5 כללים להתגברות על הפחד ואי הוודאות במקום עבודה חדש

מעבר למקום עבודה חדש מכיל בתוכו מגוון של תחושות – החל מהתרגשות וציפייה ועד חשש ופחד. בעידן של שוק עבודה דינמי, זה קרה ועוד יקרה לרבים מאיתנו פעמים רבות במהלך החיים. הפסיכולוגית הארגונית והתעסוקתית עדנה ברק מסבירה שהתחלות חדשות בעבודה הן מאתגרות, אך בחירה מודעת להתמודד עם האתגרים הללו יכולה להפוך אותם למאיימים פחות ומאפשרת לצלוח את המעבר בשלום.

"התחלה חדשה היא תמיד מצב של שינוי, ושינוי מפחיד אותנו כי הוא כרוך באי ודאות ובמתח", מסבירה ברק, בעלת ניסיון של ארבעים שנה בייעוץ וניהול, "אני צריכה לשנות הרגלים, וזה מצב לא נוח. רוב האנשים מנסים להימנע ממתח, אי ודאות ושינוי ולכן התחלה חדשה מפחידה אותם" אומרת ברק. ההתחלות החדשות מתחלקות לשתיים – התחלות שהגיעו כתוצאה מאילוץ – פיטורין, מחלה, תאונה או היעלמות של מקצועות מסוימים, וכאלו שהן תוצאה של בחירה – למשל רצון בתפקיד בכיר יותר או במקום קרוב יותר לבית. גם בהתחלות חדשות הנובעות מבחירה, הכניסה למקום חדש כרוכה בהתמודדות עם חוסר ודאות.

"השאלה היא איך מתחילים במקום החדש, צולחים את תקופת הניסיון וממשיכים לעבוד בו", אומרת ברק, שניסיונה עם ארגונים ועם עובדים הוביל אותה למחשבה שצריך ללמד אנשים כניסה נכונה לתפקיד חדש. "יש כללים שצריך להכיר אותם כדי לדבר נכון את השפה, ושאם עובדים לפיהם, רוב הסיכויים שנצליח". ואלו חמשת הכללים של עדנה ברק, עם טיפ קטן לסיום:

כלל ראשון: ללמוד את מקום העבודה החדש

"התפקיד העיקרי של אדם במקום החדש בשלושים הימים הראשונים הוא ללמוד", מסבירה ברק, "אנשים מרגישים בטעות שצריך לעשות רעש ורושם, שידעו שעשו נכון שהביאו אותי, וכדי שיראו שעשו נכון אני צריכה להראות תועלת. זאת טעות גדולה, כי המקום החדש שונה מהמקום הקודם". ברק מדגימה זאת בעזרת משל: אם את הולכת לטייל כל יום בשביל ליד הבית, תרגישי בו ביטחון רב. אבל אם יום אחד תופיע אבן קטנה על השביל, ובגלל הביטחון שיש לי בדרך לא הסתכלתי עליה, אני אמעד ואפול. כך, גם אנשי מקצוע מנוסים שמגיעים למקום חדש מועדים, כי אינם מסתכלים על הדרך בה הם הולכים.

"בתקופת חיפוש העבודה אני מוכר את עצמי, אבל כשנכנסתי לעבודה זאת טעות להמשיך למכור את עצמי, כי אני כבר כאן", מציינת ברק, "עכשיו צריך ללמוד. מה צריך ללמוד? את האבנים הקטנות של השביל – את האנשים והתפקידים, את ההבדלים בין המקום הישן לחדש, את התרבות הארגונית, מה מקובל שם".

כלל שני: התנהג כאורח

"הדרך להבין מה נכון לעשות במקום עבודה חדש זה לדמיין שאני אורחת אצלך בבית", מוסיפה ברק, "אם אני באה להתארח, אני לא אתפוס בבוקר את השירותים בלי לתאם איתך ומתי זה מתאים לך. בתור אורחת אני לא אתיישב בראש השנה מסביב לשולחן לפני כולם, אלא אעמוד ליד השולחן עם שאר האנשים ואחכה שהמארחת תגיד 'למה אתם לא יושבים' ותושיב אותם". איך כל זה קשר למקום עבודה? "תארי לך שמזמינים לישיבה בתשע בבוקר. העובד החדש מגיע ב-8:50 כי הוא לא רוצה לאחר, נכנס לחדר ומתיישב. עכשיו תארי לך שהוא מתיישב במקום של המנכ"ל, או של יו"ר ועד העובדים, או של העובד עם מגבלת השמיעה שצריך לשבת קרוב, ושם ועושים טעויות נוראיות. בתור אורחת אני לא מתיישבת עד שלא אומרים לי איפה, גם אם אמרו לי 'תרגישי כמו בבית'. ככה זה גם מקום עבודה – אמרו לי להרגיש כמו בבית בזה שקיבלו אותי, ואני צריכה לפעול לפי הכללים שחלים על אורח".

הכלל השלישי -הגש דוח בתום החודש הראשון

ברק ממליצה לכל עובד חדש לפנות לממונה הישיר עליו בתוך שלושים יום מכניסתו למקום העבודה ולדווח לו על החודש הזה – מה למדתי, עם מי נפגשתי, מה עשיתי ולא עשיתי עדיין, ומה אני מתכנן לעשות. בארגונים בינוניים וגדולים בהם פועלת מחלקת משאבי אנוש מומלץ להגיש דו"ח כתוב, ובמקומות קטנים יותר ופחות פורמליים הדיווח יכול להתבצע גם בשיחה בעל פה.

עובד משוחח עם המנהלת (צילום אילוסטרציה: shutterstock).

היוזמה של העובד לדווח למעסיק על תקופת הקליטה הראשונית שלו מאפשרת לו להבין איפה הוא עומד, ולשפר את מצבו במידת הצורך. "יש שני מצבים שיכולים לקרות לאחר הגשת דו"ח כזה", מסבירה ברק, "אחד – עשיתי בדיוק מה שרצו ממני, ואז אין בעיות, אני שקטה שמרוצים ממני, והבוס שקט שהוא קלט מישהו טובה.  והאפשרות השנייה היא שלא עשיתי מה שנכון, ויש הרבה סיבות מעשיות לכך. אבל אם בסוף החודש מתברר שלא עשיתי את מה שצריך, יש לי הזדמנות לתקן. האחריות אחרי שלושים יום בעבודה היא עדיין על הממונה עליי. עכשיו איבדתי רק חודש, ויש לי צ'אנס לתקן".

ברק מציינת שהבוסים בדרך כלל "לא אוהבים" שיחות כאלה, שנתפסות בעיניהם כשיחת הערכה. מבחינתם, קל להם יותר להעריך בעצמם האם הם קלטו את האדם הנכון. היעדר השיחה יוכל לאפשר להם להתחמק ממתן הסברים מדוע הם מחליטים לפטר או לא להמשיך עם העובד. לכן, "האחריות של העובד זה לרוץ אחרי הבוס, להתעקש ולא לוותר על השיחה, ועדיף לתת לו את זה בכתב. זה הצ'אנס היחיד של העובד שאם הוא בסדר הוא יכול לאשר את זה, ואם מבחינת המעסיק העובד לא בסדר, אז הוא יודע שהוא בסכנת פיטורין. לכן העובד צריך ליזום את הדוח ולהתעקש שידברו איתו, ויגידו לו אם מה שהוא עשה זה בסדר או לא".

"חשוב לזכור שבשלושת החודשים הראשונים ניתן לפטר עובד מהרגע להרגע, ואפשר לפטר בלי לנמק ובלי פיצוי", אומרת ברק, "אז אם  עבדתי שלושה חודשים ונתתי את הנשמה, אני צריכה לדעת המה חושבים עליי. בכל מקצוע וכל עיסוק".

כלל רביעי – מחברת הרעיונות

הכלל הרביעי של ברק הוא להסתובב עם מחברת רעיונות ולכתוב בה כל הצעה לשינוי או שיפור שעולה לנו במפגש עם מקום העבודה החדש. בעולם ללא ניירות, זה יכול להיות גם פתק בטלפון."יש פתגם שאומר 'אורח לרגע רואה כל פגע'", אומרת ברק, אך מדגישה שלא כל מה שנראה לי במבט ראשון כמו 'פגע' הוא באמת כזה. "חלק מאוד קטן ממה שאני חושבת יתברר כנכון, והרוב יתברר לי כמוטעה. נגיד שבאתי להתארח בבית שלך, אני מסתכלת על הסלון והסידור שלו נראה לי לא הגיוני, ואני ישר מציעה לך – תזיזי את הטלוויזיה לפה ואת הספה לפה וזה יהיה טוב יותר. אבל מה אני לא יודעת? שהשמש מסוונרת ואז לא רואים, ונקודת החשמל הזו לא עובדת אז אין חשמל. יש הרבה דברים שאין לי מושג".

בהמשלה לעולם העבודה, ברק אומרת שעדיף לחסוך מעצמי הערות מיותרות. "אם אני רושמת לעצמי את הרעיונות ומיד רצה איתם לבוס ושואלת למה עושים ככה וככה, אני מדברת שטויות ואני עדיין לא יודעת שאם עושים ככה אז קורה ככה. מצד שני, אני רואה דברים שאחרים לא רואים. מה שצריך זה להכין את המחברת, וכל פעם שאני חושבת שמשהו לא חכם ולא יעיל, לכתוב בה. אני חוזרת למחברת אחרי שלושים יום, שם אני בדרך כלל מוחקת שמונה מתוך עשרה סעיפים, ונשארים לי רעיון טוב או שניים לשינוי. הפעם השנייה היא אחרי תשעים יום, והפעם השלישית היא כשרוצים לבקש קידום. בכל שיחה כזו לא צריך להציע יותר מדי רעיונות. מקסימום רעיון אחד פעם בשלושה חודשים".

כלל חמישי: דוח 90 הימים

ברק ממליצה להגיש דוח נוסף בתום שלושה חודשים בעבודה, כדי ליצור עוד הזדמנות לתיקון אם נדרש כזה. "אחרי 90 יום מגישים שוב דוח ביוזמת העובד, שסוגר את תקופת הניסיון. לפעמים תקופת הניסיון בארגונים שונים מוגדרת כ-30, 60, 90 או 120 ימים. ובדרך כלל היא בין שלושה חודשים לחצי שנה. אז לאחר תשעים יום אני מגישה דוח, ובכך מבחינתי סיימתי את תקופת הניסיון שלי, גם אם היא נמשכת בצורה רשמית".

"בדוח הזה אני כותבת מה עשיתי בשלושת החודשים שחלפו, מה אני מתכננת לעשות בשלושת החודשים הבאים ומה יהיו סדרי העדיפויות שלי", אומרת ברק ומסבירה שבניגוד לחודש הראשון שבו אם לא הבנתי משהו האחריות לכך היא על הממונים עלי, בתום שלושה חודשים אני כבר צריכה להראות קבלות, והאחריות היא עלי.

גם על הדו"ח הזה ממליצה ברק לקבוע שיחה עם הממונה על העובד. "השיחה הזאת היא קריטית, ויכול לעלות בה אחד מהשניים – או אומרים לי שאני בסדר, ורק צריכה לשנות סדרי עדיפויות, או שאומרים לי 'אנחנו לא מרוצים ממך', ואז האחריות היא עליי. יש מקום לתקן, ואולי יסכימו לתת עוד שלושה חודשים".

ברק מוסיפה שסוף תשעים הימים זו הזדמנות לפתוח את מחברת הרעיונות, לבחור רעיון אחד ולצרף לדוח כזה כהצעה שלי לייעול, שיפור ושינוי. "אני מוכרת את עצמי בתור אדם שלא רק עושה את התפקיד הקטן שלו אלא הוא ראש גדול, אכפתי, מזדהה עם החברה. אני מנסה להראות שיש לי תרומה מעבר, שאני בעלת ערך לחברה, הנה אני יכולה לתרום דברים אחרים, ואז מסתכלים ומתפעלים ממני".

עדנה ברק (באדיבות המצולמת)

טיפ לסיום: איך לנסח משפטים

ברק מציינת את החשיבות של השימוש בשפה. "בדרך כלל רוצים לדעת 'מה החדש חושב' או אם החדש מבין. אז נגיד יש ישיבה ומדברים על משהו. למרות שאני מציעה לעובד החדש להיות אורח ששותק, ייתכן שיפנו אליו ויאמרו לו 'נו מה אתה אומר על מה שאנחנו מדברים פה?' במקרה כזה, מאוד חשוב לנסח את התשובה כך: 'אני פה רק שבועיים (או יומיים או חודשיים), ברור לי שאני צריך ללמוד הרבה מאוד עדיין, הרבה אני לא יודע. מהמעט שאני מבין, נראה לי שבנושא שאנחנו מדברים בדיון שווה לעשות ככה וככה.'

למה זה חשוב? ברק מסבירה שבין אם אתם טועים או צודקים, הניסוח הזה יוציא אתכם טוב. "אם דיברתי שטויות, אז בעצמי אמרתי שאני פה רק חודשיים ויש לי מה ללמוד, ואז אנשים מרגישים טוב עם עצמם – היא רק חודשיים פה, היא לא כמונו ולכן היא דיברה שטויות. ואז זה לא לחובתי. זה מוכיח שככל שאת ותיקה יותר את חכמה יותר, לכולם יש הרגשה טובה ואני לא פוגעת בדימוי שלי.

"לעומת זאת, אם אמרתי את המשפט ומסכימים איתי, אז זה יוצא שמסכימים איתי כי אמרתי דבר נפלא למרות שאני פה רק מעט זמן. זה בונה אותי. המשפט הקטן הזה, שהוא טיפ קטן ופשוט שכל אחד יכול להשתמש בו, בכל מקום ובכל מקצוע, הוא קריטי להצלחה. אמרתי שטויות אז לא קרה כלום כי במילא אני פה רק שבועיים. אמרתי דברים חכמים -וואו, אחרי שבועיים היא אמרה דבר כזה חכם".

כתיבת תגובה

שם *
אימייל *
אתר