נשיא ארגנטינה החדש עדיין לא נכנס לתפקיד, והנושים כבר דופקים בדלת

נשיא ארגנטינה הנבחר אלברטו פרננדז עוד לא נכנס לתפקיד, ונושיה של המדינה כבר החלו לפנות אליו לפתיחת משא ומתן על שינוי תנאי החוב של המדנה. אחרי שנכנסה למיתון בעקבות מדיניות הקיצוצים שהוביל הנשיא היוצא מאוריציו מקרי תחת תנאי הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית, הנושים מכירים כך שהמדינה עומדת על סף קריסה כלכלית, אך מזהירים כי אם תנסה לשמוט חלק גדול מדי מחובותיה, שעומדים על כ-50 מיליארד דולר, ארגנטינה עלולה להפוך למוקצה מבחינת משקיעים בינלאומיים.

לפני חודשיים הפסיד מקרי בבחירות הכלליות למועמד השמאלי פרננדז, שהבטיח להגיע ל"הסכם הוגן וסביר" עם נושות המדינה, אחרי שארגנטינה הגיעה למצב בו ברור שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה למלווים. כעת מתנהל משא ומתן בין קבוצת המלווים לממשלתו של פרננדז, שתיכנס לתפקיד רק בדצמבר הקרוב.

נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי במסיבת עיתונאים לאחר ההפסד בבחירות המקדימות. 12 באוגוסט 2019 (AP Photo/Natacha Pisarenko)

ארגנטינה היא אמנם מדינה ריבונית, אבל במשברי חוב הנושים הם לעיתים קרובות אלו שמכתיבים את ההתנהלות. במקרה הזה מדובר בעיקר בקבוצת קרנות גידור המתמחות ברכישת אג"ח ממשלתיות בדירוג נמוך, במטרה למצות כמה שאפשר מתשלומיה של אותה הממשלה. במילים אחרות, מדובר בקרנות שרוכשות חוב של מדינות על סף קריסה, כשמחיר אותו האג"ח נמוך. הרווח מהעסקה מגיע מאחת משתי אפשרויות – או שהמדינה מתאוששת ומצליחה להחזיר את החוב במלואו, או שמתבצעת שמיטת חובות- שבו הקרנות מקוות להוציא יותר מעלות האג"ח שרכשו.

בדרך כלל מדובר בהליך שנמשך שנים רבות בבתי המשפט, שבו אותן קרנות מנסות להפיק את הסכום הגבוה ביותר מהממשלה ששמטה את החוב. אלא שבמקרה הזה לבעלות האג"ח יש מנוף לחץ משמעותי ביותר על הממשלה – לארגנטינה יש היסטוריה ארוכה של קריסות כלכליות ושמיטת חובות, בייחוד אחרי הלוואות מקרן המטבע. מדובר בקלף מיקוח משמעותי של הנושות, כי הימנעות מרכישת אג"ח ארגנטינאי עלול להקפיץ את מחירו, ולחסום מימון לממשלה שזקוקה למקורות להשקעה נרחבת.

מחאות כנגד מדיניותו של נשיא ארגנטינה מקרי בבואינוס איירס, ארגנטינה, ב-24 בספטמבר 2018 . (AP Photo/Natacha Pisarenko)

מאז שמיטת החובות בתחילת שנות ה-2000 נחשבת ארגנטינה ליעד בלתי יציב על ידי סוחרי האג"ח העולמיים. בשנת 2001, אחרי רצף של הלוואות מקרן המטבע בתמורה לקיצוצים ורפורמות ‘התייעלות’, קרס המשק הארגנטינאי. כלכלני קרן המטבע הבטיחו לארגנטינאים כי אם רק "יאזנו את התקציב" על ידי קיצוצים תקציביים נרחבים והעלאות מסים, תתחיל נהירה המונית של משקיעים זרים למדינה, ואיתם תגיע צמיחה חסרת תקדים. לצערם של הארגנטינאים, הנבואה זו לא התקיימה, והקיצוצים שדרשה הקרן הביאו, בין השאר, לירידה משמעותית בשכר – בייחוד במגזר הציבורי. ירידות שכר אלו הובילו לירידה בצריכה הפרטית ולהתכווצות הכלכלה, מה שהוריד דרמטית את הכנסות המדינה ממסים והגדיל את החוב של ארגנטינה. בכך, למעשה, חזרה ארגנטינה לנקודת ההתחלה, ונזקקה להלוואת חילוץ.

כאשר ממשלת ארגנטינה פנתה לקרן המטבע בבקשה לסיוע, הם חזרו על התעקשותם – לקצץ בתקציב ולסגור את הגירעון. ממשלת ארגנטינה אימצה מדיניות קיצונית של קיצוץ בשם ‘גירעון אפס’, שכיוון לסגור לחלוטין את הגירעון. מהלך זה הוביל להחרפת המיתון. ממשלת ארגנטינה לא עמדה בהתחייבויותיה לנושים, ותנאי החוב גובשו מחדש, תוך הפסדים למשקיעים.

בשנים האחרונות חזרה ארגנטינה לאותו המסלול תחת ממשלתו של מאוריציו מקרי. על פי המלצות קרן המטבע הבינלאומית, ביצעה ממשלת מקרי רפורמות בשוק העבודה ליצירת ‘שוק עבודה גמיש יותר’, קיצוצים בתעסוקה הציבורית, הורדות שכר, קיצוצים בפנסיה והורדה נוספת של הגבלות לתנועות הון. אמנם רפורמות אלו הן יוזמתו של מקרי עצמו, וקרן המטבע רק "אישרה" את תמיכתה בהן, אך הן מהוות עוד דוגמה לתמיכת הקרן בצעדים שעשויים להוביל למשבר נוסף, ובעקבותיו תבוא ככל הנראה המלצה נוספת על צעדים דומים, וחוזר חלילה.

בעקבות מדיניותו של מקרי נכנסה ארגנטינה למיתון חמור. רק ברבעון הראשון של שנת 2019 הצטמצמה הכלכלה הארגנטינאית ב-5.4%, אחרי שהייתה במגמת הצטמצמות מאז 2018. על פי נתוני הממשלה הארגנטינאית, בשנה האחרונה נפלו שלושה מיליון בני אדם אל מתחת לקו העוני.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website