“אתה פותח את דלת הדירה ומרגיש את דין וסתיו”

בחניון הבניין, ברחוב נדב 2 בשכונת התקווה בתל אביב, נשארה רק שכבה דקה של בוץ ואבק, כעדות לאסון שהתרחש כאן ביום חורף סוער בתחילת חודש ינואר השנה. החניון לא חזר לשימוש מאז והוא עומד ריק. גם המעלית, שבה מצאו את מותם סתיו הררי ודין שושני ז"ל, לא פועלת. בני משפחותיהם הכואבים עדיין ממתינים שמישהו יסביר להם מה באמת קרה שם, ונערכים להגשת תביעה משפטית נגד האחראים לאסון.

עכשיו בראשית האביב, ובסחרור התפרצות נגיף הקורונה, קשה לזכור שרק לפני כחודשיים וחצי, בשבת, 4 בינואר, פקד את הארץ גל גשם חריג בעוצמתו. בתל אביב ירדו כ-83 מ"מ של גשם בתוך כשעתיים וחצי, בין 10:30 ל-13:00. אלה השעות שבהן התרחש האסון.

הכניסה לבניין ברחוב נדב 2 בשכונת התקווה בתל אביב (צילום: שי ניר)

דין שושני וסתיו הררי ירדו במעלית, מסיבה שאינה ידועה, אולי בדרכם לחניון כדי לחלץ את רכבם. בשל ההצפה המעלית הפסיקה לפעול, ולא ניתן היה לפתוח את הדלתות שלה. נסיונות הצלה של שכנים ופניותיהם לשירותי ההצלה לא הועילו. כוחות החילוץ הגיעו למקום זמן רב אחרי שהמעלית נתקעה. המים הגואים כיסו את קומת החניון, ובני הזוג הצעירים מצאו את מותם.
דבר העובדים בארץ ישראל
כל בוקר אצלך במייל

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

משפחות הנספים: "עד היום לא קיבלנו הסבר מה קרה"

ביום שישי בשבוע שעבר התכנסו הוריהם של סתיו ודין בפעם האחרונה בדירת ילדיהם המיותמת, דירה מספר 13 בבניין, שבה התגוררו בני הזוג בשכירות. "נפגשנו עם בעל הבית", מספר ציון שושני אביו של דין, "זה היה תאריך הסיום של השכרת הדירה שממנה הם יצאו אל מותם. המשכנו לשכור את הדירה למשך חודשיים כדי לחוש את ההוויה שלהם באוויר. משכנו את זה זמן רב, כי המשפחה שלי והמשפחה של סתיו הרגשנו שהם עדיין בדירה. בכל פעם שהייתי פותח את הדלת לראות את העניינים והדברים, היה ריח של דין וסתיו. אתה פותח את הדלת, מריח ומרגיש אותם."

"הם עזבו את הדירה מסודרת כאילו זה בית מלון". דין שושני ז"ל (מימין) ואביו ציון שושני (באדיבות המרואיין)

באתם הרבה לדירה?
"הגענו מספר לא מבוטל של פעמים. הם עזבו את הדירה מסודרת כאילו זה בית מלון. בהתחלה היה קשה להיכנס. מאוד אמוציונלי. נכנסנו שתי המשפחות יחד. האימהות לקחו את זה קשה ובכו על המיטה. האחים גם. זה קטע מאוד חזק לראות את הכובע שלו, להריח את הבשמים, לראות את הבגדים מסודרים על המדף".

"אתה שם ואתה לא מצליח להבין", אומר איציק הררי, אביה של סתיו. "זו עוד נקודה על ציר הזמן שאתה מבין שצריך להיפרד, להבין שהם לא פה שניהם. זה קשוח". מהדירה, הוא מספר, לא לקחו דבר, "מלבד בגדים ודברים אישיים. כל מה שהיה חדש בתכולה של הבית, הכל פיזרנו ונתנו לחברים ולכל מי שהיה צריך. זה מה שהיא הייתה רוצה שנעשה".

הררי מוצף בכאב. "אני לא יכול להכיל את הכאב, לא יכול לעמוד בו. ביקשתי לא לדעת יותר מדי, אני פחות בעניינים כמו שאומרים, פחות מעניין אותי מי אשם. אני מסתכל על החוסר שהיא השאירה לי. אני מוכן לוותר על כל מה שיש לי בשבילה. אני לא יכול להתמודד עם זה. אבל אני מקווה שיהיה צדק. זו המדינה שלנו. אתה רואה שזה כל הזמן חוזר על עצמו, כל פעם במקרה אחר. כל מיני אסונות שהיו יכולים למנוע אותם. יודעים שיש בעיה, אבל בכל זאת מקלים ראש. הכל לא מנוהל כמו שצריך. מאיפה שלא צלצלו (לסיוע בעת ההצפה, ש.נ.) אף אחד לא ענה, לא לוחמי אש ולא משטרה".

"לצערי", אומר שושני, "אף אחד לא דיבר איתנו. בשבוע הראשון באו מהרווחה של העירייה לשאול אותי לשלומי. מאז כלום. עד היום לא קיבלנו הסבר מה קרה. חקרו אותנו במשטרה. אף אחד לא אמר ‘ככה זה קרה’ מהתחלה עד הסוף. אף גורם לא אמר כך היה ואחרת. אין השתלשלות עניינים מאף אחד ואף גורם".

ואתה מחכה?
"אני לא מחכה לכלום. מחכה למשיח, אז אוכל לראות את בני מחדש. לכל הדברים יש קצב משלהם. השארנו את כל העבודה וההתעסקות בידי עורכי הדין".

עורכי הדין: "המשפחות מתארגנות להגיש תביעה משפטית"

עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי ועו"ד חן גלעד מייצגים את הורי הנספים, וצופים שתוך חודשיים-שלושה יוגש כתב תביעה מצד המשפחות נגד כמה רשויות וגורמים. "אף אחד לא חזר למשפחות", אומר קפלנסקי, "אף אחד לא הסביר להם מה קרה. אף אחד לא התחיל להסביר את הידיים והרגליים של האסון הזה – לא עיריית תל אביב, לא שירותי הכיבוי, לא חברת המעליות, אף אחד. לאור העובדה שלא קיבלו את התחקירים, ומסתירים מהם את העובדות, המשפחות מנהלות חקירה משל עצמן. הם שכרו מומחים גם בנושאי ניקוז ואקלים, ומתארגנות להגיש תביעה משפטית נגד כל מי שאחראים לאסון הזה".

מי ברשימה?
"העירייה אחראית על הניקוז. על פניו, אני יודע לומר ששנים יש שם הצפות. זה לא פעם בחמישים שנה, זה פעם בכמה שנים. בעבר, העירייה כבר פיצתה בעלי עסקים שהיו להם נזקים במקום. במקום לסדר את תשתית הניקוז הם החליטו לפצות את האנשים. חברת המעליות שינדלר היתה צריכה לגרום לכך שלא יהיה מצב בו המעלית, במצב של שיטפון, בכלל יכולה לרדת לקומה התחתונה. ולא יכול להיות שהילדים היו בחיים קרוב לשעה, ולא חילצו אותם. רשות הכיבוי לא פעלה כמו שרשות כיבוי סבירה צריכה לפעול – לא בנושא של קבלת ההתראה, לא בנושא של הגעה לשטח ולא בנושא של ציוד מתאים".

"שנים יש שם הצפות. במקום לסדר את הניקוז העירייה החליטה לפצות את האנשים". ניסיונות החילוץ של דין שושני וסתיו הררי ז"ל ממעלית הבניין ברחוב נדב 2 בתל אביב (צילום: תיעוד המבצעי כב"ה)

משפחות הנספים: "שיגלו את האמת, בשביל זה יש בית משפט"

איציק הררי עובד במחלקת הכספים של עיריית תל אביב. מצב מורכב, כיוון שעל פניו מקום עבודתו נושא אולי באחריות מסוימת לנסיבות שבהן התרחש האסון. "אני לא אחד שמתלהם", הוא אומר, "זה הבית שלי והפרנסה שלי. קיבלתי חיבוק תומך מכל העירייה, אבל מאידך, שיבדקו. צריך לראות מה היה פה. בשביל זה יש בית משפט. ביקשתי שיחקרו ויגלו את האמת, גם אם היא כואבת. שיגיעו למסקנות שימנעו את האסון הבא. אין לי האשמה כלפי אף אחד, כנראה יש הרבה גורמים מעורבים. כל אחד צריך לשאת באחריות שלו. אני לא מעורב, לא יודע מה היה ולא יודע את מי להאשים. גם אם אאשים, אף אחד לא יחזיר לי את הדבר היפה הזה. את יצירת המופת הזו. אני מקבל חיבוק עוטף מכל מי שסביב, ויש הרבה", הוא אומר. "אני מעריך ומוקיר, אבל בסופו של דבר זה לא מנחם אותי. אתה הולך לישון עם הכאב. סוחב אותו כל היום. אני בצער".

ציון שושני הוא בעל פיצריה, "כן לפיצה", במודיעין. כשלבנו דין מלאו 25 הוא פתח לו מסעדה בתל אביב. "מנצ’וק, מתנה ליום הולדת. כל חייו הבוגרים הוא עבד במסעדות יוקרה, רכש ידע רב, וכשהגיע לגיל 25 אמר שהוא מוכן. אשתי עובדת בחברת כלמוביל. החיים היו מלאים ויפים. לא מדרך הטבע שאבות קוברים בנים", הוא מוסיף, "מאוד קשה לאבד בן, חלק מהותי נלקח ממני, אבל ריבונו של עולם הוא המאסטר של כל היקום. הוא יודע את דרכיו ועושה את דרכו לטובה. אני חוזר בתשובה כבר 17 שנים. סבי היה הרב אבדר, מוהל ומקובל בשכונה, הורי היו בעלי מסורת גדולה, אך הדת לא כיכבה בבית. אותי הדברים הובילו להבין שיש בורא עולם והוא מסדר הכל".

אדריכל הבניין: "הדברים בארץ הזאת לא עובדים פשוט"

את הבניין ברחוב נדב 2, בניין בן 10 יחידות דיור, שש יחידות מסחר וחניון, תכנן האדריכל מאיר שלסקי. בראיון שהעניק בימים שלאחר האסון, אמר שהוא אינו מרגיש אחראי לתוצאותיו. "הבנייה של הבניין ברחוב נדב נעשתה כשורה", אמר באותו ראיון, "אין שום בעיה חוקית שם, ואני מרגיש שידי נקיות. כל מה שעשינו היה לפי הספר, דאגנו להכל עד לסנטימטר האחרון… אם מהעירייה לא צלצלו עדיין, זה בגלל שהם יודעים שאין להם קייס, אבל לך תדע, הדברים בארץ הזאת לא עובדים פשוט, ועוד יגיעו אלי, אני יודע שאני צריך לקחת עורכי דין".

בניסיון לברר מה התפתח מאז הראיון ההוא, אומר שלסקי ל’דבר’: "לא התפתח שום דבר, ואני לא רוצה יותר לשתף פעולה". גם בעל הבניין, אלפרד ג’דיד, סרב להתראיין.

הבניין ברחוב נדב 2 בשכונת התקווה בתל אביב (צילום: שי ניר)

דיירת בבניין: "לך תדע מה יהיה בחורף הבא"

שגית פורת מתגוררת בשכירות בקומת הקרקע בבניין. "הייתי בבית במהלך השבת החורפית", היא משחזרת את אירועי יום האסון. "באיזה שלב השכן ממול דפק בדלת ואמר שמתחילה להיות הצפה בחניון, ואם יש לי רכב להוציא אותו. מבחינתי זה היה מאוחר מדי, כי המים עלו בחדר המדרגות והייתי לבד עם תינוק בבית. לא הייתי במצב ‘להיכנס’ לזה, והרכב גם ככה היה מוצף".

כעבור כעשרים דקות השכן דפק שוב בדלת. "הוא אמר שהמים עולים וכמעט מגיעים לקומה שלנו. הוא הלך ודפק על דלת השכנים מהקומה למעלה, וביקש שיכניסו אותי ואת התינוק. עלינו למעלה ובשלב הזה כבר היה ברור שמשהו קורה במעלית כי היו דפיקות".

לדבריה, היו שכנים שניסו להתקשר לכוחות ההצלה, ולא הצליחו לתפוס אף אחד. "בגלל שהייתי עם תינוק קטנטן לא התעכבתי מה היה בחוץ. אני יודעת שהיה בלגן במעלית, ואנשים ניסו לראות איך אפשר לפתוח אותה. לא עקבתי אחרי מי נגד מי. באיזה שלב הגיע בעל הבית עם טכנאי. אחר כך הגיעו כוחות הצלה. כשראיתי שהמים ברחוב ירדו, ירדתי למטה לראות אם הציפו את הדירה שלי. אז כבר היה ברור שמשהו לא טוב קורה שם. כשסוף סוף הצליחו להוציא אותם (את שושני והררי ז"ל, ש.נ.) נסיונות ההחייאה היו מחוץ לדלת שלנו. זה היה יום מאוד קשה. ניתקו את החשמל והמים ואי אפשר היה להישאר עם התינוק. לקח הרבה זמן עד שפינו את החניון (מכלי הרכב שהוצפו, ש.נ.) והיה ריח לא נעים".

הכרת את סתיו ואת דין?
"לא. אנחנו גרים כחצי שנה בדירה. עברתי לדירה בהיריון מאוד מתקדם, אחר כך הייתי עם תינוק קטן, אז לא הסתובבתי בבניין. אנחנו קרובים לדלת היציאה ולא פגשנו שכנים בחדר מדרגות. אני לא מכירה את השכנים בכלל".

איך ההרגשה עכשיו?
"התחושה מאוד קשה. לך תדע מה יהיה בחורף הבא. זו קומת קרקע וההצפה הייתה קרובה. עברתי לפה מתוך מחשבה שזה בניין חדש והתנאים טובים יחסית, לא הייתה מחשבה שנצטרך לעבור שוב עם תינוק קטן. אני לא יודעת מה לעשות. אומרים שזה אירוע חריג ויוצא דופן, אבל אירועים חריגים זה הרגיל החדש. אני באמת מתלבטת. זו לא תחושה טובה להיות במקום שיש סיכוי שיוצף שוב."

הייתה אליכם פנייה מגורמים עירוניים?
"באותו יום הייתה מישהי משירותי הרווחה שדפקה על הדלת ושאלה אם צריך משהו. אחרי זה קיבלנו מכתב בדואר עם פרטים למי אפשר לפנות אם צריך".

קיבלתם פיצויים על הרכב שהוצף?
"הרכב לא היה שלי. קיבלתי אותו בהשאלה מחברה שנסעה לחו"ל, ועכשיו היא בטיפול מול הביטוח. אני לא יודעת איפה זה עומד כרגע".

"סכנה! המעלית לא בשימוש". המעלית ברחוב נדב 2 בתל אביב, לאחר האסון (צילום: שי ניר)

 בעל עסק בבניין: "איך בצפון תל אביב אין הצפות?"

ישראל מוכתר, בעליה של "מוכתר סוכנות ביטוח", העביר את המשרד שלו לפני כשמונה חודשים לקומה המסחרית בבניין. הוא שומר שבת, ואחיו שגר ממול היה זה שבישר לו ביום האסון "שיש בלגן ליד המשרד".

מוכתר הגיע למקום כדי לראות מה קורה. "היה בלגן שלם", הוא מספר, "נכנסתי וראיתי שהמשרד הוצף במים עם בוץ. הגובה לא היה גבוה, כאילו שהקירות שאבו את המים. גם הריהוט המשרדי התנפח מהמים".

הבניין הוא בניין חדש שקיבל היתר אכלוס בספטמבר 2018. "המון שנים עמד פה מפעל קרח", מספר מוכתר. "בא בעל הבית, קנה את המקום ובנה הכל מחדש. הוא עבד בדיוק לפי הרצון של העירייה. אם בקשו ממנו לעשות איקס, אז הוא עשה איקס פלוס. זה הבן אדם. הוא עושה מעבר. הכל חדש. הוא השקיע יותר ממה שדרשו ממנו. מאוד כאב לו. הוא לא אשם שמים באים מלמעלה, ונהר בא אליו הביתה. מה הוא יעשה? יש את המשאבות, אבל אתה יכול לשאוב מים מהים? כמה שתשאב יישאר".

מוכתר הגיש תביעת ביטוח על הנזק שנגרם למשרד, והיא עדיין מתנהלת.

החלפת כבר את הרהיטים שניזוקו?
"לא. כי המשרד עדיין לא סודר. רק אחרי שאקבל את הכסף אקנה".

את האחריות לאסון הוא תולה ביחסה של העירייה לדרום העיר. "לראש העיר הזה יש שנאה תהומית לכל מה שקשור לדרום תל אביב. אתה יכול לעשות ניסיון, תתקשר מפה תגיד שיש איזה מפגע, ותתקשר מצפון תל אביב ותגיד שיש מפגע. עכשיו תחכה. כאן יבואו אחרי יומיים, ובצפון תל אביב יבואו אחרי חמש דקות. זה ההבדל ומכאן ההשלכות. נכון שהיה גשם חזק בפרק זמן קצר, אין אפס, צודקים. אבל איך בצפון תל אביב אין הצפות? שם לא יורד גשם? הענן שם מכיר את צפון תל אביב? אחרי האסון ירדו גשמים, והקולטנים קלטו את המים. איך הם קלטו? כי טיפלו בהם".

תגובות

משטרת ישראל: "חקירת המקרה המצער מתנהלת באינטנסיביות בליווי הפרקליטות ובשיתוף מומחים. תיק החקירה הועבר לעיון והחלטת הפרקליטות. המשפחות יהיו הראשונות לדעת על ההתפתחויות וההחלטות לכשיתקבלו".

עיריית תל אביב: "ליבנו עם משפחות שושני והררי שאיבדו את היקר להן מכל. בניגוד לנטען, נציגים עירוניים היו איתם בקשר מרגע היוודע האסון. על המקרה המדובר, מתקיימת חקירה משטרתית, והמשטרה היא זו האמונה על עדכון המשפחות והתקשורת בנושא.

"בניגוד לנטען, ברחוב נדב עצמו, בכל הרחובות הסובבים אותו ובעוד עשרות רחובות בשכונת התקווה, בוצעו בעשור האחרון עבודות תשתית, ביוב וניקוז בהיקף של רבע מיליארד שקלים. עבודות אלו הורידו בצורה דרסטית את מספר ימי ההצפות בשכונה ואת נזקן.

"ברחוב נדב עצמו ישנם קולטנים רבים אשר טופלו ונוקו באופן יסודי טרם האירוע. ואולם, כפי שראינו באירוע הגשם בינואר במספר ערים בישראל ובערים רבות בעולם, אירועי גשם קיצוניים בפרק זמן קצר יוצרים עומס שאף מערכת ניקוז אינה יכולה לעמוד בו. ביום המדובר קיימה העירייה נוהל סופה. הבניין קיבל את כל ההיתרים הנדרשים. אין קשר בין התנהלות הגורמים העירוניים לטרגדיה הנוראה."

חברת מעליות שינדלר: "התקנת חיישני הצפה איננה בגדר חובה וניתן להתקין אותם בהתאם לבקשת הלקוח. מכיוון שהחקירה הפנימית של התאונה עודנה מתנהלת, לא נוכל לפרט בשלב זה מעבר לכך. הרשויות הרלוונטיות ממונות על החקירה וחברת שינדלר משתפת איתן פעולה באופן מלא".

נציבות כבאות והצלה: "ראוי שתעסקו בגורמים האמיתיים לפגיעה בכשרות המבצעית בכבאות והצלה."

Leave a Reply

Name *
Email *
Website