“ארגוני השיקום והסיוע לנשים במעגל הזנות מוצפים בפניות, בבקשות לסיוע”

מגפת הקורונה עצרה באחת את תעשיית המין והזנות בעולם, ומאיימת לדרדר את מספר מיליוני הנשים והגברים העוסקים בה לעוני. כלי תקשורת בעולם פרסמו בימים האחרונים דיווחים על נתוני ההידבקות באזור חיי הלילה בטוקיו; על האיסור העיסוק בזנות בטסמניה, על סגירת בתי הבושת והמועדונים בגרמניה, ועל מצבן של עובדות במקומות שונים. "בעשרת הימים האחרונים לא היו לקוחות", מצטט אינדיה אקספרס, עובדת בפודוקוטואי (עיר בטאמיל נאדו בדרום הודו), "הלוויתי כסף כדי לעמוד בהוצאות היומיומיות שלי".

"הקורונה היא אסון בשבילי", אמרה לרויטרס, עובדת פולניה (המכונה "ניקול") בעיר בוכום בגרמניה. "מאז אמצע מרץ אין לי הכנסה וגם לא מקום לישון". ניקול מקווה שתשלומי המס יזכו אותה בדמי אבטלה. "אם זה יקרה", אמרה, "אוכל לעבור לדירה".

אנשים במסכות פנים צועדים ברחוב החלונות האדומים באמסטרדם בזמן התפשטות מגפת הקורונה, מרץ 2020 (Photo by Paulo Amorim/NurPhoto via Getty Images)

"החיים נמשכים, אבל מתחת לרדאר"

סוזן בלייר וילפ, דוברת "ארגון עובדות וספקי שירותי המין בגרמניה", אמרה לניו יורק דיילי ניוז, שלמגפה עלולה להיות השפעה גדולה ביותר על תעשיית המין, "יש כאלה שעוזבות את העסק לחלוטין כרגע מסיבות בטיחותיות." ולרויטרס  אמרה כי לפי ההערכות, רבות מ-100 עד 200 אלף נשים בתעשיית המין המוסדרת בגרמניה, הן זרות – בעיקר מבולגריה, רומניה, פולין ואוקראינה. "הרוב הצליחו לחזור לבתיהן", אמרה, "אבל אחרות הן חסרות בית. אנחנו מדברים על 3-4% שהן הפגיעות ביותר בענף. הן הגיעו לכאן בלי שום דבר, בתקווה להרוויח קצת כסף. עכשיו הן נשארות אצל חברים או גרות ברחוב."
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עובדת בתעשיית המין בהולנד סיפרה  לנדרלנד טיימס:  "עבדתי במועדונים שונים, כולל בהאג ובאמסטרדם, אבל החלטתי לעבוד מהבית, גם בגלל הביקוש מהלקוחות שלי. הרבה מהנשים שאיתן אני עובדת במועדונים עושות אותו הדבר: עובדים מהבית או שוכרים חדר עם חבר". לדבריה, יותר ויותר עובדות ילכו בעקבותיה ככל שיימשך הסגר, "הן יצטרכו, כי אתה לא יכול ללכת רעב. החיים נמשכים, אבל מתחת לרדאר".

"ארגוני השיקום והסיוע מוצפים בפניות"

"במידה מסויימת, הקורונה הביאה איתה את מה שחלק מאתנו פחדנו ממנו", אומרת רעות גיא, מנהלת תחום קצה ונערות בארגון ‘עלם’, "איסור מכירה וצריכה של מין בבת אחת ובלי רשת בטחון ואלטרנטיבות לאוכלוסיות ששורדות באמצעות מין. ההגבלות על התנועה, על מגע, על קרבה, מצמצמות משני הכיוונים, גם את צריכת המין מצד אחד, אבל גם את ההיצע, משום שזה יותר מסוכן עכשיו."

בישראל מוערך מספר העובדות/ים בתעשיית המין בכ-14 אלף נשים וגברים (95% נשים), מהם כ-3,000 קטינים (על פי נתוני משרד הרווחה, בסקר הלאומי לתופעת הזנות). היקפה של תעשיית הניצול המיני בארץ נאמד בכ-1.3 מיליארד שקלים בשנה.

"מאז התפרצות הקורונה", אומרת עו"ד איילת דיין, מנהלת שותפה של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, "ארגוני השיקום והסיוע לנשים במעגל הזנות מוצפים בפניות בבקשות לסיוע ברכישת מזון, תרופות, תשלום שכר דירה וחשבונות".

בהולנד, מתריעים ארגוני סיוע לעובדי תעשיית המין וקורבנות סחר בבני אדם, כי אלפי אנשים נמצאים בבעיה כלכלית. לא כל עובדי המין יכולים לתבוע ביטוח לאומי. מרכז המידע אודות הזנות באמסטרדם הקים קרן חירום לעובדי מין הזקוקים לסיוע מיידי, בתקווה לגייס 6,000 אירו, ולהצליח לחלק לנזקקות 40 אירו לצרכים בסיסיים (קניות, תרופות וטלפון).

"דווקא עכשיו צריך לתגבר את שירותי הסיוע"

"בהישרדות כמו בהישרדות", ממשיכה גיא, "הרבה פעמים הבחירה היא בין הגרוע לגרוע פחות, המלחמה היא בין צרכים יומיומיים שהזנות יודעת לתת להם מענה מיידי, לבין יכולת ראייה לטווח יותר רחוק. אף אחד לא התכונן ליום הזה, לא הם, לא אנחנו ולא המדינה. מצד שני, אני רואה הרבה מהן עכשיו נלחמות בשיניים – לא לצאת, לא להסתובב, לא לקבוע עם לקוחות. פתאום משהו חיצוני שומר עלי. אבל השאלה מה מחכה להם במקום, והאם נצליח למנף את המשבר ליציאה מחיי הישרדות אל חיים של ממש. ללא פתרונות הוליסטיים שידעו לתמוך את זה, אין לזה הרבה משמעות".

לדברי ליווי מונס, מארגון My Red Light המסייע לעובדי תעשיית המין באמסטרדם, "צריך לשלם את שכר הדירה וצריך להיות לחם על השולחן. ככל שהסגר ימשך זמן רב יותר, כך יותר ויותר עובדים יחזרו לעבוד, כדי לא לאבד לקוחות".

זנות בת"א (צילום: רעות גיא)

"בניגוד למרבית האזרחים שנותרו ללא הכנסה בתקופה זו", אומרת עו"ד דיין, "נשים בזנות אינן זכאיות לדמי אבטלה ואין עבורן מענה. גם שורדות זנות מתקשות להתמודד עם המצב ופונות לארגונים שסייעו להן בעבר לתמיכה כלכלית ורגשית. כבר לפני שבועיים פנינו למשרד הרווחה בדרישה להעברת תקציבי חירום גמישים לעמותות ולארגונים, כדי לתת בידיהן את המשאבים לסייע לכל הפונות, אך עד היום לא קיבלנו מענה לפנייתנו וכמובן שלא הועברו התקציבים. על משרד הרווחה לקיים שיח עם הארגונים והעמותות ולתת מענה רוחבי לצרכיהן של נשים במעגל הזנות בימים אלו. זוהי הזדמנות ליצור אמון מחודש בין נשים אלו למדינה, להושיט להן יד ולסייע להן לא רק לעבור את התקופה הקשה הזאת אלא גם לצאת ממעגל הזנות".

"דווקא עכשיו", אומרת גיא, "היה צריך לתגבר את שירותי הסיוע, שממילא פעלו בתקציב חסר גם לפני שפרצה מגפת הקורונה. אולם לצערי דווקא בעת הזו צומצמו עוד יותר שירותי הסיוע בישראל לאוכלוסיות בזנות. זה מצב נוראי. הקושי הוא קיומי, הישרדותי יומיומי. מדובר על אוכל, סיגריות, ברמה הכי בסיסית. אם לא יהיה לזה מענה, הפעם יותר מתמיד זה חוזר אלינו. אם לא מהטעם של המוסר, אולי לפחות מחשש לקורונה נדאג גם להן ולהם."

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "לאור התפשטות נגיף הקורונה, משרד הרווחה פועל למתן מענה ושירותים לאוכלוסיות קצה, בהן נשים במעגל הזנות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. כל המסגרות ממשיכות לפעול ושומרות על קשר רציף עם הנשים. המשרד הקצה מסגרת ייעודית לאוכלוסיות בסיכון בקריית שלמה, כמסגרת בידוד, בנוסף למסגרת החירום בבאר שבע, שבה הוקצה חדר בידוד לנשים. המסגרות רכשו אמצעי מיגון עבור הפונות השוהות במסגרות והצוותים. במקביל המשרד פועל להעברת סל מענים גמיש לנשים במעגל הזנות, שיאפשר הצטיידות, טיפולים והוצאות נוספות".