אנרגיה סולארית: האפשרויות גדלות והמחיר יורד

 שיא שלילי חדש במחירי האנרגיה הסולארית נרשם במכרז באבו דאבי, על פי הדיווח בPV MAGAZINE-. המתחם הענק, שיכיל מתקנים סולאריים בהספק של 1.5 ג’יגה-ואט, אמור להתחיל לפעול ברבעון השני של 2022, דחיה קלה מהתאריך המקורי בשל התפרצות הקורונה.

לכשיושלם, זה יהיה המתחם הכי גדול במזרח התיכון בתחומו. גם המתקן המחזיק בשיא הנוכחי נמצא באבו-דאבי, שם החל כבר לפעול, באופן מסחרי, שדה בהיקף של 1.17 ג’יגהואט.

המחירים הנמוכים הללו מתאפשרים בזכות היתרון של הגודל העצום של מתחמי השדות הללו, אשר מאפשרים כח מיקוח רב יותר לזוכים במכרז בהליכי רכש הציוד ויעילות רבה יותר בהמרת האנרגיה לזרם חילופין.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בטווח הקצר, משבר הקורונה גרם לאפקט הפוך, כאשר מחירי הפנלים הסולאריים בסין עלו ב12.5%, עקב קשיים בשרשרת הייצור והאספקה. ככל שסין הולכת ומתגברת על בעיות אלו, המחירים צפויים לשוב למגמת ירידה מדורגת וממושכת בשנים הבאות.

שיא חדש בנצילות של פנלים

ארגון NREL, המהווה את המעבדה הגדולה ביותר בעולם לחקר אנרגיות מתחדשות, השיג שיא חדש בנצילות של פנלים סולאריים, של 47.1% בתנאי מעבדה לעומת 20-24% בלבד של פנלים מסחריים איכותיים כיום. פירושו של דבר הוא ש-47.1% מאנרגיית השמש שפגעה בפנל הומרה לחשמל, כאשר שאר האנרגיה הפכה לחום. לשיעור הנצילות יש השפעה דרמטית על מחירי המערכות הסולאריות – הפחתת התחממות הפנל, שלא בתנאי מעבדה, חיונית לשמירה על תפוקת אנרגיה גבוהה. כמו כן, הגברת צפיפות האנרגיה בשטח נתון, מאפשרת להפיק יותר חשמל ביחס לאותה רמת הוצאה על קונסטרוקציות ושינוע, מה שתורם באופן משמעותי למגמת ירידת המחיר של המערכות המסחריות השלמות. לא ברור כמה שנים יעברו עד שנראה פנלים מסחריים בנצילות כה גבוהה, אך יש מתאם בין ההישגים במעבדות להתקדמות בתהליכי הייצור של פנלים מסחריים, מה שמבשר על אופק חיובי בתחום זה.

אפקט הקורונה בתחום הסולארי מתון יחסית

גם תחום האנרגיה הסולארית ברחבי העולם נפגע מהתפרצות הקורונה, אך באופן מתון ביחס למגזר הנפט והגז, אשר מחיריהם מתרסקים וחברות רבות בתחום עומדות בפני פשיטת רגל. מניות החברות הסולאריות נפגעו, אך באופן מתון. גם פרויקטים רבים סובלים מדחיות וחלקם אף בוטלו, כתוצאה מעיכובים בשרשרת האספקה בסין. למרות זאת, בטווח הבינוני נחזית חזרה למגמת צמיחה משמעותית בתחום, שאולי אף תתגבר בשל המשבר הנוכחי. באירופה נרקם מחנה פוליטי בין מדינתי התובע ‘גרין ניו דיל’ אירופאי, שדורש לא רק פרידה מפחם ומנפט, אלא גם את הפחתת התלות בגז והשהיית פרויקטים חדשים בתחום זה, מחשש שיהפכו ל’נכסים תקועים’ – תשתיות ומתקנים לא רווחיים שאין למי למכור ואין איך לנצל. החלופה המוצעת היא מעבר מהיר יותר לשימוש באנרגיות מתחדשות, כדי לשפר את איכות האוויר, להפחית פליטות של גזי חממה, וגם לחסוך בכסף.

המימוש של מהפך ירוק תלויה במתקני אגירת אנרגיה

מעבר להתבססות על אנרגיות מתחדשות, בייחוד סולארי ורוח, מחייב להתגבר על חוסר היכולת לשלוט בהן, וכן על חוסר הרציפות בייצור שלהן. ברחבי העולם נעשים עשרות מאמצים מחקריים על מנת לפתח טכנולוגיות אגירת אנרגיה טובות וזולות יותר. הביקוש למתקני אגירה בארצות הברית מגיע כיום לכדי 69 ג’יגה-ואט, לפי אתר ENERGY STORAGE NEWS. בישראל, הוענק השבוע רשיון למתקני האגירה השאובה בגלבוע הכולל 2 יחידות של 150 מגהואט. פרט לכך, רשות החשמל בוחנת שילוב מתקנים של 1 מגה-ואט בלבד, בטכנולוגיית הסוללות, אף שבעולם כבר נבנים מתקנים של מאות מגה-ואטים. מצב זה שם את ישראל בפיגור יחסי, שגוזר שתי תוצאות מרכזיות: לכשירכשו מתקנים כאלו בישראל, המחיר כבר יהיה נמוך יותר. מנגד, מצב זה מגביר את התלות בגז ובתחנות כח ‘פיקריות’ לזמני שיא בגז ובסולר – אלו התחנות היקרות ביותר לשימוש וגם המזהמות ביותר, אשר היקף השימוש בהן בישראל נמצא בעליה רצופה משנה לשנה.

Leave a Reply

Name *
Email *
Website