עולם ללא ווייז

הטכנולוגיה כיום מאפשרת לחסום או לסלף את אותות האיכון של מערכות ה GPS בקלות יחסית. דיווחים מחו"ל מספרים על הפרעות רבות בשנה האחרונה באיזור תעלת סואץ וסוריה, הפרעות מהסוג שיכולות לשבש פעולת כלי שיט ותעופה. עד כמה האיום ממשי והאם בישראל ערוכים אליו?

מערכת האיכון הגלובלית (הקרויה גם GPS) מבוססת על לווינים אשר מקיפים את כדור הארץ ומסוגלים לספק מידע מדויק על מיקום של כל נקודה על פני הגלובוס בשיטות של טריאנגולציה, כך שמהירות התקשורת בין מספר לווינים למקלט מאפשר לזהות את המיקום המדויק שלו, ובכך לאפשר הן את הניווט בWAZE, והן יישומים קריטיים של ניווט בנתיבי תעופה ושיט. אלא שאת האותו הללו ניתן כיום לשבש די בקלות, ובמקרים מסויימים אפילו לסלף אותם – לגרום לנו לחשוב שאנחנו במקום אחר ממקומנו האמיתי, פעולה שיכולה לגרום לשגיאות ניווט קשות. איום הסייבר החדש מדווח בסקירה של סוכנות S&P GLOBAL , בנושא שיבושים כאלו במזרח הים התיכון.

לפי הסקירה, דווחו למפקדה האמריקאית NAVCEN (מרכז למצוינות בניווט) במרץ השנה על שבעה מקלטי GPS בכלי שיט ששובשו. בהמשך התקבלו דיווחים על שיבושים במכשירים שנמשכו ימים. באותם ימים ניהל המבצע המצרי בסיני מערכה שגרמה גם לשיבוש תדרי הסלולר בדרום ישראל, כך שייתכן שיש קשר בין הדברים. בעוד שלשיבוש הסלולרי אפשר למצוא פתרונות עוקפים למצבי חירום, שמשרד התקשורת לא נוקט בהם, הרי שלא ברור האם יש חלופה לתשתית ה-GPS העולמית. 

ב-23 במרץ גם הפיקוד הימי של נא"טו הוציא אזהרה לגבי שיבושים בקליטה במזרח הים התיכון.הזירה הנוספת שבה עלה חשד שהופעלו מתקני שיבוש לאותות ה-GPS היא סוריה.

באופן כללי, הים התיכון הוא חלק קטן מהשטח הימי בעולם, אך כ-30% ממיכליות הדלק בעולם נוסעות בו. לכן, מתקפת סייבר במתווה של השתלטות חיצונית על אותות האיכון של ה-GPS, יכול לאפשר לתוקפים לנווט מיכליות למסלול התנגשות, אלא אם היא תימנע בעזרת אמצעי בקרה נוספים. במשרד להגנת הסביבה ערכו לאחרונה תרגיל שפך של מזוט בים, בכמות מזערית – כ-5,000 ליטר – לעומת מליוני הליטרים של נפט ומוצריו שזורמים בים התיכון בכל שנה, ועד 200,000 ליטר במיכלית בודדת המחוברת למקשר ימי.

טכנולוגיית השיבוש זמינה יותר, אך בינתיים משתמשות בה דווקא מדינות

לא רק ספינות נשענות על GPS, אלא גם הסלולרים שלנו, ניווטי המכוניות ב-WAZE וגם מערכות ביטחוניות. באוקטובר הוציא הפיקוד הימי של נאט"ו הודעה לפיה במזרח הים התיכון "יש הרבה ספינות מלחמה שנמצאות בפעילות ולהן משדרים רבי עוצמה". בסקירה של המשרד לביטחון פנים האמריקאי מופיע גם דיווח אחד מחיפה ב-1 בנובמבר. בסקירה של S&P נטען כי הטכנולוגיה לשיבוש הקליטה, ואולי אף להשתלטות על אותו ה-GPS נעשתה זולה ושפוטה יותר מבעבר, מה שמגדיל את פוטנציאל האיום.

כלומר, לא רק מדינות, אלא גם גופים קטנים יותר עשויים להשיג את היכולת הטכנולוגית "להתעסק" במערכת קריטית זו. המציאות המתוחה מבחינה צבאית במזרח התיכון, הופכת אותו לזירה נפיצה יותר מאחרות לפעולות כאלו. ניתן רק לשער מה יקרה אם בארגוני טרור יצליחו לפגוע ביכולות הניווט של ספינות חיל הים, ולא ברור האם קיימות מערכות אלקטרוניות חלופיות או באיזו מידה הצוותים מוכשרים לניווט בשיטות אחרות, של מפות ידניות וויזואליות? בשנה שעברה, מתקפת סייבר (לא על ה-GPS) שיתקה את המחשוב של ענקית הספנות העולמית מארסק וגרמה לנזקים במאות מליוני דולרים.

ידיעה באתר חדשות צבאי בריטי מתחילת החודש מביאה התרעה של מנהלת התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA) כנגד שיבושים במכשירי ה-GPS בקרב כלי טיס באיזור ביירות. העילה, היא ככל הנראה, משבשים אלקטרוניים שהציבה רוסיה כדי לפגוע בניווט האווירי של כתב"מים אמריקאים באיזור סוריה.  

פינלנד ונורווגיה מאשימות את רוסיה בחסימת הקליטה של מכשירי ה-GPS בעת שנערך תרגיל של נאט"ו באזורן, האשמה אותה מכחישים ברוסיה, הכחשה שתמיד מומלץ לקחת בעירבון מוגבל, כפי שמתאר היוזר ההיתולי המזוייף של ולדימיר פוטין:

Do not believe *anything* until the Kremlin denies it™ https://t.co/tG04DPN8v4

— Darth Putin (@DarthPutinKGB) November 19, 2018

סימנים אלו מעוררים מספר שאלות כלפי המוכנות של מדינת ישראל בתחום מערכות הניווט:

  • האם שיתוק הGPS בכלי שיט המגיעים לישראל או בקרבתה נמצאים במפת האיומים של מערכת  הביטחון?
  • האם כלי השיט והתעופה של צה"ל ערוכים להתמודד עם ניסיונות חסימה שכאלו?
  • האם גם הנייוט בעזרת הטלפונים הסלולריים עלול להיפגע ?
  • אלו פתרונות קיימים כדי להתגבר על התקפה על מערכות הניווט הללו ?
  • תגובת דובר צה״ל: "צה"ל נערך לאתגרים שבשדה הקרב המשתנה ופועל באופן רציף במרחב הקיברנטי, ממד לחימה המתפתח כל העת. לצה"ל יכולות טכנולוגיות מתקדמות להגנה על המרחב הקיברנטי המאפשרות חופש פעולה ועליונות מבצעית במרחב הספקטרום האלקטרו מגנטי".

     בנמל חיפה, במשרד התחבורה וברשות הספנות הפנו אותנו למטה הסייבר הלאומי, שאת תשובתו נפרסם לכשתתקבל.

    Leave a Reply

    Name *
    Email *
    Website