אין דין ואין דיין

אֵין דִּין כּוֹס הַיַּיִן שֶׁהָיִיתִי צְרִיכָה
בִּשְׁבִיל לְהִתְפַּשֵּׁט אִתְּךָ
כְּדִין כּוֹס הַיַּיִן עִמָּהּ אֲנִי כּוֹתֶבֶת עָלֶיךָ שִׁיר;
וְאֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם שְׁתֵּיהֶן מֵאוֹתוֹ הַבָּצִיר
אוֹ אֲפִילּוּ מֵאוֹתוֹ הַבַּקְבּוּק
בָּרִאשׁוֹנָה אַךְ נִכְתַּבְתָּ
וּבַשְּׁנִיָּה אַתָּה מָחוּק.

בָּאתָ חָסוֹן וּשְׁרִירִי וּמְגוּלָּח לְמִשְׁעִי
בָּאתָ לְתוּמְךָ
עִם כָּל דִּיבּוּרֵי הַבְּיַחַד הָאֵלֶּה שֶׁעוֹשִׂים לִי פְּרִיחָה
וַאֲנִי יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה אֶתְנַגֵּד
אוֹ לְאֵיזֶה גּוֹבַהּ אָקִים מְשׂוּכָה
אַתָּה תִּצְלַח אֶת מִכְשׁוֹלַיי
וְכוּלָּם בַּסּוֹף יִהְיוּ בַּעֲדְךָ.

וְהֵם צוֹדְקִים;
אֲנִי לֹא טוֹבָה בְּאֲנָשִׁים.
אֲפִילּוּ שִׁירִים
לְמִי שֶׁאָהַבְתִּי כְּבָר אֵינֶנִּי כּוֹתֶבֶת
רַק מִתְקַפֶּדֶת
וְלֹא יוֹתֵר

וְאַתָּה תִּיוָּותֵר

עַד שֶׁאֲשַׁיֵּיף עָלֶיךָ אֶת כָּל קוֹצֵי הַדּוֹרְבָּן שֶׁהִצְמִיחוּ אֲחֵרִים
וּ"מָה יָכוֹל הָיָה לִהְיוֹת"
עַד שֶׁעֵינֵיךָ יְימַלְּאוּ דָּם
וְגוּפְךָ יְעוּטַּר בִּשְׂרִיטוֹת

וַאֲנִי,
מוּשֶּׁלֶת קוֹצִים,
רַכָּה כְּגוּר בֶּן יוֹמוֹ,
אֶהְיֶה מוּכָנָה לְהַכִּיר אֶת הַהוּא
שֶׁאוֹהַב אוֹתוֹ.