‘מלחמת הסחר’ לא מפריעה לוול סטריט להעמיק אחיזה בשוק ההון הסיני

יחסי ארה"ב סין בשנתיים האחרונות יודעים שפל שלא נראה כמותו מאז סיום המלחמה הקרה, אך בתחום אחד ניכר שיתוף פעולה כלכלי הדוק בין המדינות: שוק ההון הסיני. המעורבות הפיננסית של בנקי השקעות בוול סטריט בסין, בעידודו של נשיא סין שי ג’ינגפינג, הגיעה בשנים האחרונות לרמה חסרת תקדים. שי מוביל בשנים האחרונות את פתיחת שוק ההון הסיני למשקיעים זרים, בעיקר בנקים גדולים מארה"ב.

הנושא חזר לכותרת אחרי שאתמול (שלישי) הודיעה חברת השירותים הפיננסיים ‘סיטיגרופ’ מוול סטריט כי היא מתכננת להקים חברת השקעות בסין, שתהיה בבעלותה באופן בלעדי. עד היום פעלה סיטיגרופ בסין דרך שותפות מוגבלת, באמצעות חברה בה החזיקה שליש מהמניות, והיתר הוחזקו על ידי חברת ‘אוריינט סקיוריטיז’ בבעלות ממשלת סין. כעת מתכננת סיטיגרופ למכור את מניותיה בחברה המשותפת, ולהקים חברה משלה שתציע שירותים פיננסיים בסין.

מדובר בשינוי חסר תקדים, שיכניס מיליארדי דולרים לסיטיגרופ בפרט ולוול סטריט בכלל. מאז ייסוד השלטון הקומוניסטי במדינה בשנת 1948 פעל שוק ההון הסיני תחת פיקוח ממשלתי הדוק, שאסר על התערבות גופים פיננסיים זרים. הסינים טענו כי מטרת האיסור היא למנוע מ’כוחות השוק הקפיטליסטיים’ לזכות בדריסת רגל בכלכלה הסינית, ובמדינה פעלו כמעט אך ורק חברות בבעלות ממשלתית.

עם זאת, בעשור האחרון מתירה ממשלת סין התערבות הולכת וגוברת של גופים פיננסיים זרים בשוק הסיני, שהוא מהגדולים ביותר בעולם. סין מעוניינת בגישה להון האמריקאי, שיציע שירותים פיננסיים למעמד הביניים העולה. המגמה התחזקה מאז עלה שי לשלטון בשנת 2013, תחילה אישרה הממשלה לבנקים זרים לפעול בסין בשיתוף עם חברות ממשלתיות סיניות בלבד. רק לפני מספר חודשים, לראשונה מאז המהפכה הקומוניסטית יתאפשר לגופים פיננסיים זרים להחזיק בשליטה על גופים פיננסיים סיניים.

הודעתה של סיטיגרופ אתמול היא למעשה חלק ממה שאפשר לכנות ‘המרוץ לסין’ שמתרחש בוול סטריט בשנים האחרונות. כמעט כל הבנקים הגדולים ניצלו את הפתח שיצר שי, ויזמו פעילות משותפת עם חברות פיננסיות ממשלתיות סיניות. כיום מחזיקים גולדמן זאקס, סיטי בנק ועוד מספר בנקים אמריקניים ואירופיים ב-20% ממניותיהם של מספר גופים פיננסיים בסין. השאיפה האמיתית של וול סטריט היא לפעול בסין באופן עצמאי, ללא פיקוח צמוד מצד הממשלה או שיתוף פעולה עם החברות הפיננסיות בבעלותה.

יש סיבה טובה לכך שהבנקים נמצאים במירוץ עיקש להיכנס לשוק הסיני. מדובר באחד מהשווקים הפיננסיים הגדולים בעולם, ששוויו על פי הערכות נאמד בכ-40 טריליון דולר – סכום אדיר שעד לא מזמן הגופים הפיננסיים במערב היו מנועים מלגעת בו. בנקי ההשקעות הגדולים, בעידוד ארה"ב, לחצו בעשורים האחרונים על ממשלת סין שתאפשר להם לרכוש שליטה חלקית בבנקים הסיניים הענקיים. כבר בזמן ממשל אובמה לחץ הממשל האמריקני על סין לאפשר את פתיחת שוק ההון הסיני לבנקים האמריקאים. חברת לובי המייצגת חלק מהבנקים הגדולים בארה"ב מול הממשל כתבה לנשיא אובמה בשנת 2011 כי הבנקים "מבקשים מהנשיא לשים דגש בשיחות עם ההנהגה הסינית על רפורמות שיפתחו את שוק השירותים הפיננסיים הסיניים".

גם הנשיא הנוכחי טראמפ, שעל פניו עסוק ב’מלחמת הסחר’ בין שתי המדינות, התייחס לנושא בסבב הפגישות האחרון שלו בסין. נראה שבוול סטריט צופים כי על אף המתיחות בין שתי המדינות, מגמת פתיחת שוק ההון הסיני לא תימשך.

כניסתם של בנקים וגופים פיננסיים מערביים לסין צפויים להניב רווחים עצומים לוול סטריט, אך יש בה מספר סכנות. ראשית, הפיקוח על שוק ההון בסין איננו יציב כמו במדינות המערב, וקיימת בה מידה רבה של שחיתות ופעילות ‘אפורה’. היד החופשית שתינתן לחברות עלולה להגביר את החשיפה של סין למשברים עולמיים. יש לציין כי הסגירות היחסית של שוק ההון הסיני הייתה אחד הגורמים שצמצמו את פגיעתו של המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 בסין ביחס לכלכלות גדולות אחרות. יציבותה היחסית של סין איפשרה לכלכלה הסינית להוות את מנוע הצמיחה העולמי העיקרי מיד לאחר המשבר, ולמנוע הידרדרות נוספת למיתון. במשבר הכלכלי הבא, סין עלולה להיפגע בצורה קשה הרבה יותר.

סכנה נוספת היא פגיעה בריבונות הכלכלית של סין. רכישת גרעין שליטה בתאגידים פיננסים סיניים על ידי בנקי השקעות מערביים תעניק לוול סטריט דריסת רגל גם בפוליטיקה הסינית. השליטה בשוק ההון הסיני תאפשר לאותם הבנקים ללחוץ באופן יעיל בהרבה על ממשלת סין לביטול הרגולציה וההגבלות על שוק ההון. דריסת הרגל תאפשר לבנקים המערביים להיטיב דווקא עם האינטרס שלהם, על חשבון זה של הסינים והיציבות העולמית.