השופטת יהודית שבח והשופט שאול שוחט, קבעו בפסק הדין מהו ניכור הורי על בסיס מחקרו של גרדנר – חוקר שנוי במחלוקת שבתי המשפט בארה"ב דחו את מחקרו. בפסק דינם העבירו השופטים משמורת מהאם לאב, למרות שציינו שהיא אם אוהבת, מתפקדת ומעורבת.

מאז שניתן פסק הדין במחוזי החל שימוש הולך וגובר במושג ‘ניכור הורי’ בהליכי גירושין ומזונות. ישנם עשרות מקרים בהם אחד ההורים, בדרך כלל האב, טוען לניכור הורי והרשויות מחייבות את הילד להיפגש איתו, גם כאשר הילד אינו רוצה בכך, או כאשר הוגשו תלונות על אלימות של ההורה נגד הילדים או נגד האם. במקרים אחרים נעשו ניסיונות להוציא צווי נזקקות ולהוציא ילדים מביתם בעקבות טענות על ניכור הורי.

בעקבות ביקורת של ארגוני נשים ופניות נוספות טען משרד הרווחה כי הפסיק להשתמש במושג ‘ניכור הורי’ עד שתגובש מדיניות כוללת של המשרד בתחום, אך אין תאריך יעד לסיום גיבוש המדיניות. עם זאת, בבתי המשפט לענייני משפחה עדיין משתמשים במושג ופוסקים לפיו מכח פסיקת המחוזי בתל אביב מ-2015.

במרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רקמן באוניברסיטת בר אילן מסרו בעקבות ביטול הנוהל במחוז המרכז כי "חוסר אחידות של התנהלות המערכת המשפטית הוא אכן בעייתי. עם זאת, יש לשים לב שהנוהל של מחוז מרכז ניסה להיכנס למורכבות הכרוכה בבעיות קשר בין הורים וילדים. הנוהל נתן משקל לנושא האלימות במשפחה והשימוש בטענת הניכור ההורי כנשק בסכסוך הגירושין. נקווה שהמערכת המשפטית תשכיל להבין את המורכבות הרבה של הנושא והצורך להתייחס למכלול ההיבטים כדי למנוע פגיעה בילדים".

Leave a Reply

Name *
Email *
Website