איש העסקים היהודי-אמריקאי שלדון אדלסון הלך לעולמו בגיל 87

שלדון אדלסון, המיליארדר ואיש עסקים היהודי-אמריקאי, הלך היום (שלישי) לעולמו, בגיל 87. בשבוע שעבר הודיע אדלסון כי הוא נאלץ לפרוש זמנית מתפקידיו בחברת ‘לאס וגאס סנדס’ בשל טיפולים במחלת הסרטן שממנה סבל.

הוא היה בעל השליטה בחברת ‘לאס וגאס סנדס’, שמחזיקה בבתי מלון ובתי קזינו בעיר לאס וגאס בארצות הברית, באי מקאו שבסין, בסינגפור ובווייטנאם. הוא היה בעליו של העיתון ‘ישראל היום’, ובעל השליטה בעיתון מקור ראשון. אדלסון, שהונו האישי הוערך בכ-33.5 מיליארד דולר, הודע גם כפילנתרופ התורם מיליוני דולרים לארגונים ולמוסדות בארה"ב ובישראל.

במהלך נישואיו הראשונים אימץ שני בנים ובת. אחד מהם, מיטשל, נפטר ממנת יתר בשנת 2005. ב-1988 התגרשו מאישתו סנדרה. ב-1991 נישא בשנית למרים פרבשטיין-אוקסהורן, רופאה המתמחה בגמילה מסמים, ישראלית לשעבר. טקס נישואיהם נערך בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת בירושלים, הפעם היחידה שבה נערכה חתונה במשכן הכנסת. את קיום האירוע בכנסת ביקש בנימין נתניהו, אז סגן שר החוץ. מן הנישואים הנוכחיים יש לבני הזוג שני בנים.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ב-2017 מסרו אדלסון ורעייתו מרים עדות למשטרה במסגרת חקירת תיק 2000, בו מואשם ראש הממשלה נתניהו בקבלת שוחד בדמות סיקור עיתונאי אוהד.

על פי דיווחים בתקשורת, לאחר עדות זו, ולאחר שנודע לאדלסון על נכונותו ומאמציו של ראש הממשלה להגביל את תפוצת החינמון ‘ישראל היום’, הצטננו היחסים בין השניים.

מחברה לטיולים להפעלת בתי מלון וקזינו ברחבי העולם

הוא נולד בשכונת דורצ’סטר שבבוסטון, לאב ממוצא יהודי אוקראיני ויהודי ליטאי ולאם שהיגרה לארה"ב מאנגליה. אביו היה נהג מונית, ואמו ניהלה חנות לסריגה. בשנות ה-60 הקים עם שני שותפים חברה לטיולים, ובמהלך השנים עבד כסוכן משכנתאות, יועץ השקעות ויועץ כספי.

למרות שנולד למשפחה שתמכה במפלגה הדמוקרטית, במהלך השנים העברי את תמיכתו למפלגה הרפובליקנית והיה אחד מהתורמים הבולטים לה. אדלסון היה ידוע גם כתומך ומקורב לראש הממשלה נתניהו.

פעילותו העסקית העיקרית של הייתה מרוכזת בחברת ‘לאס וגאס סנדס’, שהוא היה בעל השליטה שלה. עסקי החברה הם בעיקר החזקות של בתי קזינו בארצות הברית, סין, סינגפור ווייטנאם.

השקיע בשוק התקשורת בישראל "לא רק ממניעי רווח"

לתחום העיתונות נכנס אדלסון בישראל, שבה לא היו לו כמעט עסקים. לדבריו החלטתו להשקיע בשוק התקשורת בישראל "לא נבעה רק ממניעי רווח, אלא גם, ואולי בעיקר, מרצוני להציע לציבור הישראלי הזדמנות לתקשורת הוגנת ומאוזנת".

פעולתו בשוק התקשורת בישראל החלה ב-2006, כשחברת ‘ניוזקו’ שבבעלות בני הזוג רכשה 50% מהבעלות בחינמון ‘ישראלי’ שייסד שלמה בן צבי כמה חודשים לפני זה. כעבור מספר חודשים נפרדו בן צבי ואדלסון. השליטה ב’ישראלי’ נותרה בידי בן צבי, אולם חלק גדול מעובדי העיתון, בראשות העורך עמוס רגב, עזבו והצטרפו לחינמון החדש שאדלסון הקים  ‘ישראל היום’. מאז חודש מאי 2018 מכהנת מרים אדלסון כמו"ל של העיתון.

העיתון, בבעלות פרטית, לא מפרסם את נתוניו הכספיים. לפי התצהיר של בן צבי במהלך הסכסוך המשפטי ביניהם, ולפי נתונים שחבר הכנסת לשעבר מיקי רוזנטל טען שנחשף אליהם, אדלסון מפסיד כ-100 מיליון שקלים בשנה על העיתון.

ב-2014, אחרי שבן צבי נקלע לקשיים כספיים, רכש אדלסון את ‘מקור ראשון’ תמורת 14 מיליון שקלים, ואת אתר החדשות של מעריב, nrg, תמורת 3 מיליון שקלים. NRG נסגר מאוחר יותר.

ב-1996 תרם אדלסון לעמותות למען בנימין נתניהו, ומאז המשיך לקיים קשרים הדוקים עם ראש הממשלה. בעקבות עתירה של העיתונאי רביב דרוקר וחדשות ערוץ 10 בבקשה לחשוף את מועדי שיחות הטלפון שנערכו בין אדלסון לנתניהו בין השנים 2012–2015 וערעור שהתקבל בבג"ץ, פרסם נתניהו הודעה שבה נאמר כי הם שוחחו כ-40 פעם בשנה בממוצע.

באפריל 2018 תרמו בני הזוג אדלסון 70 מיליון דולר ל’פרויקט תגלית’, לרגל שנת ה-70 לעצמאות ישראל ולציון 18 שנים לפרויקט.