“איך ייתכן שבערוצים המרכזיים לא מעלים לשידור רופא ערבי שיסביר את המצב בערבית?”

ארבעה בעלי תפקידים במגזר הערבי והבדואי מספרים על מצוקותיהם בימי המגפה.

אחמד סלאמה (באדיבות המצולם)

המחנך: "לרבים מהתלמידים אין אינטרנט"

אחמד סלאמה מחנך מקלנסווה מספר על מאמץ כביר מצד הצוות החינוכי להיות בקשר עם התלמידים. "אך לרבים מהם אין אינטרנט והלמידה מרחוק אינה פתרון. רק כ-40% מהתלמידים משתתפים”.

לדבריו, כדי להתמודד עם המצב,חסרה תמיכה מקצועית ותמיכה של מערך הרווחה, ועל אף שהעירייה עושה כל שביכולתה, המשבר התקציבי שלה מקשה על ההתמודדות.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מוסא חסדיה. (תמונה באדיבות המצולם)

הפרסומאי: "אפילו את מסיבות העיתונאים לא תרגמו"

בימים כתיקונם מוסא חסדיה, בעליה של חברת פרסום ייעוץ ושיווק, נע מדי יום בין ביתו שבפרדיס לנתניה וחזרה. “עברנו מתל אביב לנתניה כי רוב העובדים שלנו מהצפון. ביקשתי מהעובדים לצמצם בשכרם, בהבטחה שהכל יוחזר להם כשהעניינים יחזרו למסלולם. העובדים הם החברה וצריך לתת להם תקווה. אנחנו, נותני השירותים, נפגעים מאוד מהמצב. חיים מהיד לפה".

מתחם נייד לבדיקות קורונה בואדי עארה

חסדיה מותח ביקורת על התנהלות התקשורת בימי המשבר: “איך יתכן שבערוצים המרכזיים לא מעלים לשידור רופא ערבי שיסביר את המצב בערבית, חסרים רופאים ערביים במדינה?. לא היה תדרוך בשפה הערבית, אפילו את מסיבות העיתונאים לא תרגמו".

הוא מתקשה להבין מדוע ההסתה נגד הציבור הערבי נמשכת: “הרי אנחנו נמצאים בכל מעגלי המשק, ומתקיים שיתוף פעולה. דברו על שיתוף הפעולה. תנו תקווה".

חיתאם ואכד (באדיבות המצולמת)

אשת נעמת: "ביוזמת אנשי רפואה, יש קבוצות להעלאת המודעות"

חיתאם ואכד, יו"ר מרחב גליל מרכזי בנעמת: “בסגר, תפקיד האשה העובדת השתנה, היא יותר בבית ודומיננטית מול המשפחה והילדים. לנשים שיצאו לעבודה ולעצמאות, במיוחד האמהות החד-הוריות, המצב הכלכלי קשה, כשהן חוזרות עכשיו הביתה בלי פרנסה. נעמת מפעילה קווי טלפון בערבית לפניות של נשים במצוקה – פניות בעניין מיצוי זכויות של עובדות, בעיקר בסוגיות של חל"ת ואבטלה. המשפחתונים נסגרו. 5,000 עובדות נעמת יצאו לחל"ת, גם אני יצאתי לחל"ת. וכל מה שנעשה הוא בהתנדבות".

גם הזקנים סובלים. סגירת מסגרות הפעילות היומיות בבתי הקשיש מקשה עליהם. “רבים מהם חיים בבדידות, מבודדים ממשפחותיהם, זה קשה מאוד, הם לא רגילים לקשר טלפוני אלא לביקורים". היא מדגימה בסיפור אישי, "אני נעלבה מהאחיין שלי, רופא בפוריה, ששומר ממנה מרחק בזמן השיחה ולא נכנס לביתה. היא אמרה שהיא מרגישה דחויה".

חדר מצב של הוועד הערבי לחירום – עמותת הגליל (קרדיט: חולוד מצאלחה)

 

עם זאת, יש גם רגעי אור. “בעראבה ישנן התארגנויות מקומיות שעוסקות בתברואה ובחיטוי, בחלוקת מזון, בתמיכה בקשישים דרך הרווחה. במתנ"ס יש עבודה עם הילדים ברשת, ופעילות אחד על אחד. אחת המורות לבשה ביגוד מגן ויצאה לחלק מתנות לתלמידים. ביוזמת אנשי רפואה, יש קבוצות בווטסאפ להעלאת המודעות, ויש מתנדבים שמסייעים לאנשים שנותרו ללא מקור הכנסה בפנייה לרשויות לקבלת דמי אבטלה".

עטיה אלאעסם יו"ר מועצת הכפרים הלא מוכרים (תמונה באדיבות המצולם)

נבחר הציבור: "אצלנו גם ככה אין מרכזים מסחריים להתגודד בהם"

עטיה אלאעסם, ראש מועצת הכפרים הלא-מוכרים: “אצלנו לרבים אין אינטרנט. המידע שמגיע אינו עדכני ואינו מגיע ישירות מהגורמים המוסמכים".

מצב התשתיות הגרוע מקשה, לדבריו, על ההתמודדות עם המחלה. בכפרים אין שירותי רפואה והטיפול הראשוני נעשה בחלקם על ידי מתנדבי מד"א מקומיים. צו הבידוד הביתי לא רלוונטי. "אצלנו גם ככה מבודדים", הוא אומר בצחוק מריר, "אין מוסדות ומרכזים מסחריים להגודד בהם".

ביום שני שעבר, ה-23 במרץ, יצא מכתב מטעם ראש מועצת אל קאסום, סלאמה אל אטרש, שבו הוא תובע סיוע מיוחד למועצה, המטפלת גם ביישובים הלא-מוכרים ועומדת בפני קריסה. מכתב זה מצטרף לסדרה של פניות למוסדות המדינה השונים בבקשה להתייחס למצוקות החברה הערבית שהחריפו כתוצאה מהמשבר.